תחיית הקסטה (מס' 5)

לשמחתי הפוסט הראשון השנה בנושא קסטות :-)

הווה (דיגטציה ופסטיבל)לפני כמה זמן כתב Andrew Dubber, סוג של גורו בכל הקשור למוזיקה בעידן הדיגיטלי, עצות מעשיות לגבי קסטות ישנות. המסר שלו חד משמעי:
"Digitise it. Digitise it all."
הקריאה הזאת מופנית בעיקר לקוראים המוזיקאים שלו אבל לדעתי נכונה לכולם כיוון שסרטים מגנטיים נשחקים עם הזמן. לאחרונה המרתי סרטי 8 מ"מ של משפחתי, ולמרות שאוחסנו בתנאים טובים ההמרה הצילה את התמונה אבל עבור הסאונד היה מאוחר מדי והוא נדפק.
הקסטות לא יכולות לחכות הרבה שנים לכן צריך למהר. אז הנה מדריך טוב איך לעשות זאת עם תוכנת Audacity, ובכל אופן מעניין לקרוא את 3 הסיבות שדאבר נותן למוזיקאים להציל אפילו את הדמו הנידח ביותר: זנב ארוך, ארכיון ותרפיה! קראו כאן.

מסתבר שבישראל יש מוזיקאים שכבר נמצאים כמה צעדים קדימה ויכולים להפתיע את דאבר.
ב-5-6 בפברואר יתקיים בסטודיו פרטי בשם הצימר - פסטיבל הטייפים השני המוקדש לאומנים המופיעים עם מוזיקה המיוצרת באמצעות טייפ סלילים או מקסטות.
הפסטיבל הראשון, גם הוא ביוזמת הצימר, התקיים בקיץ (ובפורמט מצוצמם יותר במועדון אוגנדה בירושלים) והשתתפו בו בין השאר אורי דרומר, יוסי מר חיים, פגועי מוח, ליל וולף ואביעד אלברט.
עד ה-22 בינואר יוצרים עדיין מוזמנים להגיש הצעות, אפשרי בשילוב כלים נוספים או מיצבי סאונד (עבור רון קציר). ההשתתפות בחינם, הגדוד העברי 5 ת"א.


נוסטלגיה (ה-Cure ואנימציה)היום כתב אורן ראב על החיסרון של הקסטה (שהוא גם יתרון): "קסטה נותנת שתי אפשרויות - לחכות שההקלטה תעשה סיבוב מלא ותחזור לשיר שאתה אוהב, מתוך תקווה ששאר השירים גם טובים; או להעביר אחורה ולשמוע את השיר שוב".
על קסטות ומדוע הן כמו להקת הקיור קראו בטור יפה על האלבום Wild Mood Swings.

ולסיום ממתק לטובת אלה שטרם ראו... Hello הוא קליפ אנימציה מיוחד מאת Johnathan Nix שופע רומנטיקה לקסטות וכבוד לתקליטים (6:32 דק')

להמשך >>

27 באוקטובר - יום שימור המורשת האודיו-ויזואלית

The historic test of Israel will not be military, or economic or demographic – although we cannot exist without these – but rather its spirit, vision and prophetic destiny
(דוד בן-גוריון, ספטמבר 1951)

בשנה שעברה הכריז ארגון אונסקו של האו"ם, על היום הבינלאומי לשימור מורשת אודיו-ויזואלית, שיחול מדי שנה ב-27 באוקטובר (World Day for Audiovisual Heritage). השנה הוא מצוין בפעם השנייה תחת הכותרת Audiovisual Heritage as a Witness of Cultural Identity. כמויות אדירות של חומר אודיו-ויזואלי במדינות שונות כבר הלך לאיבוד מסיבות שונות, וחומר רב נמצא בסכנה מיידית.

אני שמחה לבשר שממש בימים אלו ארכיון הצליל הלאומי של ישראל מתחיל בפרויקט רחב היקף של דיגיטציה. באדיבותה של המנהלת ד"ר גילה פלם, אני מציגה בפניכם מסמך מקיף שנכתב על ידה המפרט את מטרות פרויקט הדיגיטציה והיבטים טכניים של ביצועו. במסמך, שהציטוט של בן-גוריון בתחילת הפוסט נלקח מתוכו, גם רקע על ארכיון הצליל הלאומי ותיאור האוספים העיקריים שבו.

