ספריות המוזיקה (בעקבות חוק הספריות)
החל מינואר 2008 נכנס לתוקף חוק הספריות הציבוריות החדש בישראל. התיקון אומר שכל אזרח ישראלי רשאי להיכנס לספריה ציבורית, או לספריה במתנ"ס ולהירשם כמנוי חינם. אני ממליצה לרוץ ולהירשם כמוני לספרית המדיטק המצוינת של חולון כי יש בה את ספרית המוזיקה הכי טובה בארץ.
בכל שבוע אני נוסעת לחולון ושואלת 5 דיסקים בחינם, פשוט כך. זה לא משנה שאיני תושבת חולון (הייתי פעם!). נדרשתי רק להציג תעודה מזהה ולהפקיד 60 שקלים פיקדון תמורת כל פריט.
המדיטק מקום שנעים לבקר בו, הוא חדש ומצויד. מחלקת המוזיקה נמצאת בקומת הכניסה ויש בה 8 עמדות האזנה ועמדת צפייה אחת (הוידיאו כולל בעיקר אופרות והופעות חיות). הספריה פתוחה בכל יום כולל סופ"ש, ובקטלוג ניתן לחפש גם דרך האינטרנט.
הספריה די גדולה והיחידה בארץ שיש בה אוסף גדול של פופ, רוק (כולל מתקדם, כבד, אלקטרוני), קאנטרי, פסקולים, ישראלי וכמובן אינדי ואלטרנטיב. יש גם מחלקה של ג'אז וקלאסי (כולל אופרה) ומחלקה קטנה של פולקלור ומוזיקת עולם.
ב- 1996 תבעו חברות התקליטים הגדולות את עיריית חולון על השאלת התקליטורים. ההליך המשפטי נמשך כמה שנים והסתיים ב-2003, אז קיבל בית המשפט העליון את הערעור של עיריית חולון ופסק הדין הוא אבן דרך בכל הקשור לחקיקה בישראל לגבי ספריות ציבוריות וזכויות יוצרים. בזכות פסק הדין החשוב הזה הספרייה המוזיקלית ממשיכה לפעול עד היום.
לפני כמה ימים ערכתי ראיון טלפוני קצר עם עמנואל נוריש שעובד כבר 12 שנים בספרית המוזיקה. (הדברים מובאים על סמך סיכום תשובות שכתבתי בזמן השיחה. כל טעות ואי דיוק חלים עליי בלבד)
מתי הוקמה הספריה המוזיקלית?
לפני כ- 15 שנים. היא שכנה בספריה ציבורית קטנה שהיתה ברחוב בן יהודה בחולון. ערב הפתיחה של הספריה היה בדיוק בערב הראשון בו נפלו טילים במלחמת המפרץ הראשונה ב-1992.
מי הגה את הרעיון להקמת ספרית מוזיקה בחולון?
אישה יקרה בשם טילי רביב (כיום היא פרשה ומייעצת לספריות). היה לה חזון תרבותי גדול שכלל גם את ספריית המוזיקה. את כל רשת הספריות של חולון פיתחה ממה שהתחיל כמחסן קטן.
מה הייחוד של הספרייה?
החומרים הלא-קלאסים. בספריות מוזיקה, גם בחו"ל, הדגש הוא על אוספים של מוזיקה קלאסית. אצלנו הרוב הוא דווקא ז'אנרים אחרים. אגב, באופן מכוון מחזיקים רק עותק מכל דיסק. זה גורם לאנשים להתנסות בדברים חדשים.
כמה דיסקים יש כיום בספריה?
כ-25000. במחלקות הגדולות כמו פופ, ג'אז ואינדי יש בערך 4000 דיסקים, במחלקה הקלאסית כמעט 10000.
מה התקציב ואיך רוכשים דיסקים חדשים?
למרות קשיים של הספרייה כולה, מחלקת המוזיקה תמיד הצליחה לקבל גיבוי ולא הסכמתי לחסום תקציבים. בכל חודש נרכשים כ-70 דיסקים חדשים מחנויות גדולות כמו האוזן השלישית ודיסק סנטר. בין רבע לשליש מהרכש הוא קלאסי והשאר ז'אנרים אחרים.
איך תפקדה הספרייה בזמן ההליך המשפטי שהתנהל נגדה?
