איך נשמע מוזיקה במכונית (ומה יקרה לרדיו)

 

 The Connected Car

בדיוק לפני שנה הנתונים הראו שכרבע מהאמריקאים מחברים את נגני ה-MP3 לרכב והרכב משמש רק מגבר. בהמשך החלו להופיע אפליקציות מוזיקה ורדיו לסמארטפונים המותאמות לנהיגה שניתן להפעיל באמצעות פקודות קוליות. לדוגמא עם Asteroid אומרים בקול שם אמן או שיר והם מתנגנים, בנוסף האפליקציה גם מזהה תחנות רדיו רלבנטיות לפי מיקום ב-GPS.

אך בראשית 2011 התגבר השיח על עתיד המוזיקה במכונית המקוונת ונעשה ברור ששירותי סטרימינג הולכים להתיישב במערכת ההפעלה של המכונית.
פנדורה היו ראשונים להציג את המערכת שמתחברת למכונית ומשדרת אליך את המוזיקה המועדפת ותחנות רדיו שיצרת בדיוק כמו במחשב. היצרניות הראשונות ששיתפו פעולה עם פנדורה היו BMW (כך זה עובד עם אייפון) וטויוטה (כך זה עובד עם מכשיר Entune).

פנדורה ברכב

בשבוע שעבר שירות הסטרימינג של MOG הצטרף למגמה והשתלב במערכת ההפעלה של מכונית המיני החדשה. בקליפ שמדגים את העניין אפשר לראות שהחיבור הראשוני מתבצע דרך הסמארטפון אבל בהמשך כל השליטה על תחנת המוזיקה המותאמת אישית נעשית דרך לוח המחוונים ברכב עצמו (בתגובות כבר אפשר לזהות דאגה מפני הסחת דעת מוגזמת מהנהיגה).

השפעה על הרדיו

50% מהאזנה לרדיו בארה"ב נעשית ברכב ואין פלא שה- Connected Car מפחידה את אנשי הרדיו. נדמה לי שהמאמר שפורסם בניו יורק טיימס עם הכותרת Will the Internet Kill Traditional Car Radio? הבהיל עוד יותר את אנשי תעשיית הרדיו שגם בלי קשר למכוניות כמעט כל שבוע כותבים טור שמבהיר כי יש להשלים עם העובדה שפנדורה היא התחליף לרדיו או המלצה לרדיו לאמץ את מה שפנדורה עושים.

מהרגע שמכניסים אינטרנט לרכב מחסלים את ה- local listeners כי אין יתרון ובטח לא מונופול לתחנות רדיו לפי מיקום גיאוגרפי (למעשה אפשר להאזין לרדיו גם ממדינה ויבשת אחרת), לכן התחרות בין התחנות תתעצם ויש חשש שרובן ישדרו תכנים דומים ביתר שאת וחלקן אף ייעלמו.

מצד שני יש הרואים בכך הזדמנות לתחנות קטנות דוקא להרחיב את קהלן ולהתאים את המודל העסקי שלהן על ידי פיתוח אפליקציות.
סביר להניח שיעבור לפחות עשור עד שרוב הרכבים יהיו מקוונים ובכל מקרה לא חסרות אוכלוסיות המעדיפות הפעלה פשוטה וקלה של רדיו רגיל על פני התעסקות עם תוכנת מחשב ברכב.

חוויות הולכות ונעלמות

בספר המרגש Love Is A Mixtape מתאר המחבר איך נהג שעות בכבישי ארה"ב תוך האזנה למיקסטייפ בקלטות שהכין במיוחד לנסיעה. בישראל אפשר אולי להשוות לנסיעה הארוכה מצפון לדרום, כמו מורפלקסיס המכין כל שנה פסקול מסע לאינדינגב. האם בעידן של music on demand במכונית עדיין תמשיך המסורת?
אחרי סיור במדיטק יעל רגב ואנוכי בטרמפ עם עומר סנש. כמות הדיסקים ששניהם מעבירים ומדפדפים יחד עם הדיסקים שזרוקים במושב האחורי ומכסים את רצפת הרכב עדיין זכורה לי. מאז לא ראיתי כאלה תמונות וגם לא את המחזה המצחיק של קרוב משפחה מתקין מערכת מפלצתית בתא המטען עם חיבור למחשבים ניידים בשווי גבוה ממחיר הרכב.

