דפים

יום חמישי, אפריל 09, 2015

עובדי משאית הזבל כגיבורי ילדות


עשרות שנים יש לי חוברת קומיקס מיתולוגית שיצאה לאור ב-1970 ונקראת Rubrique-A-Brac / Tome 1, מתוך סדרה צרפתית של הגאון Gotlib, שאפשר לטעון בלי הגזמה שהוא מהאבות המייסדים והמשפיעים של הרבה מאמני קומיקס שבאו אחריו.
בתור ילדה קטנה, גם מבלי לדעת לקרוא, הייתי מדפדפת שוב ושוב בחוברת ומרגישה שיש בה משהו מטורף, כמו הסיפור האדיר על ילד שמעריץ את פועל משאית הזבל: הוא עוקב אחריו בהערצה גדולה ורואה בו גבר חסון ומרשים שמניף את הפחים ושורק בעוצמה לנהג המשאית. עבור הילד הוא סוג של גיבור-על שקופץ כל יום על המשאית הגדולה ונעלם אל האופק. כשיום אחד הילד נתקל בו במקרה, הוא זוכה למפגש בלתי נשכח שעולה על הציפיות ופשוט מגשים חלום.
הנה שני עמודים מתוך הסיפור שתוכלו לראות בהגדלה על ידי לחיצה (מומלץ מאד, גם אם אתם לא קוראים צרפתית)
מבוסס על סיפור אמיתי!
ההערצה הפשוטה והמובנת הזאת למפני פחי הזבל ש"רוכבים" על המשאית וקופצים ממנה כל בוקר צצה מדי פעם אצל כל מיני ילדים שפגשתי לאורך השנים.
לפני שבועיים הגיע סיפור כזה גם לחדשות – אביו של ילד בן שנתיים בשם קווינסי, יצא בבקר אל פועלי הזבל וביקש מהם להצטלם עם בנו. מה שהתחיל כהתרגשות משמחת הפך לחוויה אינטנסיבית מדי עבור קווינסי, שנכנס למצוקה רגשית וכנראה לא הצליח להכיל את גודל האירוע. התמונה המתעדת את הרגע הזה לצד גיבוריו ממשאית הזבל הפכה ויראלית כמובן.
בכתבה
אפשר לקרוא חלק מהתגובות לסיפור שהציפו מחדש את שאלת מעמדם של פועלי הזבל, כולל תגובות של שני הפועלים המצולמים עצמם, מרק ואדי.
צילום: Oliver Kroner
מכירים ילד שמעריץ עובדי משאית זבל?
אוספי האשפה הם בעצם הקו הראשון של בריאותינו ורווחתנו. הרבה לפני רופאים, תזונה, היי- טק, ציוד ומחקר רפואי – אם האשפה שאנו מייצרים לא היתה מפונית היינו אומללים וחולים מאד. אז אם אתם מכירים עוד ילד/ה שמעריצים/ות עובדי משאית זבל, שלחו לי תמונה משותפת שלהם עם כמה פרטים ואוסיף אותה לפוסט הזה.

2 תגובות:

דודי אמר/ה...

ילדים הם החקיינים הכי גדולים של ההורים שלהם

אדיב אמר/ה...

מדליק!

הוספת תגובה