יום שישי, מרץ 26, 2010

מוזיקה בסטרימינג – בעד ונגד (סקר)

בשנה האחרונה מדברים יותר ויותר על צריכת מוזיקה בצורת סטרימינג (streaming). כלומר למאזינים אין בעלות על השירים והאלבומים בצורה פיזית או דיגיטלית. הם מנויים בספרית מוזיקה וירטואלית ענקית. תמורת רישום ותשלום לאתרים שמציעים קטלוגים ענקיים של מוזיקה הם יכולים להאזין, דרך הרשת, לשירים שהם אוהבים "המוזרמים" אליהם ללא הגבלה. מדובר על אתרים כדוגמת Lala, Spotify.

למה המודל הזה יכול לעבוד היטב
* רוחב הפס הולך ומשתפר וכמעט לא יהווה בעיה בשנים הבאות מבחינת איכות ומהירות;
* היצע השירים הולך וגדל;
* שירותי המוזיקה הנ"ל אמורים לתפקד היטב עם רשתות חברתיות ומכשירים ניידים, לאחרונה גם התבשרנו שהאינטרנט עומד להגיע גם למכוניות;
* לאנשים נגמר המקום בהארדיסק לאחסון מוזיקה

אז מה הבעיה?

1. אנשים רוצים בעלות
בסקר שערך אתר Mashable (מעל 1000 משתתפים), חצי העדיפו בעלות על המוזיקה לעומת 28% שהעדיפו סטרימינג. בסקר נוסף באתר Hypebot נמצא שוויון בין העדפות המצביעים ואין יתרון לסטרימינג. ובסקר שלישי והגדול מכולם (עשרת אלפים סטודנטים) נמצא ש-75% מהם מעדיפים הורדות ולא תשלום על סטרימינג.

2. לא בטוח שמדובר במודל עסקי טוב
אתר Youzik הישראלי נתן שירותי סטרימינג לקטלוגים של חברות התקליטים הישראליות הגדולות תמורת תשלום חודשי סמלי. בביקורת על האתר כתב גל מור: "בניגוד לרכישת תקליטורים או אף שירים להורדה, קיים מעט מאוד ערך מוסף ברכישת שירות סטרימינג – אף לא אחד מהשירים להם אתם מאזינים נשאר ברשותכם. אז על מה אנחנו מתבקשים לשלם? על אפשרות האזנה שניתנת חינם בתחנות הרדיו ובאתרים בחו”ל, שלא לדבר על הערוצים הפיראטיים"
ואכן, האתר נסגר לפני כמה זמן וסיים את פעילותו.* כמה מכם שמעתם עליו? כמה מכם השתמשתם בו או אפילו הכרתם מישהו שהשתמש בו? זה בסדר, אפילו בלי קשר לסטרימינג גם בבריטניה 85% מהאוכלוסייה מכירים רק את אמזון ו-iTunes למרות שיש כ-20 אתרי מוזיקה בריטיים פעילים, ו-40% לא יודעים לנקוב אפילו בשמו של אתר מוזיקה אחד!

בנוסף, לא בטוח שלמרות התשלום המוזיקאים אכן מתוגמלים כמו שצריך. ערן דינר כתב על הסוגיה המורכבת של הסדרת זכויות היוצרים עם אתרי הסטרימינג שמובילה אותו בלית ברירה לצדד בצד של חברות התקליטים.

3. סטרימינג לעומת רדיו אינטרנט
אני לא מסכימה לטענה שכל רדיו אינטרנט הוא סטרימינג. הקריאה של Mark Ramsey לתחנות רדיו מסורתיות לעשות סטרימינג או הדרך שבא הוא ממליץ לעשות סטרימינג כדי לנצח רדיו-אינטרנט מגיעים ממקום אחר, מתוך שאיפה להרחיב את הגישה לתכנים שלך ולתת שירות מתבקש למאזינים, שפשוט יפנו למקום אחר אם לא תספק להם אותו.
כך גם לגבי הויכוח של להקת Muse עם חברת התקליטים שהסירה את שיריה מאתרי סטרימינג. גם פה נקודת המבט היתה של שיווק או רצון לחשיפה.

אבל בפוסט הזה אני מתכוונת לשירותי סטרימינג שכרוכים בתשלום/מנוי. כי אם משלמים כסף באופן קבוע, מצפים לפתרונות ושיפורים טכניים, מצפים להיצע הולך וגדל של מוזיקה, מצפים שגם האומנים יתפרנסו מהכסף שלך.
מצפים לאתרים שיתנו לנו להרכיב playlist ולבחור את המוזיקה שאנו בוחרים ורוצים לשמוע.
לעומת זאת רדיו-אינטרנט נתפס אצלי כמו המודל הבסיסי של פנדורה או Deezer – תחנה מותאמת אישית שמציעה לי שירים על פי ניתוח העדפות. אמנם הרבה מוזיקה שאני אוהבת, אבל לא לגמרי בשליטתי.