לפני שבועיים הופסק בעולם ייצור מכוניות עם טייפ.
לזכרם של ה- Car Cassette Decks הכנתי לקט מיוחד של סצנות מסרטי קולנוע (1980-2009) בהן מתרחש אקט של האזנה לקסטה בטייפ של האוטו:

להמשך >>

מוזיקה בסטרימינג – בעד ונגד (סקר)

בשנה האחרונה מדברים יותר ויותר על צריכת מוזיקה בצורת סטרימינג (streaming). כלומר למאזינים אין בעלות על השירים והאלבומים בצורה פיזית או דיגיטלית. הם מנויים בספרית מוזיקה וירטואלית ענקית. תמורת רישום ותשלום לאתרים שמציעים קטלוגים ענקיים של מוזיקה הם יכולים להאזין, דרך הרשת, לשירים שהם אוהבים "המוזרמים" אליהם ללא הגבלה. מדובר על אתרים כדוגמת Lala, Spotify.

למה המודל הזה יכול לעבוד היטב
* רוחב הפס הולך ומשתפר וכמעט לא יהווה בעיה בשנים הבאות מבחינת איכות ומהירות;
* היצע השירים הולך וגדל;
* שירותי המוזיקה הנ"ל אמורים לתפקד היטב עם רשתות חברתיות ומכשירים ניידים, לאחרונה גם התבשרנו שהאינטרנט עומד להגיע גם למכוניות;
* לאנשים נגמר המקום בהארדיסק לאחסון מוזיקה

אז מה הבעיה?

1. אנשים רוצים בעלות

בסקר שערך אתר Mashable (מעל 1000 משתתפים), חצי העדיפו בעלות על המוזיקה לעומת 28% שהעדיפו סטרימינג. בסקר נוסף באתר Hypebot נמצא שוויון בין העדפות המצביעים ואין יתרון לסטרימינג. ובסקר שלישי והגדול מכולם (עשרת אלפים סטודנטים) נמצא ש-75% מהם מעדיפים הורדות ולא תשלום על סטרימינג.

2. לא בטוח שמדובר במודל עסקי טוב

אתר Youzik הישראלי נתן שירותי סטרימינג לקטלוגים של חברות התקליטים הישראליות הגדולות תמורת תשלום חודשי סמלי. בביקורת על האתר כתב גל מור: "בניגוד לרכישת תקליטורים או אף שירים להורדה, קיים מעט מאוד ערך מוסף ברכישת שירות סטרימינג – אף לא אחד מהשירים להם אתם מאזינים נשאר ברשותכם. אז על מה אנחנו מתבקשים לשלם? על אפשרות האזנה שניתנת חינם בתחנות הרדיו ובאתרים בחו”ל, שלא לדבר על הערוצים הפיראטיים"
ואכן, האתר נסגר לפני כמה זמן וסיים את פעילותו.* כמה מכם שמעתם עליו? כמה מכם השתמשתם בו או אפילו הכרתם מישהו שהשתמש בו? זה בסדר, אפילו בלי קשר לסטרימינג גם בבריטניה 85% מהאוכלוסייה מכירים רק את אמזון ו-iTunes למרות שיש כ-20 אתרי מוזיקה בריטיים פעילים, ו-40% לא יודעים לנקוב אפילו בשמו של אתר מוזיקה אחד!

בנוסף, לא בטוח שלמרות התשלום המוזיקאים אכן מתוגמלים כמו שצריך. ערן דינר כתב על הסוגיה המורכבת של הסדרת זכויות היוצרים עם אתרי הסטרימינג שמובילה אותו בלית ברירה לצדד בצד של חברות התקליטים.

3. סטרימינג לעומת רדיו אינטרנט
אני לא מסכימה לטענה שכל רדיו אינטרנט הוא סטרימינג. הקריאה של Mark Ramsey לתחנות רדיו מסורתיות לעשות סטרימינג או הדרך שבא הוא ממליץ לעשות סטרימינג כדי לנצח רדיו-אינטרנט מגיעים ממקום אחר, מתוך שאיפה להרחיב את הגישה לתכנים שלך ולתת שירות מתבקש למאזינים, שפשוט יפנו למקום אחר אם לא תספק להם אותו.
כך גם לגבי הויכוח של להקת Muse עם חברת התקליטים שהסירה את שיריה מאתרי סטרימינג. גם פה נקודת המבט היתה של שיווק או רצון לחשיפה.

