עובדי משאית הזבל כגיבורי ילדות

עשרות שנים יש לי חוברת קומיקס מיתולוגית שיצאה לאור ב-1970 ונקראת Rubrique-A-Brac / Tome 1, מתוך סדרה צרפתית של הגאון Gotlib, שאפשר לטעון בלי הגזמה שהוא מהאבות המייסדים והמשפיעים של הרבה מאמני קומיקס שבאו אחריו.

בתור ילדה קטנה, גם מבלי לדעת לקרוא, הייתי מדפדפת שוב ושוב בחוברת ומרגישה שיש בה משהו מטורף, כמו הסיפור האדיר על ילד שמעריץ את פועל משאית הזבל: הוא עוקב אחריו בהערצה גדולה ורואה בו גבר חסון ומרשים שמניף את הפחים ושורק בעוצמה לנהג המשאית. עבור הילד הוא סוג של גיבור-על שקופץ כל יום על המשאית הגדולה ונעלם אל האופק. כשיום אחד הילד נתקל בו במקרה, הוא זוכה למפגש בלתי נשכח שעולה על הציפיות ופשוט מגשים חלום.

הנה שני עמודים מתוך הסיפור שתוכלו לראות בהגדלה על ידי לחיצה (מומלץ מאד, גם אם אתם לא קוראים צרפתית)

מבוסס על סיפור אמיתי!
ההערצה הפשוטה והמובנת הזאת למפני פחי הזבל ש"רוכבים" על המשאית וקופצים ממנה כל בוקר צצה מדי פעם אצל כל מיני ילדים שפגשתי לאורך השנים.
לפני שבועיים הגיע סיפור כזה גם לחדשות – אביו של ילד בן שנתיים בשם קווינסי, יצא בבקר אל פועלי הזבל וביקש מהם להצטלם עם בנו. מה שהתחיל כהתרגשות משמחת הפך לחוויה אינטנסיבית מדי עבור קווינסי, שנכנס למצוקה רגשית וכנראה לא הצליח להכיל את גודל האירוע. התמונה המתעדת את הרגע הזה לצד גיבוריו ממשאית הזבל הפכה ויראלית כמובן.
בכתבה אפשר לקרוא חלק מהתגובות לסיפור שהציפו מחדש את שאלת מעמדם של פועלי הזבל, כולל תגובות של שני הפועלים המצולמים עצמם, מרק ואדי.

צילום: Oliver Kroner

מכירים ילד שמעריץ עובדי משאית זבל?

אוספי האשפה הם בעצם הקו הראשון של בריאותינו ורווחתנו. הרבה לפני רופאים, תזונה, היי- טק, ציוד ומחקר רפואי – אם האשפה שאנו מייצרים לא היתה מפונית היינו אומללים וחולים מאד. אז אם אתם מכירים עוד ילד/ה שמעריצים/ות עובדי משאית זבל, שלחו לי תמונה משותפת שלהם עם כמה פרטים ואוסיף אותה לפוסט הזה.

להמשך >>

פסטיבל הטייפים השישי בירושלים ות"א (כרטיס זוגי במתנה!)

ביום רביעי ייצא לדרך פסטיבל הטייפים השישי שמארגן מועדון הצימר.
המשותף לכל היוצרים בפסטיבל הוא השימוש בסלילים מגנטים ככלי יוצר.
השנה הפסטיבל יתפרש על 5 ימים (!) עמוסי הופעות וסדנאות שנראות מבטיחות.

קסטה ומועדון הצימר נותנים לכם במתנה כרטיס זוגי לאחד מימי הפסטיבל המתקיימים בת"א*

מה שהתחיל לפני כמה שנים כאירוע עצמאי וקטן, הולך וצומח והשנה יהיה גדול ומגוון במיוחד, עם אורחים מסקוטלנד, שוויץ וברלין, ובשיתוף פעולה עם קרן Bi-Arts הבריטית, עיריית ג'נבה, Cave 12, עיריית ת"א ועוד.

