פסטיבל הטייפים העשירי - כרטיס זוגי במתנה

בשבוע הבא יוצא לדרך פסטיבל טייפים מס' 10 (!) במועדון "הצימר"בת"א, שחגג לאחרונה 5 שנים להיווסדו.

כמו תמיד, קסטה והצימר נותנים לכם במתנה כרטיס זוגי לפסטיבל - שלושה ימים בהם יופיעו אמנים ומוזיקאים כאשר המשותף לכולם הוא השימוש בסלילים מגנטים וטייפים ככלי יוצר.

מועדון הצימר עוזר למעצב חגי מרום ולי לאסוף בפסטיבל קסטות עבור הספר"הקסטה". כל מי שרוצה לעזור לנו להוציא לאור את הספר, מוזמנים להשאיר עבורנו קסטות במהלך ימי הפסטיבל אצל אנשי הצימר.
אם אתם רוצים לקבל את הקסטות בחזרה חשוב לציין על השקית/קופסה פרטים מלאים. אנחנו מבטיחים לשמור היטב על הקסטות ולא לעשות בהן שימוש.

איך משתתפים בהגרלת כרטיס זוגי לפסטיבל?

כותבים תגובה לפוסט זה עם פרטים ליצירת קשר (אשמח לדעת אם עדיין יש לכם קסטות או טייפים בבית ומה אתם עושים איתם :-)

הכרטיסים רק לאחד משלושת ימי הפסטיבל במועדון הצימר לבחירתכם.

33 שנים לאלבום London Calling

ב-14 לדצמבר 1979 יצא האלבום הכפול של ה"קלאש" London Calling שכנראה כל דבר היה מושלם בו, כולל מה שלא טוב.

מסוף שנות ה-80 עד שעזבתי את הבית אחרי הצבא, פוסטר ענקי עם הצילום המפורסם היה תלוי בחדר שלי. תמיד נתן לי כח וכל יום נראה לי יותר יפה. לפני הרבה שנים כשגילינו מה אפשר לעשות עם פוטושופ, ביקשתי באופן אינפנטילי לעשות חיקוי של העטיפה. ניסיתי לעקם את הרגליים בדיוק בזווית הנכונה ואני זוכרת שהיה כבד וקשה להחזיק הרבה זמן את הגיטרה באוויר.

את התקליט קניתי בחנות 33 1/3 בחולון והמדבקה "תוצרת חוץ במחיר תוצרת הארץ" שימחה אותי מאד כי הוא באמת היה באיכות מצוינת.
שיננתי את הטקסטים הלוך וחזור, אבל לא היה אינטרנט וניסיתי לבדוק באנציקלופדיה כל מיני מושגים לשווא (למשל מה קורה בשיר Spanish Bombs), גם לא הבנתי למה רשום שהתמונות צולמו בהופעות בארה"ב (חשבתי שזו טעות!)
היום אני כבר יודעת המון על הקלאש אבל אז באמת שהייתי ילדה והתקליט היה בשבילי כמו הפירמידות במצרים – מסתורי, ענק, גדוש באינסוף תוכן, אני גם לא מתביישת להגיד שפעמים רבות לא עמדתי בפיתוי והאזנתי לו תוך כדי "נגינת גיטרה" על מחבט טניס של אחי.

המגוון שיש באלבום הזה אמיץ ובאופן כללי שם קצוץ על מה שמצופה מלהקת "פאנק" כך שבעצם זה הכי פאנק שיש. ברוב השירים אפשר לשמוע את הרוק ניתז מפיו של ג'ו סטרמר ז"ל שכרגיל קורע את הגרון גם אם מדובר בסך הכל ברצועה של רגאיי או פופ, ואולי מכאן הסקתי שתמיד צריך לשמור על גחלת של כעס.
When they kick at your front door, how you gonna come?

ספר הקסטות/יומן מסע: ביקור אצל אריה רזיאל, וגם: הקסטה המכוערת אי פעם

השבוע חגי מרום ואני הוזמנו לביתו של אריה רזיאל בת"א. כשמישהו מספר לי שיש לו יותר מאלף קסטות אני יודעת שאני עומדת לפגוש מישהו שמאד אוהב מוזיקה וזה לא ייגמר בקסטות ו/או אספן, וגם כאן זה לא ייגמר רק בקסטות...

חדר המוזיקה של אריה רזיאל, לחצו להגדלה

חגי ואני מגיעים כמו צוות של סיירת-קסטות. בטח קצת מצחיק לראות אותנו יוצאים מהרכבים חמושים במשקפי שמש, חגי מצויד במצלמה ואייפאד, אני עם פנקס התיעוד ועגלת משא (!) למקרה שנצטרך להעביר לאוטו ארגזים. בדרך כלל חגי מסביר על העטיפות של הקסטות ואני מדברת על המוזיקה והטקסטים. מיום ליום ברור לי שנועדנו לפגוש אחד את השני כדי להוציא לאור ספר על קסטות.

