יום שני, פברואר 24, 2014

ספר הקסטות/יומן מסע: ביקור אצל רם אוריון (תמונות + מיקסטייפ)

עכשיו כשמדברים על ההוצאה המחודשת של הקסטה של נושאי המגבעת, רוצה להשוויץ בקסטות הנדירות שרם אוריון נתן לנו עבור ספר הקסטות.
לקוראים שעוד לא מכירים את אוריון: בסוף שנות ה-80 הצטרף ללהקת נושאי המגבעת, לאחר מכן חבר בלהקת הפה והטלפיים, בתרי זוזי ובהמשך המון פרויקטים של הפקה ונגינה עם אמנים אחרים וכמובן עבודות סולו (מומלץ להאזין כאן לאלבום "האחרון" מ-2012)
חלפה שנה מאז הביקור בבית של רם בדרום ת"א, אבל אני עדיין זוכרת שהיה לנו מזל גדול למצוא שתי חניות צמודות באמצע היום ממש ממול והרגשתי שזה סימן טוב, וכמובן היה כאב בטן של טינאייג'ר מרוב התרגשות כשטיפסנו במדרגות. כמו שציפיתי, הדירה עמוסה כלי נגינה, ציוד הקלטה (גם טייפים) וערמות של קסטות עם אוצרות (רם אמר שיש אפילו עוד בבוידעם). יצאנו משם עם קופסאות ובדרך לאוטו הרגשתי שאני צריכה להחזיק אותן כמו המאבטחים שיוצאים מבנקים עם שקים היישר לרכב משוריין. חלק מהקסטות בתמונות שלפניכם (לחצו על כולן להגדלה), ונראה שלא צריך להכביר במילים כי מספיקה הצביטה בלב:
בקסטות של נושאי המגבעת ראיתי סופסוף את "העטיפות" שנעשו לההופעות החיות. נדמה לי שלפני שנים ההקלטות האלה התגלגלו אליי איכשהו, מתישהו, באיכות לא משהו, אבל הן אבדו לי מזמן.
צריך להסביר שכשאנחנו אוספים קסטות מאנשים הן אמנם נשארות אצלנו לתקופה ארוכה לצרכי מחקר וצילומים אבל אנחנו מבטיחים לא לנגן אותן ולא להכניס אותן לשום טייפ, גם כי בחלקן יש חומרים אישיים או לא לפרסום ובעיקר כדי למנוע בלאי או חלילה לקרוע בטעות את הסליל שגם ככה בן כמה עשורים.
לכן דמיינו מצב שבו מונחות מולי ערמות של קסטות עם חומרים שאני מתה לשמוע, חומרים שהייתי רוצה "לשדוד" ולהמיר מהר לפורמט דיגיטלי ואני לא יכולה בשום אופן.
הקושי הזה הגיע לשיא בעקבות הביקור אצל רם כשקיבלנו את הקסטות עם הסקיצות של ענבל פרלמוטר ז"ל. אצל רם תלויה על הקיר תמונה ממוסגרת קטנה בשחור לבן שלו ושל ענבל. סליחה אם נשמע דרמטי אבל התמונה הזאת, ככה באמצע הסלון, זה לא משהו שהלב יכול לדלג עליו. במיוחד אחרי שיצאנו משם עם הקסטות של ענבל והן אצלי למשמרת במשך שבועות, ואני לא יכולה להאזין לכלום. ההתאפקות הזאת הגיעה לסבל ממש תוך אינסוף התבוננות על התיאורים של ההקלטות מלונדון לגבי סקיצה "טובה", "משונה" ו"זמנית", בהייה ממושכת על רשימת השירים בכתב ידה של ענבל ותהייה איך נשמעה הגרסה של "פחות גיטרות בסוף"...
 
זו עטיפת קסטה בכתב ידו של אהד פישוף שהכין לרם מיקסטייפ Guitar Music, כנראה באמצע שנות ה-90. משערת שזה מיקסטייפ קלאסי שחבר מכין לחבר "בשוטף" אבל אני לא באמת יודעת בדיוק באיזה נסיבות נערך וניתן. שיחזרתי כמיטב יכולתי את הקסטה הזאת והיא מוכנה להשמעה בלינק הזה, לצערי חסרים כמה שירים שהיו חריגים מדי עבור יוטיוב, אבל בסך הכל יש בפלייליסט לא מעט הברקות.
לחצו על התמונה להאזנה
עדכון לסיום: מחר, יום שלישי 25.2.2014 אני מרצה בכנס מולטידע בכפר המכביה על תרבות הקסטות וספר הקסטות (קישור לפרטים ותכנית הכנס). בהרצאה יוצגו גם הרבה תמונות מהממות עם הקסטות שחלקכם נתתם לנו, תודה!

