בדיוק היום לפני 4 שנים האתר קסטה עלה לרשת. ברגע של חולשה החלטתי לפני כמה זמן לציין את העניין על ידי הוצאה לפועל של פרויקט אומנות שעבר לי בראש כבר כמה זמן – תערוכה שתוקדש לתרבות הקסטות והסלילים.
במגבלות המשאבים היה ברור שהפורמט יהיה תערוכה מקוונת, בדומה למודל של Found Tapes. עכשיו נותר למצוא את האנשים הנכונים!
כבוד לחלוצים
בישראל נעשו בשנים האחרונות עבודות אמנות עם קסטות במסגרת פרויקט גמר בבתי ספר לאומנות: קרן תג'ר איירה את Death Of A Disco Dancer; לירון אטלס הנציח את הלייבל קוליפון; אריק ניניו הכין פתיח לתכנית טלוויזיה מלך הקסטות; נועה ליברמן עיצבה חוברת של דיסק אוסף אישי; אפיק נעים מתח את הסליל...
כמובן שגם בחו"ל נעשו הרבה עבודות ואת חלקן הצגתי בעבר. אבל אני רציתי תערוכה חדשה.
לא עבודות בודדות שנעשו במסגרות שונות במשך הזמן, אלא יצירות שנעשו במיוחד לכבוד אוסף משותף ורק בתערוכה תהיה הצגת הבכורה שלהן. כך נולד הרציונל של cassette tape forever.
מאיפה מתחילים
פניתי לקבוצה קטנה יחסית של אנשים שאני מכירה יותר או פחות וידעתי שלא חסר להם כשרון בצילום, איור, קומיקס ואנימציה אבל עדיין לא היה לי שמץ מושג איך זה יתגלגל.
ואכן אנשים קרסו מעומס וחוסר זמן, חלקם היו ב"לחץ יצירתי" ונאלצתי בלי בושה לנפנף להם בדד-ליין. בשבועות האחרונים התכתבנו, חלק שלחו סקיצה מוקדמת, חלק הייתי צריכה להרגיע שתרבות קסטות זה DIY ומצווה להיות חפיף (לא שזה עזר...) ובסוף הבנו שזה הולך לקרות!
היה כיף גדול לעבוד מול כולם שלאורך כל הדרך היו תומכים ומלאי סבלנות. במיוחד היה מרגש לגלות כל פעם את העבודות המדהימות שלהם שנחשפו בפני כולם אתמול "בשידור מקוון" לאורך היום.
כל עבודה האירה צד אחר של הקסטה – תגידו לי איזה חפץ פלסטיק כל כך קטן אתם מכירים, שמצליח להכיל בתוכו סאונד ומוזיקה, ואוצר זיכרונות, נוסטלגיה, אהבה, הרהורים על סוף ומחשבות על התחלה?
אני אסירת תודה לכל היוצרים על שיתוף הפעולה והעזרה בהגשמת הפרויקט.
ואלה המשתתפים בתערוכת הקסטות המקוונת הראשונה: *
גלנדון ואיזבלה – דוקטור קסטה
גלי גונן – השיחה 5
נטע כנה – Rewind
אנה סטרבקוב – מרגישה; ללא שם
דוד גבע - Magnetic Tape Resurrection
יעל מאירי – ללא שם
ענבל (inbolet) ורמוס – The Reel of Life
עומר סנש – ללא שם
דניאלה קופלר – Mid 80's
מאי קסטלנובו-גלילי - Storia Famiglia
מיה קפלושניק – תצלום 133
איך ממשיכים
אתם מוזמנים לפרגן ליוצרים ולבקר באתרים שלהם, להגיב או לפרסם הלאה את העבודה שאהבתם,
ואם יש לכם ביקורת בונה או רעיונות נוספים שתרצו להפנות אליי - אשמח לשמוע.
חשוב לציין שהיו כמה יוצרים שנאלצו לפרוש ברגע האחרון אבל עדיין המשיכו לעודד ולייעץ ואיכשהו בגללם אפשר להגיד שקבענו שצריכה להיות פעם באה...
קשה לדעת מתי ואיך, אבל אם יש ביניכם אמנים שרוצים להיות משתתפים פוטנציאליים באיזשהו סוג של אירוע קסטות, זה הזמן שנכיר :-)
ולסיכום 4 שנים אני רוצה להגיד גם תודה מיוחדת לאוהבי המוזיקה הקוראים של קסטה.
זה בשבילכם.
כתבו על התערוכה:
גיא חג'ג' (גיאחה) באתר עונג שבת
אורן ראב בבלוג המוזיקה The Gospel According To Whom
בן שלו בשער האחורי של מוסף גלריה בעיתון הארץ (9 ביוני 2010)
* כל הזכויות שמורות ליוצרים. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע כל חלק מהיצירות הנ"ל. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא ביצירות אסור אלא ברשות מפורשת מהיוצרים.