אריה רזיאל מופיע עם להקתו "אקס בנד" המנגנת להיטים משנות ה-60 וה-70 ולאחרונה משתף פעולה עם אורי משגב בסדרת הרצאות על הביטלס באוזן בר. בתמונה רואים את חדר העבודה שלו שפינות מסויימות בו נראות כמו מקדש ביטלס. 

מערכת השיקולים של אריה בבחירת רכבו הקודם היתה די פשוטה: לקנות את האוטו שמגיע עם הטייפ ולא את הדגם שמגיע עם ה-CD. כדי לחסוך מקום, את רוב הקסטות הוא שומר מחוץ לבית ולכבודנו הביא כמה מובחרות. בתמונה אפשר לראות קסטות אוסף משירי ג'ון לנון שהכין מיד לאחר הירצחו ב-1980. אריה עיצב את העטיפה וכמובן גזר תמונות וצבע בטוש שחור כיאה ל"קסטות אבל".

צילום: חגי מרום

לחצו להגדלה - ?

בהמשך היום חזרנו לסטודיו של חגי כדי לעבוד ולמיין קסטות שאספנו. לא אגזים אם אומר שבתקופה האחרונה ראינו שקיות וארגזים שהכילו אלפי קסטות. מכל אלה נתקלנו בקסטות שבורות ומאובקות, קסטות עם עטיפות חסרות טעם או משעממות, אבל אף אחת לא היתה מכוערת כמו הקסטה "שגעון של מסיבה", 1987. שילוב מבהיל של כיעור מוסרי ועיצובי, מקרה נדיר שבו לא ניתן לקבוע מה יותר מכוער – רשימת השירים בקסטה או האריזה שלה.

פסטיבל הטייפים התשיעי - כרטיס זוגי במתנה

בשבוע הבא יוצא לדרך פסטיבל טייפים מס' 9 במועדון "הצימר" בת"א.

כמו תמיד, קסטה והצימר נותנים לכם במתנה כרטיס זוגי לפסטיבל - שלושה ימים בהם יופיעו אמנים ומוזיקאים כאשר המשותף לכולם הוא השימוש בסלילים מגנטים וטייפים ככלי יוצר.

בפסטיבל הקרוב יופיעו שמות וותיקים לצד חדשים, וביום האחרון תיקלוטי קסטות והפתעות. אני אהיה שם ומקווה שגם אתם, ראו גם עמוד האירוע בפייסבוק.

מועדון הצימר עוזר למעצב חגי מרום ולי לאסוף בפסטיבל קסטות עבור הספר"הקסטה". כל מי שרוצה לעזור לנו להוציא לאור את הספר, מוזמנים להשאיר עבורנו קסטות במהלך ימי הפסטיבל אצל אנשי הצימר.
אם אתם רוצים לקבל את הקסטות בחזרה חשוב לציין על השקית/קופסה פרטים מלאים. אנחנו מבטיחים לשמור היטב על הקסטות ולא לעשות בהן שימוש.

חמישי / 4.10 / 20:00 
דניאל דוידובסקי; יוסי מר חיים ושמיל פרנקל; תזמורת הצימר; גיא דוביוס

שישי / 5.10 / 17:00
עומר שיזף; דודיק אופנהיים; וינסנט אנקול ומקסים טורבו; גרישא שחנס ושמיל פרנקל; עדי קום וגיל נעמתי; ניקיטה אבדול ג'אבר

שבת / 6.10 / 17:00

murmurings; אנדרו; מיסטגוג - א. בן יוסף + אשכנזי + יעקובי; Sinister Sveta; אופיר בחמוצקי; אסף סטי + דנה פרל + עידו צ'רני

מחיר כניסה ליום בודד 20 ₪
כרטיס לשלושת ימי הפסטיבל +כל הופעות חודש אוקטובר 40 ₪

כתובת: הגדוד העברי 5, ת"א (אזור תחנה מרכזית ישנה)

איך משתתפים בהגרלת כרטיס זוגי לפסטיבל?