שימו לב למיקום והשעות של ההופעות כיוון שלראשונה הפסטיבל יתקיים גם מחוץ לצימר, ויתארח בבית פתקית בת"א ובירושלים אצל אוגנדה והבאסס.

לפרטים מלאים על האמנים, ההופעות והסדנאות - ראו כאן (pdf)

איך משתתפים בהגרלת כרטיס זוגי לפסטיבל?

כותבים תגובה לפוסט זה בשם מלא (חשוב לרשום פרטי + משפחה) כרגיל, תמיד אשמח לשמוע מתי בפעם האחרונה האזנתם למוזיקה מקסטות או סלילים.

ההשתתפות פתוחה עד יום ג' בחצות.
*הכרטיס רק לאחד מימי הפסטיבל המתקיימים בת"א במועדון הצימר או בית פתקית ואינו כולל סדנאות
ההגרלה תתקיים בבקר יום ד', שם הזוכה יפורסם כאן.
עדכון: הזוכה היא Anna Strebkov

להמשך >>

יומן תערוכה - Cassette Tape Forever

בדיוק היום לפני 4 שנים האתר קסטה עלה לרשת. ברגע של חולשה החלטתי לפני כמה זמן לציין את העניין על ידי הוצאה לפועל של פרויקט אומנות שעבר לי בראש כבר כמה זמן – תערוכה שתוקדש לתרבות הקסטות והסלילים.
במגבלות המשאבים היה ברור שהפורמט יהיה תערוכה מקוונת, בדומה למודל של Found Tapes. עכשיו נותר למצוא את האנשים הנכונים!

כבוד לחלוצים
בישראל נעשו בשנים האחרונות עבודות אמנות עם קסטות במסגרת פרויקט גמר בבתי ספר לאומנות: קרן תג'ר איירה את Death Of A Disco Dancer; לירון אטלס הנציח את הלייבל קוליפון; אריק ניניו הכין פתיח לתכנית טלוויזיה מלך הקסטות; נועה ליברמן עיצבה חוברת של דיסק אוסף אישי; אפיק נעים מתח את הסליל...
כמובן שגם בחו"ל נעשו הרבה עבודות ואת חלקן הצגתי בעבר. אבל אני רציתי תערוכה חדשה.
לא עבודות בודדות שנעשו במסגרות שונות במשך הזמן, אלא יצירות שנעשו במיוחד לכבוד אוסף משותף ורק בתערוכה תהיה הצגת הבכורה שלהן. כך נולד הרציונל של cassette tape forever.

מאיפה מתחילים
פניתי לקבוצה קטנה יחסית של אנשים שאני מכירה יותר או פחות וידעתי שלא חסר להם כשרון בצילום, איור, קומיקס ואנימציה אבל עדיין לא היה לי שמץ מושג איך זה יתגלגל.
ואכן אנשים קרסו מעומס וחוסר זמן, חלקם היו ב"לחץ יצירתי" ונאלצתי בלי בושה לנפנף להם בדד-ליין. בשבועות האחרונים התכתבנו, חלק שלחו סקיצה מוקדמת, חלק הייתי צריכה להרגיע שתרבות קסטות זה DIY ומצווה להיות חפיף (לא שזה עזר...) ובסוף הבנו שזה הולך לקרות!

היה כיף גדול לעבוד מול כולם שלאורך כל הדרך היו תומכים ומלאי סבלנות. במיוחד היה מרגש לגלות כל פעם את העבודות המדהימות שלהם שנחשפו בפני כולם אתמול "בשידור מקוון" לאורך היום.
כל עבודה האירה צד אחר של הקסטה – תגידו לי איזה חפץ פלסטיק כל כך קטן אתם מכירים, שמצליח להכיל בתוכו סאונד ומוזיקה, ואוצר זיכרונות, נוסטלגיה, אהבה, הרהורים על סוף ומחשבות על התחלה?