יום שבת, ספטמבר 07, 2013

Happy International Cassettes Store Day

היום מציינים בפעם הראשונה בעולם את Cassette Store Day ואפשר לקוות שהמסורת תמשיך בשנים הבאות בכל 7 בספטמבר.
היוזמה יצאה מאנגליה והמטרה היא לציין את חנויות המוזיקה שמוכרות קסטות טייפ, לקדם הוצאות חדשות שיצאו על גבי קסטות (לא חסרות כאלה) וכמובן לחגוג את הפורמט שעשה מהפיכה בתעשיית המוזיקה, הרגלי ההאזנה ואופן הקלטת המוזיקה.
אם אתם רוצים להיות בעניינים בכל מה שקורה היום, ממליצה לעקוב אחרי #cassettestoreday בטוויטר שמתמלא בדברים יפים כל שעה ובפייסבוק הרשמי. והכי חשוב, גם אחרי שהיום הזה ייגמר, האזינו כל הזמן למוזיקה חדשה שיוצאת על קסטות בבאנדקאמפ ובקרו בפייסבוק ספר הקסטה שמרכז בשבילכם את כל החדשות והכתבות על קסטות. 
מה בישראל?
בשווקים רואים דוכנים שמוכרים קסטות מכל הז'אנרים אבל מדובר במכירה של ערימות במשקל, רובן ישנות. האם יש חנויות מוזיקה בישראל שמוכרות קסטות חדשות? האם יש מישהו שמביא מחו"ל מוזיקה חדשה שיוצאת על קסטות ומציג אותה על המדף? אם כן, ספרו ואשמח לפרסם כאן.

ברור שזה תלוי גם בקהל בישראל שלא מחזיק טייפים בבית... האם איסוף קסטות יכול להיות מספיק "מגניב"? בחו"ל תקליטים חדשים הם כמעט מיינסטרים תאגידי, מי שרוצה להתרחק מזה בוחר בקסטות.
לעומת זאת בישראל אני מגלה בעשרות מפגשים עם אנשים שאצל הרוב המוחלט היחס לקסטות הוא נוסטלגי-רגשני או רטרו-אופנתי. עם הזמן מתבהר שקסטות זה אנטי-בורגנות, פגשתי מוזיקאים רק ב"שוליים" (אם היה מקום הייתי שמה פה עשרה זוגות מרכאות) שמתייחסים לקסטות כפורמט עם איכויות שמתאימות למוזיקה שלהם, שהקליטו על קסטה כבחירה מודעת.

הקסטה האחרונה שקניתי 
בגלל העבודה על ספר הקסטות, בשנים האחרונות יצא לי לקנות קסטות רק בגלל העטיפות. קסטות שנמכרות בזול בדוכנים יד שניה שלא קשורים למוזיקה ולא ברור אפילו אם הן שמישות.
לכן הקסטה האחרונה שבעצם קניתי ממש כדי להאזין לה, הקסטה האחרונה שעבורה הוצאתי כסף מהארנק בגלל המוזיקה ונוגנה בטייפ שלי, היתה האוסף World of Morrissey. השנה היא 1995, עברתי לפריז וכל המוזיקה שלי נשארה בישראל, להזכירכם עוד אין אינטרנט והיובש באוזניים הרג אותי. בדיוק יצא האוסף הזה עם השיר החדש 
Boxers והייתי בין הראשונים בקופות החנות FNAC שקנתה את הקסטה.