בשלב הראשון השופט פסק לטובת הספרייה וראה בכך עבודה של גוף ציבורי חינוכי ללא מטרת רווח. אך חברות התקליטים לא ויתרו ושינו את כתב התביעה, בערעור שלהן כבר היה שופט שהיה באופן בולט לטובת הפדרציה לתקליטים. פסק הדין שלו היה מכה קשה וכלל צו מניעה ותשלום פיצויים.
התחום היה חדש למחלקה המשפטית של עיריית חולון שלא היה לה ניסיון בסוגיות כאלה. הספרייה נסגרה לחודשיים ואז התגלה כי צו המניעה יכול לתפוס רק משנת 1996 ואילך. עובדי הספריה עברו על כל דיסק ודיסק וסימנו בצע כתום דיסקים ששייכים לאותן חברות גדולות ונקנו אחרי 1996 - אותם אסור היה להשאיל. נוצר מצב שנאלצנו לקנות דיסקים בעיקר מחברות עצמאיות וגרמנו לפריחת מוזיקת אינדי. כשעיריית חולון הגישה את הערעור הסופי היה לנו גם מזל שהאינטרנט התפתחה והחלו להבין שניתן להוריד מוזיקה ברשת ובבעיה של חברות התקליטים לא אשמה ספריית תקליטורים.
איך השפיע עידן ה-MP3 על הספרייה?
מאז שהחלה הורדת המוזיקה באינטרנט ברור שהיתה ירידה מסוימת של מנויים, אבל מה שהשתנה זה בעיקר הרכב הקהל: פחות ילדים ויותר מבוגרים; "משוגעי מוזיקה" ופחות אנשים שמחפשים להיטים. מגיעים אנשים שאוהבים את פורמט הדיסק האיכותי יותר; נאמנים של הספריה וכיו"ב. בגלל חוק הספריות החדש מורגשת מינואר עלייה מסוימת בכמות המבקרים.

באופן מכעיס ומסיבות שלא ברורות לי עד עכשיו חוק הספריות החדש לא מיושם דווקא בערים המרכזיות ירושלים ותל אביב. אבל מי שמתעניין במוזיקה קלאסית חייב לדעת שבמרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל בתל אביב ישנה ספרית מוזיקה קלאסית ותיקה שנוסדה ב-1951. מדובר בספריה רצינית ומשובחת שאוספיה כוללים כ-85,000 כותרי תווים וספרים בנושאי המוזיקה השונים, 18000 תקליטים, 5000 דיסקים, קלטות ווידאו, קטעי עיתונות, אוספים פרטיים וארכיונים של מוזיקאים. הספרייה אוצרת אוסף נכבד של ספרי מחקר בתחום המוזיקה ותולדותיה. אוסף התווים כולל פרטיטורות של מוזיקה כלית וקולית, מוזיקה תזמורתית קאמרית. חיפוש ויעוץ ביבליוגראפי ניתנים גם דרך האינטרנט באתר הספריה.
לסיום, חשוב לציין כי בשנים האחרונות חלה הידלדלות משמעותית בתקצוב הספריות ומצבן חמור. אמנם החוק החדש הביא לעלייה במספר הקוראים אבל חלק מהספריות נאלצות לפטר ספרנים כיוון שהממשלה לא מעבירה את התקציבים שהובטחו להחייאת החוק ויישומו.
תגיות: ספריה, חוק הספריות, חולון, מדיטק


8 תגובות:
ספריית בלומנטל (קלאסית) טובה במונחים מקומיים. היא משוועת לרענון. לא נראית בה כניסה משמעותית של דיסקים חדשים ונראה שהדינאמיקה באוסף היא בעיקר מתרומות של אנשים שמעבירים את האוספים שלהם. מערכת ההשאלה, ידנית (כרטיסים מנייר). חוץ מהבניין ששופץ הכל צועק "אין תקציב".
יש ספריית דיסקים נוספת עם דגש על מוזיקה קלה בספריית שער ציון (בית אריאלה) בצמוד למוזאון תל אביב לאומנות.
בסך הכל אנחנו מאוד מפגרים לעומת ספריות ציבוריות באירופה וארה"ב שמחזיקות הדרך כלל אוספים ענקיים, מאפשרות השאלה של דיסקים רבים בו זמנית וכמובן ללא תשלום.
