דפים

יום ראשון, מאי 21, 2006

פתיחה

נוסטלגיה מפלסטיק הקסטה, לפני שהפכה להיות "קלטת", היתה עבורי מדיה דומיננטית בתור אוהבת מוזיקה שרופה. היו לי מאות קלטות שהוקלטו עליהן מיטב התקליטים. היכולת להקליט תקליט ברמה גבוהה נחשבה אומנות – זה התחיל בסוג הקסטה (Maxwell superchrome כמובן) ונגמר ברמת הציוד של מערכת הסטריאו. היום הקסטות בפח (התקליטים לא!) אבל לתמונה של קסטת TDK 90 עדין יש עליי השפעה נוסטלגית.
בעידן הדיגיטלי-חברתי (בשונה מ"החברה הדיגיטלית"), קרו כמה דברים מדליקים עבור אוהבי מוזיקה – מאזינים אדוקים, מעריצים ואספנים. לאומנים והמוזיקאים עצמם גם קרו דברים גדולים, ובקיצור העידן הדיגיטלי נותן פינוק רציני ל"תחביב" של אהבת מוזיקה. כדאי לכם להקשיב :-)

6 תגובות:

נטע אמר/ה...

אהבתי את הרעיון!

תתחדשי על הבלוג!

טל אמר/ה...

מזל טוב על הבלוג החדש !

למרות שאני מגדיר עצמי כנוסטלגיסט / רומנטיקן, ועל אף שהאייטיס היו עבורי תקופה נפלאה - אני מוכרח לציין שמראה הקסטה מעורר בי תחושת גועל קלה.

קשה שלא להיזכר בכתב היד המכוער המרוח על גבי הקסטות, בשריטות על אריזת הפלסטיק, בניסיונות המייגעים לאתר תחילתו של שיר, ויותר מכל, במפח הנפש הנגרם כתוצאה משעה וחצי של הקלטה שמולידה בסופו של דבר איכות גרועה במיוחד.

טל

danya אמר/ה...

I find it so funny that somebody would love the tape so much and then have such antagonism towards the beautiful charming I-pod...
by the way really cute blog especially barbapapa with his earphones!!!

קסטה אמר/ה...

ראשית תודה לכל המגיבים והמברכים

שנית, רק התכוונתי שהקסטה עושה לי צביטה בלב לזכר הימים ההם, לא טענתי בשום אופן שהמדיה הזאת היתה מוצלחת. כאמור זרקתי את כל הקסטות ורק התקליטים הקדושים נשארו

יעל אמר/ה...

אבל מה דעתך על האיי אודיו..? חייבת לציין שדבריו של טל היו ככ מדוייקים לגבי התאור שלו את תקופת הקסטות. אצלנו זה היה בן היתר ארוע חברתי, ישבנו קבוצה ובזבזנו יחד שעות על הקלטות מרשת ג' ובנסיונות כושלים להמנע מהקלטת קולה של שוש עטרי לקלטת. אחלה בלוג!ואחלה לוגו!

Yigal Chamish - יגאל חמיש אמר/ה...

איזה יופי של מקום לקרוא, לראות וגם לשמוע!

בהצלחה!

הוספת תגובה