אני אסירת תודה לכל היוצרים על שיתוף הפעולה והעזרה בהגשמת הפרויקט.
ואלה המשתתפים בתערוכת הקסטות המקוונת הראשונה: *

גלנדון ואיזבלה – דוקטור קסטה
גלי גונן – השיחה 5
נטע כנה – Rewind
אנה סטרבקוב – מרגישה; ללא שם
דוד גבע - Magnetic Tape Resurrection
יעל מאירי – ללא שם
ענבל (inbolet) ורמוס – The Reel of Life
עומר סנש – ללא שם
דניאלה קופלר – Mid 80's
מאי קסטלנובו-גלילי - Storia Famiglia
מיה קפלושניק – תצלום 133

איך ממשיכים
אתם מוזמנים לפרגן ליוצרים ולבקר באתרים שלהם, להגיב או לפרסם הלאה את העבודה שאהבתם,
ואם יש לכם ביקורת בונה או רעיונות נוספים שתרצו להפנות אליי - אשמח לשמוע.

חשוב לציין שהיו כמה יוצרים שנאלצו לפרוש ברגע האחרון אבל עדיין המשיכו לעודד ולייעץ ואיכשהו בגללם אפשר להגיד שקבענו שצריכה להיות פעם באה...
קשה לדעת מתי ואיך, אבל אם יש ביניכם אמנים שרוצים להיות משתתפים פוטנציאליים באיזשהו סוג של אירוע קסטות, זה הזמן שנכיר :-)
ולסיכום 4 שנים אני רוצה להגיד גם תודה מיוחדת לאוהבי המוזיקה הקוראים של קסטה.
זה בשבילכם.

כתבו על התערוכה:
גיא חג'ג' (גיאחה) באתר עונג שבת
אורן ראב בבלוג המוזיקה The Gospel According To Whom
בן שלו בשער האחורי של מוסף גלריה בעיתון הארץ (9 ביוני 2010)

* כל הזכויות שמורות ליוצרים. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע כל חלק מהיצירות הנ"ל. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא ביצירות אסור אלא ברשות מפורשת מהיוצרים.

להמשך >>

"Magnetic Tape Resurrection" / דוד גבע (cassette tape forever #6)

אנחנו בעיצומו של "שידור מקוון" ואני מקבלת מיילים מתפעלים מהתערוכה. המון תודה אבל מבקרים יקרים גם האומנים ישמחו לשמוע מכם! ספר האורחים שלנו נמצא במערכת התגובות :-)

העבודה הבאה היא של דוד, סטודנט לאנימציה במוסררה ירושלים שיצא לי להכיר לראשונה בזכות הפרויקט. הקסטה ענקית או שהמומיה קטנה?

יוצר: דוד גבע
שם העבודה: Magnetic Tape Resurrection
במילים שלו: המילה forever בהתייחסות למשהו שבעקרון נחשב מת מתקשר לי עם תחיה מחדש, ומומיות עושות את זה הכי טוב...


David Geva - Magnetic Tape Resurrection
Click to enlarge / All rights reserved

לצפייה בעבודה המלאה ובאיכות מקסימלית חובה ללחוץ על התמונה

כל הזכויות שמורות לדוד גבע. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע כל חלק מהיצירה הנ"ל. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא ביצירה אסור אלא ברשות מפורשת מהיוצר.

העבודה הבאה: יעל מאירי - ללא שם
עבודות קודמות: אנה סטרבקוב – מרגישה; ללא שם

להמשך >>

"דוקטור קסטה" / גלנדון ואיזבלה (cassette tape forever #1)

לכבוד יום הולדת 4 שנים לאתר קסטה תיערך לאורך היום תערוכה מקוונת ראשונה מסוגה בישראל המוקדשת לתרבות הקסטות שתיקרא Cassette tape forever
11 יוצרים מוכשרים יציגו כאן עבודות חדשות לגמרי שטרם נחשפו ולמעשה נוצרו במיוחד לכבוד האירוע החגיגי. העבודות יוצגו אחת אחרי השניה אז המשיכו לעקוב ואנחנו מקווים שיהיה לכם כיף!