בנובמבר יתקיים הכינוס החמישי בירושלים לדיגיטציה של מורשת התרבות (EVA / MINERVA 2008) בו יציגו הבכירים שבאנשי המקצוע מאירופה ומישראל את החידושים בתחום. ביום הראשון של הכנס תתבצע ההכרזה הרשמית של פרויקט הדיגיטציה בארכיון הצליל, וביום השני ירצו שורה של אורחים מחו"ל על הטכנולוגיות לשימור מוזיקה וסאונד בספריות. לא כל יום מגיעים לישראל מומחים עולמיים שכאלה, פשוט חובה לראות בתכנית מה צפוי בין השעות 9:00-13:00 -גן עדן לטכנאי קול, אספני מוזיקה ובת'כלס כל מי שהמוזיקה בנשמתו.



לגמרי בצירוף מקרים, בשבוע שעבר ארגנתי קבוצה של אנשי רדיו ואנשים שכותבים על מוזיקה לסיור מודרך בארכיון הצליל הלאומי (ירושלים) ובספרית המוזיקה במדיטק (חולון). בשני המקומות הרגשנו עד כמה הם נאבקים על מעמדם ותקציבם, ומצד שני יצאנו מעודדים ומאושרים שמוסדות כאלה קיימים בישראל. תמיד כשאני מביאה אורחים לסייר במדיטק אני מצביעה על הקיר החיצוני ושואלת: איפה יוצא לכם ללכת ברחוב ולראות על בנין את המילים Nevremind ,Bossanova, ו"מי רצח את אגנתה פאלסקוג"? בארכיון הצליל הלאומי לעומת זאת הרגשנו שנסענו אחורה בזמן (במובן הטוב של המילה), דפדפנו בתקליטים, נדהמנו מהמכשירים ולא הפסקנו לשאול את טכנאי הקול אבי נחמיאס שאלות...

רשימת קישורים
על הביקור בארכיון הצליל הלאומי ובמדיטק כתבו:
יעל רגב באפילו עז
גיא חג'ג' בעונג שבת
תומר לוין במר לוויתן
תמונות מהסיור בארכיון הצליל הלאומי (פליקר)

היום הבינלאומי לשימור מורשת אודיו-ויזואלית – אתר רשמי המפרט את המטרות והפעילויות
Digital Heritage, Israel – אתר רשמי
הפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל – אתר רשמי
שימור הזמר העברי – מסמך רקע של מרכז מחקר ומידע בכנסת (2002)
Minerva ישראל – אתר רשמי, עם פרטי הכנס

ארכיון הצליל הלאומי – אתר רשמי
Rescue, Preservation and Provision of Access to the Jewish Music Treasures of the National Sound Archives 1930-2007 - מסמך מאת ד"ר פלם על פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצליל הלאומי (2008)

מדיטק חולון – אתר רשמי
ראיון עם מנהל הספריה המוזיקלית במדיטק חולון


לקוראי הבלוג: בקרוב יפורסם החלק השני במאמר של אודי רז על תולדות הסימפול!

להמשך >>

תיעוד ושימור מוזיקה ואודיו - מאגרים ברשת

ברשימה הפעם אתייחס למוזיקה שבפירוש ניצלה מהכחדה – מוזיקה שמעולם לא היתה עוברת דיגטציה לולא הפרויקטים האלה.

חלק א' - תיעוד שירי עם ופולקלור

מאחורי ארכיונים גדולים ומתוחזקים של מוזיקה בדרך כלל עומדים גופים רציניים כמו מחלקות אוניברסיטאיות או מוסדות השכלה אחרים. הנה דוגמאות לכמה מאגרים מיוחדים שאתאר בקצרה ואציין מה לדעתי אפשר ללמוד מכל אחד, אבל אל תוותרו על האפשרות להתרשם בעצמכם.