יום חמישי, יוני 13, 2013

המתנות שנשארות

בילדות קיבלתי לימי הולדת מתנות כמו ספרים, בגדים, כלי כתיבה, צעצועים. הכל נעלם. המתנות היחידות שנמצאות איתי אחרי עשרות שנים, ועברו איתי דירות ואפילו מדינות הם התקליטים.
במסיבת הבת מצווה שעשו לי בגינה של דודה אסתר קיבלתי את  True Blue של מדונה ו-Secret Secrets  של ג'ואן ארמטריידינג. אל תשאלו אותי מה הקשר. בכל אופן אני באמת לא יכולה לחשוב על מתנה אחרת לבת מצווה ששרדה והמשיכה איתי.
לחצו להגדלה
לא פחות יקר ללבי הוא תקליט אוסף הגדולים של ג' – מתנה מחבריי בכתה ה' בבית ספר התבור בחולון. התקליטן במסיבה בסלון היה בן דוד שלי גבי. הוא היה בכתה ח' ולא הפסיק לדבר במיקרופון ולשים מייקל ג'קסון, חשבתי שהוא הכי טוב בעולם ואיזה מזל שיש לנו אותו במשפחה.
אפילו כשאני חוזרת ממש לגיל הגן (שבחלקו היה בפריז), אני לא מצליחה למצוא מתנה שנשארה מאז חוץ מהתקליטונים האלה: הדבורה מאיה בצרפתית וסרז' גינסבורג .שוב, אל תשאלו אותי מה הקשר, כנראה הגיעו יחד עם הפטיפון המיניאטורי הכתום הזה. הפטיפון-צעצוע היה לגמרי חפץ המעבר שלי לעולם המבוגרים. המבוגרים שנתנו לי אותו עברו מן העולם.
לחצו להגדלה


יום רביעי, אפריל 24, 2013

פסטיבל הטייפים העשירי - כרטיס זוגי במתנה

בשבוע הבא יוצא לדרך פסטיבל טייפים מס' 10 (!) במועדון "הצימר"בת"א, שחגג לאחרונה 5 שנים להיווסדו.
כמו תמיד, קסטה והצימר נותנים לכם במתנה כרטיס זוגי לפסטיבל - שלושה ימים בהם יופיעו אמנים ומוזיקאים כאשר המשותף לכולם הוא השימוש בסלילים מגנטים וטייפים ככלי יוצר.

מועדון הצימר עוזר למעצב חגי מרום ולי לאסוף בפסטיבל קסטות עבור הספר"הקסטה". כל מי שרוצה לעזור לנו להוציא לאור את הספר, מוזמנים להשאיר עבורנו קסטות במהלך ימי הפסטיבל אצל אנשי הצימר.
אם אתם רוצים לקבל את הקסטות בחזרה חשוב לציין על השקית/קופסה פרטים מלאים. אנחנו מבטיחים לשמור היטב על הקסטות ולא לעשות בהן שימוש.

איך משתתפים בהגרלת כרטיס זוגי לפסטיבל?
כותבים תגובה לפוסט זה עם פרטים ליצירת קשר (אשמח לדעת אם עדיין יש לכם קסטות או טייפים בבית ומה אתם עושים איתם :-)
הכרטיסים רק לאחד משלושת ימי הפסטיבל במועדון הצימר לבחירתכם.

יום שישי, דצמבר 14, 2012

33 שנים לאלבום London Calling

ב-14 לדצמבר 1979 יצא האלבום הכפול של ה"קלאש" London Calling שכנראה כל דבר היה מושלם בו, כולל מה שלא טוב.
מסוף שנות ה-80 עד שעזבתי את הבית אחרי הצבא, פוסטר ענקי עם הצילום המפורסם היה תלוי בחדר שלי. תמיד נתן לי כח וכל יום נראה לי יותר יפה. לפני הרבה שנים כשגילינו מה אפשר לעשות עם פוטושופ, ביקשתי באופן אינפנטילי לעשות חיקוי של העטיפה. ניסיתי לעקם את הרגליים בדיוק בזווית הנכונה ואני זוכרת שהיה כבד וקשה להחזיק הרבה זמן את הגיטרה באוויר.
את התקליט קניתי בחנות 33 1/3 בחולון והמדבקה "תוצרת חוץ במחיר תוצרת הארץ" שימחה אותי מאד כי הוא באמת היה באיכות מצוינת.
שיננתי את הטקסטים הלוך וחזור, אבל לא היה אינטרנט וניסיתי לבדוק באנציקלופדיה כל מיני מושגים לשווא (למשל מה קורה בשיר
Spanish Bombs), גם לא הבנתי למה רשום שהתמונות צולמו בהופעות בארה"ב (חשבתי שזו טעות!)
היום אני כבר יודעת המון על הקלאש אבל אז באמת שהייתי ילדה והתקליט היה בשבילי כמו הפירמידות במצרים – מסתורי, ענק, גדוש באינסוף תוכן, אני גם לא מתביישת להגיד שפעמים רבות לא עמדתי בפיתוי והאזנתי לו תוך כדי "נגינת גיטרה" על מחבט טניס של אחי.
המגוון שיש באלבום הזה אמיץ ובאופן כללי שם קצוץ על מה שמצופה מלהקת "פאנק" כך שבעצם זה הכי פאנק שיש. ברוב השירים אפשר לשמוע את הרוק ניתז מפיו של ג'ו סטרמר ז"ל שכרגיל קורע את הגרון גם אם מדובר בסך הכל ברצועה של רגאיי או פופ, ואולי מכאן הסקתי שתמיד צריך לשמור על גחלת של כעס.
When they kick at your front door, how you gonna come?