בלי הרבה הסברים ניתן לפרויקט להתחיל -
אני גאה מאוד להשיק את התערוכה עם סטריפ קומיקס של גלנדון ואיזבלה האדירים והמגניבים.
לא יכולתי לבקש משהו יותר נהדר לפתיחה.

יוצרים: גלנדון ואיזבלה
שם העבודה: דוקטור קסטה
במילים שלהם: "חשבנו על מקומן של הקסטות בחיינו והסיבות שהן כבר לא, וככה הסטריפ יצא"

Glendon & Isabella - Doctor Cassette
Click to enlarge / All rights reserved

לצפייה בעבודה המלאה ובאיכות מקסימלית חובה ללחוץ על התמונה

כל הזכויות שמורות לגלנדון ואיזבלה. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע כל חלק מהיצירה הנ"ל. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא ביצירה אסור אלא ברשות מפורשת מהיוצרים.

העבודה הבאה: גלי גונן - השיחה 5

להמשך >>

בלוגים ישראלים על קומיקס ואנימציה

בעקבות ההצלחה הגדולה של רשימת הבלוגים הישראלים על מוזיקה, אנסה לפרסם כאן רשימה כמה שיותר שלמה של בלוגים ישראלים העוסקים באנימציה, קומיקס, קריקטורה ואיור.
הרשימה תתעדכן באופן שוטף, עזרו לעדכנה ושלחו הפניות מתאימות. המלצות ותיקונים נא לשלוח במייל.
נכנסים לרשימה:
1. פורמט של בלוג (RSS, תגובות, ארכיון וכו')
2. פעילים בחודשים האחרונים.
3. עברית
4. קומיקס, אנימציה, קריקטורה, איור - נושא עיקרי/מהותי בבלוג,
או שמוקדשת להם קטגוריה נפרדת ומשמעותית *
5. כתיבה שלא חוצה גבולות אדומים של גזענות, הסתה, סקסיזם ואוריינטציה מסחרית בוטה.

הפנייה משלימה:
אצל כפינה תוכלו למצוא בקישור הזה פוסט מצוין עם רשימת המלצות לוודקסטים ופודקסטים על אנימציה וקומיקס (אנגלית)

-----------------------------------------------
(עדכון אחרון: 20.9.2014 - כרגע ברשימה 18 בלוגים, לפי סדר א"ב)

אנימטורית
בום פאף פאו אקשן!
בלון דיבור
דברים שקרו באמת
דני קרמן
הו לא
החיים המסריחים שלי
יומן של דמות קומיקס
מהגנה למאבק
מישל קישקה - בלוג ועוד
סטודיו קומיקום
סינמסקופ *
עלילון (גירסת בטא)
רשימות מחצי החיים, כמעט
שוליית הקוסם
שניה לפני שגולש
plan b
the realist

להמשך >>

הקהל הוא היוצר + פסטיבל האנימציה והקומיקס

בעיתון "העיר" מהללים השבוע סרט המתעד הופעה חיה של ה-Beastie Boys ב-Madison Square Garden בניו-יורק שהתקיימה ב-9 באוקטובר 2004.
מדובר בסרט מסקרן ומיוחד במינו כיוון שצולם כולו על ידי הקהל. 50 מעריצים קיבלו לידיהם בתחילת ההופעה מצלמות וידאו ידניות Hi8 ונתבקשו לצלם את ההופעה מהזווית שלהם. התוצאה מוטרפת ואינטנסיבית, בין השאר כיוון שהתנאי היה איסור לכבות את המצלמה (כולל בשירותים). אפשר רק לדמיין איזו עבודת עריכה נדרשה בסוף.
הסרט יצא השנה בשם Awesome, I Fucking Shot That! ואורך שעה וחצי. רשמו לפניכם: יום שני 28.8 בשעה 22:00 שידור ב-HOT Prime ובהמשך הקרנות בהאוזן השלישית.
לדעתי הרעיון להגיש את החוויה במצב "נא" מושלם להופעה של הביסטיס, כי אשויץ ואומר שלפני עשר שנים זכיתי לראותם בפריס ואכן, הלוואי שהיתה לי מצלמה, אפילו סתם של סלולרי, אפילו לעשר דקות.