ברשימה קודמת על מאגרי מוזיקה ברשת דיברתי על הערך המוסף של שימור המוזיקה בעיקר כאשר מדובר בחומרים נדירים, והבעתי אכזבה מאתר העמותה למורשת הזמר העברי. רק לאחרונה גיליתי את זמרשת ששמה לה למטרה "להציל מהכחדה את השירים שנכתבו והושרו בעברית מראשית הציונות ועד לקום המדינה". באתר המושקע תמצאו רשימה מפורטת של היוצרים והשירים עם אפשרות האזנה להקלטות (בסטרימינג) והרבה מידע אודות הקטעים. כדאי לשים לב גם לעמוד ההפניות לאתרים חיצוניים שיש בהם שירי חלוצים, שירי מחתרת ועוד. מהמאגר הזה אפשר ללמוד איך להתחיל קמפיין לשימור מורשת מוזיקלית ושאפשר להשקיע בעיצוב אתר גם עבור אוספים, מה שברוב המקרים לא קורה כפי שתראו בהמשך.

Digital Library of Appalachia – מאגר ששותפים באחזקתו 8 קולג'ים שונים בארה"ב ובראשם Appalachian College Association. מדובר בתיעוד של חומרים ווקליים ואינסטרומנטליים משנות ה-30 עד ימינו המאפיינים את אזור אפלצ'יה (מזרח ארה"ב). כל החומרים לא מסחריים, מאוד מגוונים וכוללים גם תוכניות רדיו. בדומה אפשר לבדוק גם את אוסף Max Hunter המכיל 1600 שירי עם מאזור הרי Ozrak. מקס האנטר היה איש מכירות נודד שלקח למסעותיו בין 1956-1976, טייפ סלילים כדי להקליט את שירת תושבי ההרים. את המאגר ערך ד"ר Murray מאוניברסיטת מיזורי ללמדכם על הערך ההיסטורי העצום שמייחסים להקלטות כאלה. מהמאגרים האלה אפשר ללמוד מהי רמת כיסוי גבוהה, לעומק ולרוחב, של ז'אנר מאוד ספציפי.

Cantaria – מאגר שירי עם ופולק מסורתיים של אירלנד, סקוטלנד ואנגליה משנת 1600 ואילך. השירים מבוצעים על ידי זמרים מקצועיים או חובבים, חברים ב- Chivalry, קהילת מוזיקאים עצמאיים המתחזקת את האתר. המאגר לא גדול אבל אפשר ללמוד ממנו על הערך המוסף במתן תווים ומילים, ואפשרות להורדת פורמטים שונים של קבצי מוזיקה.

Voices from the Dust Bowl – מאגר ייחודי שיש בו שירים, צלילים, קולות וראיונות. הוא מתעד תקופה קצרה בין 1940-41, בה שהו מהגרי עבודה במחנות בקליפורניה. את המאגר הקימה ספריית הקונגרס, "מרצדס" בניהול גופי ידע וארכיבאות, ואפשר ללמוד ממנו איך מקימים מוזיאון באינטרנט, כאשר לצד הקולות והמנגינות יש תמונות, הפניות ביבליוגרפיות וכיו"ב שביחד הופכים למחקר אתנוגרפי שלם.

חלק ב' – להציל את התקליטים

ברשימה קודמת סיפרתי בהערכה על Avant Garde Project עם אוסף הקלטות אוונגרד מהמאה ה-20 שלא ניתן לרכוש בשום דרך כיום. זו היתה דוגמא למצב שבו אלפי תקליטים מעולם לא הופקו בהוצאה מחודשת על דיסקים. התקליטים האלה נמצאים בעיקר באוספים פרטיים ואם לחברות מוזיקה אין אינטרס מסחרי לשווק אותם מחדש בפורמט דיגיטלי, הרי שגם ההמרה של התקליטים האלה תלויה במקרים רבים ביוזמות פרטיות:

איש השבוע הוא Cliff Bolling. מגזין Wired חשפו את המבצע המדהים שלקח על עצמו – המרת אוסף תקליטי ה-78RPM שלו ל-MP3 ואחסונם ברשת. בולינג מטפל במעל 4000 תקליטים ישנים שהוא בעצמו טורח להמיר ולקטלג. הוא בכוונה משאיר את איכות ההקלטה המקורית, ולא מנקה hiss ושאר רעשי רקע. בולינג זכה השבוע לשבחים מאתר BoingBoing שתרם לחשיפה עצומה ו-Andrew Dubber הכתיר אותו כגיבור וקרא לסייע לו בתרומות. זו כנראה הסיבה שחברת Yahoo! נבהלה והסירה את האתר שלו משרתיה. הדבר מקומם כיוון שעד אותו יום יאהו! לא התייחסה לאתר ולתכניו, על חלק מהחומרים כבר לא חלים חוקי copyright ובולינג מעיד כי מעולם לא קיבל שום תלונה להסיר תקליט מהאתר. סגירת האתר היתה מיידית ללא בירור ובטענה כי ישנה חריגה באחסון ורמת תעבורה למרות שבולינג שילם ליאהו! על חבילת שירות ללא מגבלות אלה. אז נכון לעכשיו האתר עלה לרשת אך העניין משתנה ומרחפת מעליו סכנה. הנה תמונה של "הסטודיו" בו הוא מבצע את עבודת הקודש – פטיפוון 78 עתיק מחובר למחשב PC רגיל, ושימו לב לעטיפות התקליטים המצהיבות מצד שמאל:


Kiddie Records Weekly – מתנדבים שהעלו לרשת מאות תקליטי ילדים קלאסיים מכל השנים (באנגלית). האיכות לא רעה בכלל (קבצי zip), עטיפות התקליטים מקסימות ויש אפילו אפשרות לדפדף בחוברת המצורפת לתקליט. בעבר כבר הוזכר אתר לתקליטי ילדים ברוסית, אבל הביצוע במקרה הזה כל כך מושלם ומעורר קנאה ואני עדיין מחכה ליוזמה ישראלית. חובה לראות.

Cylinder Preservation and Digitization Project - מבצע ענק של אוניברסיטת קליפורניה לשימור אלפי צילינדרים – מעין גלילי פלסטיק שמוגדרים כתקליטים הראשונים בהיסטוריה (1888-1915). הטיפול המופתי הוא בכל הז'אנרים כולל תוכניות רדיו ותיאטרון. באתר מידע רב ומעניין על אופן האיסוף והביצוע של פרויקט הדיגיטציה עם קטלוג מפורט ומלא לכל קטע. מדהים.


78 RPMs & Cylinder Recordings – אם לא שבעתם מתקליטי 78 וצילינדרים, כנסו לארכיון האינטרנט ותגלו רשימה ארוכה של יצירות ממוינות לפי שם יוצר, כותר או מילות מפתח. במקרה זה כדאי להירשם לפיד RSS לקבלת עדכונים אחרונים, כיוון שהאתר משתנה ומתפתח כל הזמן. בשונה ממאגרים אחרים ארכיון האינטרנט הוא אתר ציבורי פתוח ולכן יש אפשרות לכתוב תגובות על כל קטע, לראות כמה פעמים הקובץ הורד ומה דירוג הגולשים. מצד אחד האיסוף כאן לא שיטתי וממוקד, מצד שני זה כמו לגלות תיבת אוצר.


לסיכום, גם במקרה של שירי עם וגם במקרה של תקליטים נעשה שירות כפול:
א. דיגיטציה לחומרים שהיו נעלמים (פיזית) במשך הזמן אם לא היו מועברים לפורמט ממוחשב;
ב. לולא הפרסום באינטרנט היצירות היו נשארות עלומות ומפספסות את המטרה של הפצה והיכרות עם המורשת אותה הם משמרים.
אם אתם מכירים עוד מאגרים מאותו הסוג אשמח לשמוע עליהם.

להמשך >>

תחיית הקסטה (מס' 2)

1. בעיתוי מפליא, רק כמה ימים אחרי שכתבתי כאן על פרויקט טייפ הסלילים, בזמן שטיילה עם הכלבה מולי מצאה ואספה למעני חברתי איילת את הפריט שאתם רואים בתמונה לפניכם. אם יש לכם טיפים איך להחיות את המכונה הזאת אשמח לשמוע.


2. כנראה בגלל שם הבלוג, מדי פעם אני מקבלת מיילים עם השאלה – איך מעבירים את הקסטות הישנות למחשב? אז הנה שני מדריכים:
מצגת וידאו באנגלית
מדריך מפורט בעברית

3. לרגל השתתפותי בכנס Info 2008, נטע כנה (כפינה) עיצבה לי כרטיס ביקור. מה דעתכם?