המקום נשמע באמת מקום נפלא. אבל גם בתור צרכן דיסקים אובססיבי קשה לי למצוא תירוץ להגיע לשם (מלבד ההנאה הפשוטה שגלומה בלהסתובב בין כל אלפי האלבומים הללו). הרי אם אני באמת אוהב משהו, אני רוצה אותו על המדף שלי באופן קבוע (הרי אני לא אסתפק בהשאלה זמנית). מצד שני, לצורך דגימה והתרשמות, האיכות של mp3 מספקת בהחלט. קשה להצדיק נסיעה מיוחדת למקום, בעיקר שלwish list שלי תהיה חפיפה מאוד חלקית למלאי ולמה שנמצא באותו הרגע. זאת כנראה גם הסיבה שאני כמעט לא מגיע לחנויות מוזיקה - אני דוגם בבית ומזמין, דרך האינטרנט, את מה שאני באמת אוהב. מצד שני, מאוד ייתכן שאם הייתי שומע על המקום הזה לפני 13-14 שנה הייתי מוציא את הראש שלי מהתחת של אדי וודר (כבודו במקומו מונח), ומגלה את שאר נפלאות שנות התשעים שגיליתי רק בדיעבד...
באמת נפלא - אבל קצת קשה לי להגיע לצערי לחולון כרגע.
מה שכן, הייתי מנוי שלוש שנים, בזמן הצבא, על ספריית המוזיקה של בית אריאלה. קרדיט גדול להשכלה המוזיקלית שלי אפשר לתת לתקופה הזאת. עולים בי גלי געגוע עכשיו :]
אני מירושלים, ובמקרה נכנסתי לאחרונה לספריה הציבורית השוכנת בסמוך. מתברר שהם אכן החלו ליישם את החוק, אבל, לא נראה לי שהם משאילים מוסיקה. יש להפקיד צ'ק ערבון על סך 100 ש"ח לספר. אין לי מושג היכן יש בירושלים ספריות ציבוריות המשאילות גם מוסיקה. הולכת לבדוק.
תודה חמה על המידע.
לפני שלום!
כל הכבוד על אתר קסטה. הגעתי אליו בעקבות המאמר שלך "מוזיקה בעידן הדיגיטלי: הבטים של מידע" שהתפרסם ב"עצמת המידע" לקראת הכנס של טלדן.
אני חובב בעיקר מוזיקה קלאסית: באך, בטהובן, מוצרט, ויולדי, וכדומה. אני מאזין קבוע מילדות של קול המוזיקה. בשנים האחרונות אני שומע את החלק הקלאסי של וואלה מוזיקה וכן את תחנת KCME המשודרת מקולורדו ספרינגס שבארה"ב.
תחנות הרדיו של וואלה
http://music.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=radiostations
תחנת KCME: מוזיקה קלאסית ואח"כ תזמורות מצעדים וג'אז
http://www.kcme.org/Pages/listen.html
אבל לפעמים אני מאזין גם למוזיקה של שנות החמישים והששים, למוזיקה יוונית ולמוזיקה אירית.
מוזיקה אירית נפלאה
http://www.youtube.com/watch?v=l-JAP7Kf1cI
מוזיקה יוונית
http://he.israel-music.com/browse/music/oriental/greek/
בברכה אמנון
אני מנוי בספרית בית אריאלה בתל אביב והספרנים טוענים שהחוק לא רלוונטי שם משום שהספריה לא מתוקצבת על ידי המדינה אלא על ידי העיריה!!לא ברור כל כך אם זה נכון או שהם התרגלו לקחת כסף מאנשים!מישהו יודע?
האם לא כל הספריות העירוניות במדינה ממומנות על ידי העיריות שלהן? (הממומנות ממסים ומהמדינה) בית אריאלה היא ספריה עירונית על פי הגדרתה וגם המדיטק בחולון לכן לא ממש ברור לי מה ההבדל. ההוכחה לכך שהעירייה קובעת ממי לגבות כסף וממי לא היא שעיריית ת"א החליטה שעל הספריות הממוקמות בדרום העיר כן יחול החוק והן יהיו בחינם.
אם כך האם העיריה עוברת על החוק וניתן להתלונן?
הוספת תגובה
יצירת טראקבק