יום חמישי, אוקטובר 04, 2012

ספר הקסטות/יומן מסע: ביקור אצל אריה רזיאל, וגם: הקסטה המכוערת אי פעם

השבוע חגי מרום ואני הוזמנו לביתו של אריה רזיאל בת"א. כשמישהו מספר לי שיש לו יותר מאלף קסטות אני יודעת שאני עומדת לפגוש מישהו שמאד אוהב מוזיקה וזה לא ייגמר בקסטות ו/או אספן, וגם כאן זה לא ייגמר רק בקסטות...
חדר המוזיקה של אריה רזיאל, לחצו להגדלה
חגי ואני מגיעים כמו צוות של סיירת-קסטות. בטח קצת מצחיק לראות אותנו יוצאים מהרכבים חמושים במשקפי שמש, חגי מצויד במצלמה ואייפאד, אני עם פנקס התיעוד ועגלת משא (!) למקרה שנצטרך להעביר לאוטו ארגזים. בדרך כלל חגי מסביר על העטיפות של הקסטות ואני מדברת על המוזיקה והטקסטים. מיום ליום ברור לי שנועדנו לפגוש אחד את השני כדי להוציא לאור ספר על קסטות.
אריה רזיאל מופיע עם להקתו "אקס בנד" המנגנת להיטים משנות ה-60 וה-70 ולאחרונה משתף פעולה עם אורי משגב בסדרת הרצאות על הביטלס באוזן בר. בתמונה רואים את חדר העבודה שלו שפינות מסויימות בו נראות כמו מקדש ביטלס. 
מערכת השיקולים של אריה בבחירת רכבו הקודם היתה די פשוטה: לקנות את האוטו שמגיע עם הטייפ ולא את הדגם שמגיע עם ה-CD. כדי לחסוך מקום, את רוב הקסטות הוא שומר מחוץ לבית ולכבודנו הביא כמה מובחרות. בתמונה אפשר לראות קסטות אוסף משירי ג'ון לנון שהכין מיד לאחר הירצחו ב-1980. אריה עיצב את העטיפה וכמובן גזר תמונות וצבע בטוש שחור כיאה ל"קסטות אבל".
צילום: חגי מרום
לחצו להגדלה - ?
בהמשך היום חזרנו לסטודיו של חגי כדי לעבוד ולמיין קסטות שאספנו. לא אגזים אם אומר שבתקופה האחרונה ראינו שקיות וארגזים שהכילו אלפי קסטות. מכל אלה נתקלנו בקסטות שבורות ומאובקות, קסטות עם עטיפות חסרות טעם או משעממות, אבל אף אחת לא היתה מכוערת כמו הקסטה "שגעון של מסיבה", 1987. שילוב מבהיל של כיעור מוסרי ועיצובי, מקרה נדיר שבו לא ניתן לקבוע מה יותר מכוער – רשימת השירים בקסטה או האריזה שלה.

יום שבת, ספטמבר 29, 2012

פסטיבל הטייפים התשיעי - כרטיס זוגי במתנה

בשבוע הבא יוצא לדרך פסטיבל טייפים מס' 9 במועדון "הצימר" בת"א.
כמו תמיד, קסטה והצימר נותנים לכם במתנה כרטיס זוגי לפסטיבל - שלושה ימים בהם יופיעו אמנים ומוזיקאים כאשר המשותף לכולם הוא השימוש בסלילים מגנטים וטייפים ככלי יוצר.

בפסטיבל הקרוב יופיעו שמות וותיקים לצד חדשים, וביום האחרון תיקלוטי קסטות והפתעות. אני אהיה שם ומקווה שגם אתם, ראו גם עמוד האירוע בפייסבוק.

מועדון הצימר עוזר למעצב חגי מרום ולי לאסוף בפסטיבל קסטות עבור הספר"הקסטה". כל מי שרוצה לעזור לנו להוציא לאור את הספר, מוזמנים להשאיר עבורנו קסטות במהלך ימי הפסטיבל אצל אנשי הצימר.
אם אתם רוצים לקבל את הקסטות בחזרה חשוב לציין על השקית/קופסה פרטים מלאים. אנחנו מבטיחים לשמור היטב על הקסטות ולא לעשות בהן שימוש.