4. וזאת ההזדמנות לספר שבטיול שערך גיא חג'ג' באיטליה הוא גילה מקום בטוסקנה שתיבות הדואר נקראות קסטה ואף שלח לי תמונה כהוכחה:

להמשך >>

תחיית הקסטה (מס' 1)

1. Michael Showalter & His Mixtapes
הקדישו 8 דקות מזמנכם לצפיה בשלושת קטעי הוידאו הבאים. הבוקר שלח לי אותם חבר בעבודה (תודה אמיל!) ומאז החיוך נשאר...
זוהי "סדרה דוקומנטרית" על חנות מיקסטייפ הזויה, וכנראה שאמורים להיות עוד פרקים בהמשך :-) זה משעשע, התפאורה מדליקה והמשחק סוכר!
למעשה מדובר בסוג של פרסומת לקראת Plug Awards, טקס פרסי מוזיקת האינדי שיתקיים ב-6 במרץ. בכל אופן כל הכבוד למי שהגה את הקמפיין כי מה יכול להיות יותר מקסים ממוכר קסטות שאומר "The future is great"

הנה לפניכם חלק 1 אבל אל תוותרו על חלק 2 וחלק 3



2. The Tape Project
הפרויקט הזה עדיין צעיר אבל רציני מאוד: חבורת מומחים מעבירה מוזיקה לסליל אנלוגי גדול כמו פעם באיכות מעולה, מה שמקובל לכנות - master tapes.

כרגע הקטלוג מצומצם ביותר וכל העניין נעשה בעיקר עבור אספנים שמוכנים להוציא הרבה כסף. ההשקעה באריזה המהודרת והטיפול המדהים במכונות הסלילים עושים רושם שהם מחזירים עטרה ליושנה ונותנים כבוד לחוויית ההאזנה. באתר הפרויקט תוכלו לקרוא בפירוט על התהליך ויש גם פורום למשוגעים לדבר.

להמשך >>

PlusDeck2 - המרת קלטות לפורמט דיגיטלי

הקסטה לא קמה לתחייה, אבל לפחות פורשת בצורה מכובדת מבחינת אספנות ושימור דיגיטלי. שלושה דברים הפתיעו אותי לאחרונה:

1. בפליקר יצא לי להיתקל באוסף האדיר הזה, מעולם לא ראיתי כזה אוסף פרטי ענק של קסטות, גם לא בתקופת הזוהר שלהן (התמונה צולמה לפני שנה)

2. אתר The Tape Place לוקח ברצינות מכירת קסטות יד שניה. בקטלוג מעל 300 אלף קלטות נדירות, כולל של 4 ו-8 ערוצים.

PluseDeck2 .3 הוא כונן נוח וחביב להמרת קלטות אל המחשב, כלומר גיבוי דיגיטלי ש"יציל" את החומר שבהן. הכונן מולבש על המחשב כמו כל כונן CD או DVD ופשוט מכניסים את הקסטה לתוכו. ניתן לנגן ולהאזין באמצעותו לקלטות באיכות טובה, ולשמור את המוסיקה בפורמט wav בלבד. PluseDeck2 זכה בפרס עיצוב ומחירו 150 יורו.

להמשך >>

פטיפון hi-tech/low-tech

בחודש מאי פורסמה ידיעה על פטיפון USB לפיה ניתן לחבר את הפטיפון למחשב גם לצרכי האזנה וגם לצרכי המרה וגיבוי התקליטים (mp3 או wav, בהתאם לאפשרויות בתוכנה). הדבר היה אפשרי גם קודם אבל דרש איזושהי התעסקות עם המגבר והכבלים. לעומת זאת בדיווח ובביקורות מובטח שהפעם העניין מאוד ידידותי ופשוט להפעלה. עד היום אני מחפשת אנשים שיתנו חוות דעת "יד-ראשונה" על המוצר, אבל בינתיים הנה פטיפון שעוצב על ידי Simon Elvins – פטיפון מנייר.


מסובבים את הידית בכיוון השעון, ולטענתו המחט דמוית החרוט מגבירה את הסאונד לווליום סביר. נכון, העיקרון פשוט וידוע מזמן, אבל עדיין מלהיב כמו גאדג'ט.

להמשך >>