במגבלות המשאבים היה ברור שהפורמט יהיה תערוכה מקוונת, בדומה למודל של Found Tapes. עכשיו נותר למצוא את האנשים הנכונים!
כבוד לחלוצים
בישראל נעשו בשנים האחרונות עבודות אמנות עם קסטות במסגרת פרויקט גמר בבתי ספר לאומנות: קרן תג'ר איירה את Death Of A Disco Dancer; לירון אטלס הנציח את הלייבל קוליפון; אריק ניניו הכין פתיח לתכנית טלוויזיה מלך הקסטות; נועה ליברמן עיצבה חוברת של דיסק אוסף אישי; אפיק נעים מתח את הסליל...
כמובן שגם בחו"ל נעשו הרבה עבודות ואת חלקן הצגתי בעבר. אבל אני רציתי תערוכה חדשה.
לא עבודות בודדות שנעשו במסגרות שונות במשך הזמן, אלא יצירות שנעשו במיוחד לכבוד אוסף משותף ורק בתערוכה תהיה הצגת הבכורה שלהן. כך נולד הרציונל של cassette tape forever.
מאיפה מתחילים
פניתי לקבוצה קטנה יחסית של אנשים שאני מכירה יותר או פחות וידעתי שלא חסר להם כשרון בצילום, איור, קומיקס ואנימציה אבל עדיין לא היה לי שמץ מושג איך זה יתגלגל.
ואכן אנשים קרסו מעומס וחוסר זמן, חלקם היו ב"לחץ יצירתי" ונאלצתי בלי בושה לנפנף להם בדד-ליין. בשבועות האחרונים התכתבנו, חלק שלחו סקיצה מוקדמת, חלק הייתי צריכה להרגיע שתרבות קסטות זה DIY ומצווה להיות חפיף (לא שזה עזר...) ובסוף הבנו שזה הולך לקרות!
היה כיף גדול לעבוד מול כולם שלאורך כל הדרך היו תומכים ומלאי סבלנות. במיוחד היה מרגש לגלות כל פעם את העבודות המדהימות שלהם שנחשפו בפני כולם אתמול "בשידור מקוון" לאורך היום.
כל עבודה האירה צד אחר של הקסטה – תגידו לי איזה חפץ פלסטיק כל כך קטן אתם מכירים, שמצליח להכיל בתוכו סאונד ומוזיקה, ואוצר זיכרונות, נוסטלגיה, אהבה, הרהורים על סוף ומחשבות על התחלה?
אני אסירת תודה לכל היוצרים על שיתוף הפעולה והעזרה בהגשמת הפרויקט.
ואלה המשתתפים בתערוכת הקסטות המקוונת הראשונה: *
גלנדון ואיזבלה – דוקטור קסטה
גלי גונן – השיחה 5
נטע כנה – Rewind
אנה סטרבקוב – מרגישה; ללא שם
דוד גבע - Magnetic Tape Resurrection
יעל מאירי – ללא שם
ענבל (inbolet) ורמוס – The Reel of Life
עומר סנש – ללא שם
דניאלה קופלר – Mid 80's
מאי קסטלנובו-גלילי - Storia Famiglia
מיה קפלושניק – תצלום 133
איך ממשיכים
אתם מוזמנים לפרגן ליוצרים ולבקר באתרים שלהם, להגיב או לפרסם הלאה את העבודה שאהבתם,
ואם יש לכם ביקורת בונה או רעיונות נוספים שתרצו להפנות אליי - אשמח לשמוע.
חשוב לציין שהיו כמה יוצרים שנאלצו לפרוש ברגע האחרון אבל עדיין המשיכו לעודד ולייעץ ואיכשהו בגללם אפשר להגיד שקבענו שצריכה להיות פעם באה...
קשה לדעת מתי ואיך, אבל אם יש ביניכם אמנים שרוצים להיות משתתפים פוטנציאליים באיזשהו סוג של אירוע קסטות, זה הזמן שנכיר :-)
ולסיכום 4 שנים אני רוצה להגיד גם תודה מיוחדת לאוהבי המוזיקה הקוראים של קסטה.
זה בשבילכם.
כתבו על התערוכה:
גיא חג'ג' (גיאחה) באתר עונג שבת
אורן ראב בבלוג המוזיקה The Gospel According To Whom
בן שלו בשער האחורי של מוסף גלריה בעיתון הארץ (9 ביוני 2010)
* כל הזכויות שמורות ליוצרים. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע כל חלק מהיצירות הנ"ל. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא ביצירות אסור אלא ברשות מפורשת מהיוצרים.