חמישי / 4.10 / 20:00 
דניאל דוידובסקי; יוסי מר חיים ושמיל פרנקל; תזמורת הצימר; גיא דוביוס

שישי / 5.10 / 17:00
עומר שיזף; דודיק אופנהיים; וינסנט אנקול ומקסים טורבו; גרישא שחנס ושמיל פרנקל; עדי קום וגיל נעמתי; ניקיטה אבדול ג'אבר

שבת / 6.10 / 17:00
murmurings; אנדרו; מיסטגוג - א. בן יוסף + אשכנזי + יעקובי; Sinister Sveta; אופיר בחמוצקי; אסף סטי + דנה פרל + עידו צ'רני
מחיר כניסה ליום בודד 20 ₪
כרטיס לשלושת ימי הפסטיבל +כל הופעות חודש אוקטובר 40 ₪
כתובת: הגדוד העברי 5, ת"א (אזור תחנה מרכזית ישנה)


איך משתתפים בהגרלת כרטיס זוגי לפסטיבל?
כותבים תגובה לפוסט זה בשם מלא או כינוי מזהה ופרטים ליצירת קשר (אשמח לדעת אם עדיין יש לכם קסטות או טייפים בבית ומה אתם עושים איתם :-)
הכרטיסים רק לאחד משלושת ימי הפסטיבל במועדון הצימר לבחירתכם

יום שני, יולי 02, 2012

10 דברים שלמדתי מהמשחק song pop

יש אנשים שאני צריכה לנפנף בפניהם ברשימת ה-achievements  הסנסציונית שלי במשחק song pop (לחצו על תמונה להגדלה) ולכן לקראת פרידה קרובה מהאפליקציה זו הזדמנות לפרסם כמה תובנות בגרוש, אתם מוזמנים לשתף גם משלכם:
  1. אם אתם קשישים וחוששים ממתחרה שיכפה עליכם לזהות שירי ראפ מודרני, אל דאגה, תוך כמה סיבובים זה בעצם הופך למשחק זיכרון פשוט ויש לכם סיכוי טוב. אולי גם תגלו על הדרך כמה שירים מעניינים.
  2. דווקא לבני גילכם תנו ז'אנר לא מתאים ואז לשניכם יהיה סיכוי שווה. וכמובן להפך, אם ילד תוקע לכם להיטים עכשוויים, החזירו לו בלקט שנות ה-70. אפילו אם תזהו רק 2 שירים זה יהיה יותר מהכלום בראשו של השחקן הצעיר.
  3. לטוב ולרע, מדונה, אלביס פרסלי, פרדי מרקיורי ואדי ודר הם בעלי הקולות המובחנים ביותר שלא ניתן לפספס גם עם סאונד חלש ודפוק של סמארטפון.
  4. את הגיטרה של הנדריקס מזהים יותר מהר מקלפטון או פייג'.
  5. בעלי אייפונים מקופחים. אם לא בא לכם לשחק בפייסבוק (בצדק) רק במערכת הפעלה אנדרואיד  סטטיסטיקות שבועיות ועמוד ה-achievements נותנים קצת מוטיבציה וכיוון איך כדאי לשחק. 
  6. גם ב-song pop הצרפתים מעצבנים.
  7. בתקופות שלפני הולדתכם קל לזהות מבצעים. בז'אנרים מתקופת ילדות/נערות תזהו גם מבצעים וגם את שמות השירים. משנת 2000 שינויים בהרגלי ההאזנה - דיסקים, נגנים, מחשב – הרבה יותר קשה לדעת את שמות השירים.
  8.  השיר Atomic של בלונדי נשאר מושלם גם כשהוא מכיל רבע שניה, שניה וחצי ובטח 2 שניות ומעלה.
  9. צעירים רבים שולטים בז'אנר punk המשובץ בכל מיני להקות אמריקאיות שעושות רעש, אך נכשלו מולי כשצריך לזהות שיר של הקלאש או סקס פיסטולס. המצב דומה גם בז'אנר country. מפתיע כמה אמריקאיים לא מזהים את ג'וני קאש.
  10. לא להירדם בשמירה כשהשיר Space Oddity צץ בז'אנר "שנות ה-60". יסממו אתכם עם שירים טרילילי טרללה ופתאום בום! מאיפה זה בא?!? כך תדעו מה הרגישו מיליוני בריטים כשראו לראשונה את דייויד בואי על מסך הטלוויזיה שלהם.