4. לסטרימינג אין סיכוי, ובמילים אחרות "streaming doesn't exist"
מי שהצליח לשכנע אותי בעניין הוא Cory Doctorow. בטור מעולה שכתב - Streaming Will Never Stop Downloading, הוא מחבר את כל הטיעונים ומנתח את המשמעויות. לדעת דוקטורו, סטרימינג פוגע בפרטיות, פוגע בהתפתחויות טכנולוגיות, מבזבז רוחב פס ולא מהווה תחליף לאספני המוזיקה. אפילו שבעתיד נקבל טכנולוגיות "אחסון בענן" (cloud), אנשים תמיד ירצו לשמוע מוזיקה גם במצב offline. אם סטרימינג ימשיך להתקיים, זה יהיה רק לצד ההורדות ולא במקומן.

מה דעתכם? הצביעו בסקר!
האם אתם מאמינים ששירותי הסטרימינג ישתלטו על הרשת והטלפונים הניידים? האם גם לכם נגמר המקום בהארדיסק? ואולי אתם דוקא רוצים שליטה מלאה על הספרייה המוזיקלית שלכם וגישה אליה בכל מצב? או בכלל מאמינים שאספני מוזיקה חייבים עותק פיזי בצורת דיסק או תקליט?


* עדכון 16.4.2010
מייסד יוזיק מסביר מה היו הסיבות לסגירת האתר

יום חמישי, מרץ 18, 2010

מוזיקאים שעושים שימוש בסלילים מגנטיים – תחיית הקסטה (מס' 7)

שימו לב – אני מחלקת שני כרטיסים במתנה לפסטיבל הטייפים! (איך זוכים? בהמשך)

לפני חודשיים שמחתי להתראיין לתכנית "הראשון בבידוד" של דודו המנחם ברדיו הר הצופים. כל השיחה היתה על קסטות, טייפים וסלילים ובין השאר ביקשתי עזרה בפרויקט TICP. (להאזנה / להורדה )

והנה לכבוד פסטיבל הטייפים הרביעי (שמתחיל היום!) זו הזדמנות עבורי שוב לבקש את עזרתכם, הפעם באיתור יוצרים בישראל שעושים שימוש בסלילים או בטייפים. מכירים כאלה? אנא השאירו תגובה או כתבו אליי. אני מתכוונת ל -

1. מוזיקאים עצמאיים כמו האמנים המופיעים במועדון הצימר או משתתפים בפסטיבל הטייפים

2. די.ג'יי – ראו לדוגמא את DJ Ruthless Ramsey שגיליתי ביוטיוב עושה scratching עם טייפים, או את Mr.Tape מנגן על סלילים. (צפייה מומלצת!)

3. לייבלים ולהקות שמקליטים את החומרים שלהם על סלילים ומוכרים קסטות.
לפני שבועיים סיפר גיאחה שהאחים רמירז הקליטו כמה שירים לטייפ סלילים באולפני "זזה" ביפו, והייתי שמחה לדעת למה בחרו לעשות זאת.
בצפון אמריקה יש עשרות לייבלים שמוציאים את החומרים החדשים שלהם על קלטות בלבד. (Woodsmoke, Nailbat Tapes,Infinity Cat , Hiss Lab, Heresee, 1019 Records, Scotch Tapes ועוד)
הם לא ממשיכים לעשות זאת מכוח האינרציה. להפך, מדובר על לייבלים חדשים יחסית שעושים זאת מטעמים עקרוניים ו/או פרקטיים, כך שנוסטלגיה לא מהווה שיקול. הנה קליפ שמראה את הסיפור של לייבלים כאלה מקנדה:




כאן בישראל, היה לי העונג להכיר את IsrahellBanger. לייבל מטאל מקריית מוצקין שייסד ומנהל סרגיי פיסמני. יום אחד קיבלתי חבילה בדואר עם קסטה תוצרת ישראל משנת 2009 (אוסף של להקת המטאל הישראלית Hangman). כזה מחזה לא רואים כל יום, שלא לדבר על ההפקה והארט (כולל פנזין) שהם DIY כמיטב מסורת תרבות הקסטות.
וכך למדתי מפיסמני שבישראל ישנו מפעל באזור התעשייה בחולון שעדיין מדפיס על קסטות. מסתבר שבאופן כללי קיימת תופעה של הוצאת קלטות, אבל הפצתן ללייבלים אחרים נעשית בצורת דיסק צרוב שממנו מקליטים את הקסטות שמוכרים. נשמע טפשי, אבל השיקול הוא דמי המשלוח. למעשה ממש בימים אלה האירוניה היא שפיסמני רצה להביא עותק מאסטר לשכפול בשביל ההוצאה הבאה של הלייבל אבל התבקש להמיר את החומרים לדיסק. הצרכנים שקונים קסטות מגיעים בעיקר מחו"ל למרות שכבר היו הפתעות גם בישראל אפילו מקהל של בני 15. פיסמני לא מתכוון לטרוח להוציא דיסק אף פעם:

"כל העולם והכלבים שלהם מוציאים דיסקים, אז למה שאנחנו דווקא לא נשמר את המסורת? מי אם לא אנחנו?...
רק ב-98' בכלל החזקתי דיסק בידיים שלי. אני זוכר את עצמי נכנס לפני 10 שנים לחנות מוזיקה ואחרי השיקול ההגיוני ביותר - יוצא עם שקית מלאה קלטות של 10 ש"ח של רוק סובייטי ישן, במחיר בו יכולתי רק לקנות דיסק פיראטי עם אלבום אחד :)
ומה ההבדל? שצריך לעשות מאמץ מינורי של להפוך צד? בטייפ שלי יש אפילו תצוגה דיגיטלית של רמת הווליום, תצוגת זמן נגינה וחיפוש אוטומטי של השיר הבא אז למה לבזבז יותר כסף על משהו שיכול להישרט ולהתחיל לקפוץ או להפסיק להתנגן?
בארץ כועסים עליי שזה לא דיסק, אבל הסברתי שאני לא אחראי על העובדה שמי שטוען שהוא אוהב מוזיקה מחזיק רק בהארד דיסק מפוצץ ב-mp3 ולא יכול לשמוע קלטות. ביד שניה אפשר לקנות אחלה טייפ ב-150-200 ש"ח, אין תירוצים!"


בקישור הזה תוכלו להאזין לתכנית נהדרת בה דודו המנחם (כן, שוב רדיו הר הצופים) מארח את פיסמני שמפגין יידע עשיר ומרתק בתחום המטאל בארץ ובחו"ל. רוב השירים בתכנית מנוגנים מתקליטים וקלטות :-)

--------------------------------------------
קוראי הבלוג כבר יודעים שיצא לי לשבח יותר מפעם אחת את פסטיבל הטייפים ואת הפעילות במועדון הצימר בפרט, אז כל שנותר הוא להציג את התכנית (שימו לב לשעות).
3 ימים, 21 הופעות אשר המשותף לכולן הוא השימוש בסלילים מגנטים ככלי יוצר. רח' הגדוד העברי 5, ת"א. כניסה ליום - 20 ש"ח, לשלושת הימים ביחד 50 ש"ח.

יום חמישי, 18.3, 20:00
יוסי מר-חיים - razor head; ערן זקס - o ffffft like hom; Primate Arena Tapes; תזמורת הצימר
יום שישי, 19.3, 17:00
ליאור גקלר; סאב-ג'אנק; עומר גל - בננות לנשרים; ענבל מילגרום - no more siberian papa, 3:14 mins; אופיר בחמוצקי; רון זד - מעגל הנקמה; ליאור אשכנזי; Seizure of Intensity; רובוקופ
שבת, 20.3, 17:00
Cassexxe Vibrato; אלי וטמיר – everytime that we ooooh; אסף סטי – בכלעכילת; mites; דניאל דוידובסקי - שירי מחאה; brain holes; and nico teen drool, oof; Finkel-bang - finkelstein takes it in all 16 holes!

רוצים כרטיס במתנה ליום השלישי של הפסטיבל? (שבת, 17:00)
שלוש דרכים להשתתף בהגרלה. יש לבחור באחת מהן בלבד:
א. השארת תגובה לפוסט הזה עם כתובת האימייל שלכם.
שימו לב – הכתובת שלכם אמנם לא תהיה בצורת קישור, אבל כן תהיה חשופה בפומבי.
ב. להירשם כמנוי בדואר אלקטרוני לבלוג קסטה (ראו סרגל בצד שמאל)
ג. לעקוב אחרי הטוויטר של קסטה או לשלוח Direct Message עם כתובת המייל שלכם.

שני כרטיסים יוגרלו בין המשתתפים החל מרגע פרסום הפוסט באתר ועד יום שבת בשעה 12:00 בצהריים.
הזוכים שייבחרו אקראית יקבלו מיד הודעה עם פרטים על הזכייה לכתובת האימייל שמסרו.