אבל בפוסט הזה אני מתכוונת לשירותי סטרימינג שכרוכים בתשלום/מנוי. כי אם משלמים כסף באופן קבוע, מצפים לפתרונות ושיפורים טכניים, מצפים להיצע הולך וגדל של מוזיקה, מצפים שגם האומנים יתפרנסו מהכסף שלך.
מצפים לאתרים שיתנו לנו להרכיב playlist ולבחור את המוזיקה שאנו בוחרים ורוצים לשמוע.
לעומת זאת רדיו-אינטרנט נתפס אצלי כמו המודל הבסיסי של פנדורה או Deezer – תחנה מותאמת אישית שמציעה לי שירים על פי ניתוח העדפות. אמנם הרבה מוזיקה שאני אוהבת, אבל לא לגמרי בשליטתי.

4. לסטרימינג אין סיכוי, ובמילים אחרות "streaming doesn't exist"
מי שהצליח לשכנע אותי בעניין הוא Cory Doctorow. בטור מעולה שכתב - Streaming Will Never Stop Downloading, הוא מחבר את כל הטיעונים ומנתח את המשמעויות. לדעת דוקטורו, סטרימינג פוגע בפרטיות, פוגע בהתפתחויות טכנולוגיות, מבזבז רוחב פס ולא מהווה תחליף לאספני המוזיקה. אפילו שבעתיד נקבל טכנולוגיות "אחסון בענן" (cloud), אנשים תמיד ירצו לשמוע מוזיקה גם במצב offline. אם סטרימינג ימשיך להתקיים, זה יהיה רק לצד ההורדות ולא במקומן.

מה דעתכם? הצביעו בסקר!
האם אתם מאמינים ששירותי הסטרימינג ישתלטו על הרשת והטלפונים הניידים? האם גם לכם נגמר המקום בהארדיסק? ואולי אתם דוקא רוצים שליטה מלאה על הספרייה המוזיקלית שלכם וגישה אליה בכל מצב? או בכלל מאמינים שאספני מוזיקה חייבים עותק פיזי בצורת דיסק או תקליט?

* עדכון 16.4.2010
מייסד יוזיק מסביר מה היו הסיבות לסגירת האתר

להמשך >>

רדיו פנדורה צריך חינוך

אחרי הפוסט על web 2.0 בו הזכרתי את Pandora הסתבר לי שלא כולם יודעים במה מדובר. כיוון שליידע כמה שיותר על פנדורה זו מבחינתי מצווה, אציג במשפט אחד: רדיו באינטרנט, על פי העדפות וטעם אישי, באיכות streaming מעולה ובחינם.
לב הפרויקט הוא המיפוי שעברו 400 אלף שירים במאגר. מייסד פנדורה Tim Westergren מספר שתהליך ההאזנה והניתוח נעשה בחדר אחד, בו ישבו יחדיו 35 מומחים.
כיוון שנכתבו על השירות אינספור שבחים והסברים, אני מפנה את מי שרוצה להכיר ל"תיבת פנדורה טובה", כתבה ב-YNET מאת רוני שני. כדאי.
בעצם רציתי לספר כאן מה למדתי על פנדורה אחרי שימוש אינטנסיבי של חצי שנה:
1. אל תוותרו ואל תתעייפו לסמן לגבי כל שיר ושיר האם הוא אהוב עליכם או לא. זה קצת מתיש אבל בפירוש מניב תוצאות. ככל שהזמן עובר ה-playlist המוגש לי הולך ומשתפר ונעשה יותר מדויק: כלומר יותר שירים ואמנים לבקשתי והרבה פחות שירים חדשים שלא מתאימים לי, במלים אחרות – פנדורה מצליח להכיר לי דברים טובים ולהרחיב את רשימת האמנים בסגנון המותאם לטעם שלי. וזו הרי כל הפואנטה.
2. צדק מי שטען בתחילה שאין מבחר מספיק גדול של שירים ואמנים, אך המצב הולך ומשתנה. בכל חודש מורגש שהמאגר גדל.
3. אם יש לכם טעם מוזיקלי מגוון, חשוב מאוד לפזרו על מספר תחנות. הגדירו תחנה בסגנון מוזיקלי מסוים והזינו לתוכה רשימת אומנים ושירים מועדפים באותו סגנון בלבד. אם תעשו "סלט", פנדורה יתקשה להתיישר אתכם ולמעשה לא מיציתם בכך את יכולות Genome.
לסיכום, חינוך לטווח ארוך משתלם.
אגב, לאחרונה נוסף באתר backstage: מנוע חיפוש פשוט ויעיל של אומנים ושירים. בתוצאות המתקבלות יש דיסקוגרפיה, ביוגרפיה וקישורים ישירים לרכישת הדיסקים.

להמשך >>