כותבים תגובה לפוסט זה בשם מלא או כינוי מזהה ופרטים ליצירת קשר (אשמח לדעת אם עדיין יש לכם קסטות או טייפים בבית ומה אתם עושים איתם :-)

הכרטיסים רק לאחד משלושת ימי הפסטיבל במועדון הצימר לבחירתכם

10 דברים שלמדתי מהמשחק song pop

יש אנשים שאני צריכה לנפנף בפניהם ברשימת ה-achievements  הסנסציונית שלי במשחק song pop (לחצו על תמונה להגדלה) ולכן לקראת פרידה קרובה מהאפליקציה זו הזדמנות לפרסם כמה תובנות בגרוש, אתם מוזמנים לשתף גם משלכם:

1. אם אתם קשישים וחוששים ממתחרה שיכפה עליכם לזהות שירי ראפ מודרני, אל דאגה, תוך כמה סיבובים זה בעצם הופך למשחק זיכרון פשוט ויש לכם סיכוי טוב. אולי גם תגלו על הדרך כמה שירים מעניינים.
2. דווקא לבני גילכם תנו ז'אנר לא מתאים ואז לשניכם יהיה סיכוי שווה. וכמובן להפך, אם ילד תוקע לכם להיטים עכשוויים, החזירו לו בלקט שנות ה-70. אפילו אם תזהו רק 2 שירים זה יהיה יותר מהכלום בראשו של השחקן הצעיר.
3. לטוב ולרע, מדונה, אלביס פרסלי, פרדי מרקיורי ואדי ודר הם בעלי הקולות המובחנים ביותר שלא ניתן לפספס גם עם סאונד חלש ודפוק של סמארטפון.
4. את הגיטרה של הנדריקס מזהים יותר מהר מקלפטון או פייג'.
5. בעלי אייפונים מקופחים. אם לא בא לכם לשחק בפייסבוק (בצדק) רק במערכת הפעלה אנדרואיד  סטטיסטיקות שבועיות ועמוד ה-achievements נותנים קצת מוטיבציה וכיוון איך כדאי לשחק. 
6. גם ב-song pop הצרפתים מעצבנים.
7. בתקופות שלפני הולדתכם קל לזהות מבצעים. בז'אנרים מתקופת ילדות/נערות תזהו גם מבצעים וגם את שמות השירים. משנת 2000 שינויים בהרגלי ההאזנה - דיסקים, נגנים, מחשב – הרבה יותר קשה לדעת את שמות השירים.
8.  השיר Atomic של בלונדי נשאר מושלם גם כשהוא מכיל רבע שניה, שניה וחצי ובטח 2 שניות ומעלה.
9. צעירים רבים שולטים בז'אנר punk המשובץ בכל מיני להקות אמריקאיות שעושות רעש, אך נכשלו מולי כשצריך לזהות שיר של הקלאש או סקס פיסטולס. המצב דומה גם בז'אנר country. מפתיע כמה אמריקאיים לא מזהים את ג'וני קאש.
10. לא להירדם בשמירה כשהשיר Space Oddity צץ בז'אנר "שנות ה-60". יסממו אתכם עם שירים טרילילי טרללה ופתאום בום! מאיפה זה בא?!? כך תדעו מה הרגישו מיליוני בריטים כשראו לראשונה את דייויד בואי על מסך הטלוויזיה שלהם.

כאן זה יקרה: עיצוב ספר הקסטות בסטודיו של חגי מרום

המעצב חגי מרום הוא השותף שלי בעבודה על ספר הקסטות. הכרנו בגלל החיפוש שלו אחר כרטיסי כניסה עבור ספר עתידי שחגי מתכוון בעתיד להוציא לאור. זה המקום להזכיר שאם שמרתם כרטיסים לאירועים שיתקיימו בישראל (הופעות, הצגות, מוזיאונים, תערוכות) – חגי ישמח מאד לסרוק אותם.

קצת אחרי יציאת ספרו מחתרת הגרפיטי של ת"א ארגנתי סיור לקבוצה קטנה בסטודיו ברמת גן. הביקור הצליח לרגש את המשתתפים ואפילו פנו אליי עוד אנשים בבקשה לארגן סיורים נוספים כאילו מדובר באתר תיירות - מסתבר שגם בחדר אחד אפשר לצאת למסע רחוק שלוחץ על איזה כפתור של ילדות ונוסטלגיה. אגב, מאותו סיור החל המסע לחיפוש ציפורה מנדל.
האנרגיות והאווירה שיש בסטודיו הזה מתאימות מאד לספר הקסטות ואני שמחה שזה יהיה המקום בו הספר יעוצב. בתחום המוזיקה הכי בולט בסטודיו הוא אוסף תקליטי הילדים וגיליונות להיטון, מעריב לנוער, ראש1 ו-העיר DJ.
אז הנה כמה תמונות מהסטודיו שיש בו ספרי ילדים, אלבומי קלפים, משחקי קופסא, אריזות מזון ומה לא. מומלץ ללחוץ על התמונות לצפייה בגודל מלא.
מי שרוצה להביא לנו קסטות מוזמן להגיע אתן ישירות לסטודיו - הפרטים כאן.