עם עיקרון דומה, שימו לב לרעיון של Terry McBride מנכ"ל Nettwerk (לייבל קנדי), בנוגע לאלבום של Barenaked Ladies: המעריצים יקבלו דרך אתר MySpace הקלטות של הקולות, הבאס, הגיטרות והתופים של כל שיר (שבד"כ מוקלטים בערוצים נפרדים) - ואת העריכה והרמיקסים יוכלו המעריצים לעשות בעצמם.
במקום עבודת המפיק והשליטה המוחלטת שיש לתעשייה על המוצר הסופי, מק'ברייד מציע סוג של כאוס. לפני שצוחקים (או נבהלים) - כדאי לקרוא.

עדכון 24.4.07 :
גם Beck מפיץ אלבום עם מוזיקה שמוכנה למיקסוס.
ה-Shins מבקשים מהמעריצים לצלם במכשירים הסלולריים שלהם את ההופעה ב-Austin City Limits Festival
אתר JamGlue ומזמין את ההמונים לערוך מיקסים לשירים שהם בעצמם מעלים. לא צריך להיות מקצוען, המנשק ידידותי ולפעמים יש גם תחרויות .
----------------------------------------------

על פסטיבל האנימציה, הקומיקס והקריקטורה שנפתח היום בסינמטק ת"א סביר להניח ששמעתם בגלל הפרסום הרב. אני מאוד אוהבת וצורכת קומיקס, למעשה הבלוג הזה ברגע האחרון התביית על מוזיקה ולא על קומיקס. ולכן לפני שאגש לעניינינו אני רוצה בשביל הפרוטוקול להביע מחאה על העירבוב שעושים בפסטיבל בין קומיקס (ז'אנר ספרותי) ובין אנימציה (ז'אנר קולנועי).
שמעתי השבוע גם מאיש ותיק בתעשיית האנימציה בארץ את אותה מחאה: "מה הקשר בין קומיקס לאנימציה?! אני שונא קומיקס ולא מבין מה הקטע של הבועות". צודק, קומיקס זה לא אנימציה (על שנאת הקומיקס נתחשבן אח"כ). אם תלכו לכנס קומיקס בצרפת, אתם באמת חושבים שלובשי חולצות Asterix מתעלפים מסרט חדש של Pixar? אני מבינה שבארצנו הקטנה נדרשים לאיגום משאבים וצריך להגיע למסה של קהל, אבל אפילו אצלנו - האם בפסטיבל אבו-גוש ראיתם אומנים שמופיעים בבארבי? (הרי כולם שרים ומנגנים...)

בחזרה למוזיקה: בראשון ושני בשעות הצהריים יש בפסטיבל הנ"ל אירוע אנימציה שנקרא צליל מצוייר – סרטים שמאיירים צלילים: "לקט מיוחד במינו של סרטי אנימציה במגוון טכניקות וסגנונות, הנותנים ביטוי חזותי לצלילים. אין מדובר בקליפים הנותנים ביטוי חזותי לשיר עם מילים, אלא בהתמודדות הקשה של מתן צורה וצבע לצלילים, מלודיות ומקצבים. התוצאות עוצרות נשימה, ולפעמים מהפנטות ממש".
ואגב כן, יש קומיקס באינטרנט על מוזיקה. קוראים לו Bassist Wanted הכרתי אותו רק לפני חודש בזכות עונג שבת ובינתיים אני מבסוטה. קחו בחשבון שזה בסה"כ סטריפ קומי, הולכים על זה בשביל הכיף.

להמשך >>