דפים

יום חמישי, יוני 13, 2013

המתנות שנשארות

בילדות קיבלתי לימי הולדת מתנות כמו ספרים, בגדים, כלי כתיבה, צעצועים. הכל נעלם. המתנות היחידות שנמצאות איתי אחרי עשרות שנים, ועברו איתי דירות ואפילו מדינות הם התקליטים.
במסיבת הבת מצווה שעשו לי בגינה של דודה אסתר קיבלתי את  True Blue של מדונה ו-Secret Secrets  של ג'ואן ארמטריידינג. אל תשאלו אותי מה הקשר. בכל אופן אני באמת לא יכולה לחשוב על מתנה אחרת לבת מצווה ששרדה והמשיכה איתי.
לחצו להגדלה
לא פחות יקר ללבי הוא תקליט אוסף הגדולים של ג' – מתנה מחבריי בכתה ה' בבית ספר התבור בחולון. התקליטן במסיבה בסלון היה בן דוד שלי גבי. הוא היה בכתה ח' ולא הפסיק לדבר במיקרופון ולשים מייקל ג'קסון, חשבתי שהוא הכי טוב בעולם ואיזה מזל שיש לנו אותו במשפחה.
אפילו כשאני חוזרת ממש לגיל הגן (שבחלקו היה בפריז), אני לא מצליחה למצוא מתנה שנשארה מאז חוץ מהתקליטונים האלה: הדבורה מאיה בצרפתית וסרז' גינסבורג .שוב, אל תשאלו אותי מה הקשר, כנראה הגיעו יחד עם הפטיפון המיניאטורי הכתום הזה. הפטיפון-צעצוע היה לגמרי חפץ המעבר שלי לעולם המבוגרים. המבוגרים שנתנו לי אותו עברו מן העולם.
לחצו להגדלה


4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

לא ראיתי את הפטיפון הזה כ-25 שנים. תודה על זכרון ילדות נהדר שחזר בצבעים כ"כ חדים :)

מיכאל וקנין אמר/ה...

לא מזמן חפרתי ביוטיוב בעקבות האוסף הזה של הגדולים של ג' ,מפתיע שהרבה שירים משם נעלמו ונשכחו כליל כמו ניו אינגלנד של קריסטי מקול עליה השלום וקיס מי של פטריק טין טין דאפי,שהעלתי אותו לפייסבוק ואף אחד לא עשה לו לייק :(

אנונימי אמר/ה...

פוסט יפה ומרגש! אהבתי להיזכר במסיבה ובכיתה. גם אצלי הזיכרון המוסיקלי מתחיל שם בערך, וכל מה שב-1982 ומטה הוא בעיני "נכס תרבותי", כזה שלא חוויתי אותו בזמן אמת אלא את האימפקט שהוא השאיר כמה שנים אחרי

יעל ר. אמר/ה...

איזה פטיפון מופלא. התקליט הראשון שלי היה של קישקשתא. בגיל 3 שברתי אותו בחמת זעם כמחאה כשהוריי הכעיסו אותי, ומיד פרצתי בבכי שנשבר התקליט שלי. אז יצאנו ליום טיול ברכבת לירושלים ובדרך קנינו חדש.

הוספת תגובה