 

יום הולדת 6 לקסטה

בדיוק היום לפני 6 שנים עלה לרשת אתר קסטה ובתזמון מפתיע ומשמח אתר סלונה בחר בו לאחד מ-7 בלוגי המוזיקה הטובים שחייבים להכיר. התחלתי לכתוב כאן בתור סטודנטית לתואר שני כפרויקט בקורס ולא תיארתי לעצמי שכעבור שנים האתר עדיין יהיה ברשת. ברשימת הבלוגים הישראלים על מוזיקה שאני מעדכנת בקביעות ראיתי לצערי עשרות בלוגים (אפילו ותיקים) שהפסיקו לפעול. אני אוהבת ונהנית לערוך את קסטה ומאד רוצה להמשיך, אבל כבר מזמן לא כותבת על חשבון זמן כתיבת סמינריון או במסגרת לימודית, אלא על חשבון זמן שאמור להיות מוקדש לפרנסה. ולמרות שאין הוצאות אחסון (כיום האתר בפלטפורמה blogger) לאחרונה החל לקנן בי החשש כי לא אוכל להמשיך להשקיע את הזמן הנדרש להפעלת האתר שאין בו יח"צ או פרסומות.

עכשיו גם נולד חלום הספר...

לפני כמה שבועות סיפרתי לכם שאנחנו נורא רוצים להוציא לאור ספר על קסטות בישראל, מהלך הכרוך בהוצאות כספיות משמעותיות ומצריך זמן רב, כך שאת הציפייה וההתרגשות מלווה גם חוסר ודאות באשר ליכולתי לעמוד בפני האתגר הזה. לכן אחרי התלבטויות רבות ולא קלות החלטתי לבקש מכם עזרה ולהציב באתר קישור קבוע ל-PayPal על מנת שאוכל להמשיך עם ספר הקסטות ולתחזק את האתר, ומקווה שתקבלו זאת בהבנה. אני יודעת שמדינה שלמה נמצאת באוברדרפט וכל תרומה תתקבל בברכה. לאורך השנים זכיתי מכם לתמיכה ופרגון בשפע. תודה רבה מכל הלב.

ספר הקסטות – עדכונים שוטפים (#1)

• במסגרת כתבה על קסטות פורסם במגזין G  של גלובס ראיון עם חגי מרום ואיתי. עוד בכתבה מאיר ראובני, והחברים גיא דוביוס מהצימר וסרגיי פיסמני שכתבתי עליו. להורדת הכתבה בפורמט מלא עם תמונות לחצו כאן (PDF) ויש קישור לטקסט בלבד.
• בציר הזמן בפייסבוק של ספר הקסטות התחלנו לציין תאריכים חשובים בתולדות הקסטות והטייפים. תאריך התחלה – 1962 – פיליפס ממציאה את הקסטה הקומפקטית הראשונה. אם יש לכם תאריכים שתרצו להציע מההיסטוריה של תעשיית הקסטה הישראלית והעולמית בואו לעדכן בטיימליין.
• השבוע קיבלנו פרגון נוסף בבלוג עונג שבת. תודה לכל מפיצי המיילים, המשתפים בפייסבוק וטוויטר – זה עוזר מאד! אנחנו לא נספיק להדגיש שהספר הזה יוכל לצאת לאור רק בעזרת crowdsourcing
• השבוע נחשפו לראשונה קטעי וידאו נדירים של ענבל פרלמוטר ז"ל ממש מתחילת הדרך של להקת המכשפות. זו הזמנות חגיגית לפרסם תמונה של אחת הקסטות הישראליות הנדירות ביותר:

קסטה פיראטית של המכשפות 1996, צוירה ביד ע"י ענבל פרלמוטר ז"ל

ב-1996 הקליטו המכשפות גרסה לשיר Sweet Dreams של היוריתמיקס לאלבום הצפוי שלהן מתכסות. השיר נאסר לפרסום על ידי אנני לנוקס וענבל פרלמוטר הוציאה אותו בכל זאת באופן עצמאי בקסטה פיראטית. היא ציירה בעצמה על נייר עטיפה עם ציור של ים וקראה לקסטה "חרא זכויות", לא ידוע כמה קסטות כאלה מכרה/חילקה. אפשר לראות ביוטיוב ביצוע לשיר בהופעה חיה, אבל אין לי מושג איך נשמעת הגרסה בקסטה כי כולם מפחדים שהסליל יקרע. אנחנו פשוט מסתכלים על זה כל יום בחרדת קודש.