אין כאן דירוגי אלבומים ושירים כי גם סיכום השנה במוזיקה יהיה נאמן לאופי התכנים של קסטה. השתדלתי להתמקד במה שהתרחש בישראל או לפחות במה שמשפיע גלובלית על אוהבי מוזיקה אבל אני עדיין מדגישה שזאת השנה שהיתה לי:
סליחה אם זה צפוי או לעוס אבל חד משמעית - אתר השנה (גם) שלי הוא פנדורה. השבוע פורסם שהוא מוביל באופן גורף (מעל 50%) בהאזנות Squeezebox (חיבור מערכת סטריאו ביתית למוסיקה באינטרנט). יוצרי האתר לא מפסיקים לשפר ולהרחיב את השירות החינמי הזה מבחינה טכנית (תוספים למיניהם ואפשרויות חיפוש ושיתוף תחנות) ומבחינת תכנים (בבלוג ובפודקסט החדש). והמוזיקה? סטרימינג חלק וגידול עקבי בכמות החומרים (שימו לב לעלייה של ביצועים בהופעה חיה). עשרות שנים האזנתי לרדיו בישראל וגם בחו"ל, רוב החומרים ששמעתי בפנדורה לא שודרו בהם (בטח לא בטלוויזיה) ואם כן - רק לעתים נדירות, בשעות נידחות, עם פרסומות וחדשות שחתכו אותם. פנדורה מכסה על חסרונות אלה וגם מכיר לי עוד שירים ואומנים. השנה פנדורה לא הפסיק להיות מסוקר, יש כאלה שאהבו ויש כאלה שלא. חלק מדברי הביקורת נובעים לדעתי מחוסר הבנה מסוים והשוואות לא רלבנטיות.
ב-2007 אני מקווה לענות לחלק מהביקורת ולתת הדרכה מתקדמת יותר לשימוש ברדיו הזה.
באמצע 2006 נולד הבלוג קסטה. זה גרם לי להכיר אנשים ואתרים באינטרנט, לקרוא ולחשוב יותר על מוסיקה, ללכת להופעות. בסך הכל חוויה מומלצת, אבל אני מזהירה: זה דורש המון זמן. המאמץ למצוא זמן פנוי לכתיבה נעשה כל שבוע קשה יותר. ועדיין, אם מסתכלים ברשימת הבלוגים הישראלים שעוסקים במוסיקה, אפשר לזהות עוד כ-10 שנפלו בפח ופתחו השנה בלוג. מביניהם, בלוג המוסיקה הנבחר שלי הוא "זה מסתובב" של ערן דינר. למרות שאני בקושי בעניין של מוסיקה ישראלית דינר מצליח תמיד לרתק ויודע לספר סיפור במינון נכון של נוסטלגיה, היסטוריה ושיתוף בידע הרחב שלו. התכנים והכתיבה שלו מתאימים גם לקהל מבוגר (אין ז'רגון שאנשים מעל גיל 42 לא יבינו, למשל). זה לדעתי לא פחות חשוב מ"להסיר את האבק מעל שירים ואלבומים עבריים נשכחים"
ב-2007 אני מאחלת לדינר להרחיב את קהל קוראיו ושימשיך לגלות לנו עוד.
הדבר המעצבן במוסיקה ב-2006 היו הדיווחים על דעיכתו של ה-CD לעומת mp3. הירידה במכירות וייצור של דיסקים הפכה למגמה. עצוב שאנשים מעדיפים להאזין לקובצי mp3 פחות איכותיים וגם לוותר על הערך המוסף של חוברת המילים המצורפת לדיסק ועל האזנה לאלבום כיצירת אומנות שלמה (תארו לעצמכם את הזוועה בלקנות רק שיר אחד מ-Berlin של לו ריד, או רק את "הלהיט" Karma Police מ-OK Computer של רדיוהד)
כבר עכשיו 2007 הוכרזה כשנת ה-mp3. אבל אולי תצא לנו מזה ירידה משמעותית במחירי הדיסקים?
הדבר המשמח השנה היה נפילתו המהירה של ה-DRM. אני זוכרת את הדיווחים על העניין, את גל המחאה, ולקראת סוף 2006 כבר שמענו הסתייגויות של חברות ומכירת מוסיקה "משוחררת". אישית לא נתקלתי בהגבלות השימוש והאזנה עם DRM אבל העיקרון הוא שהתנגדות לגזירה מגבילה ולא הגיונית השתלמה בסופו של דבר. למי שלא יודע במה מדובר לדעתי לא צריך לטרוח להסביר כי ממילא ב-2007 אני מקווה ש-DRM יהיה שולי.
איש השנה שלי במוסיקה הוא גיא חג'ג' (גיאחה). לא ידעתי עליו לפני מאי 2006, אבל מאז אני נדהמת איך הוא בכל מקום: בשרת העיוור, בעונג שבת ואפילו על ידי בהופעה (בחיי, זה קרה בפוקס). השנה הוא התפשט גם ל-YNET והקים את הלייבל היס (עם מורפלקסיס).
גיאחה הוא "יואב קוטנר אינטרנטי"; שילוב של עיתונאי-מבקר-חובב מוסיקה-בעל לייבל-בלוגר, אבל הוא צעיר ואני מאמינה שבעתיד יפרוץ קדימה. חוץ מכתיבה כייפית ורגישה, גיאחה נותן בית לבלוגים של משפחת העונג ובאופן תקופתי יזם השנה מבצעים נחמדים המשתפים ומזמינים את הקוראים הנאמנים והרבים שלו (ביניהם שורה בציבור, ספירת העונג, מתנה לחג). באופן אישי אני חייבת לו על העידוד והפרגון המתמידים לקסטה, ואני יודעת שהוא חבר אמיתי למוסיקאים וכותבים אחרים.
ב-2007 אני רק מאחלת שימשיך בדיוק אותו דבר! אבל כבר יודעת על עוד פרויקט אינטרנטי קטן שמתבשל...
האירוע המוסיקלי שלי ב-2006 היה הופעות חינמיות. החל מלהקות ודיג'יי שהופיעו במסיבות רחוב (רשימה חלקית: גן החשמל, ב"ס מנשר, פלורנטין) ועד להופעה של ערן צור במוזיאון ת"א. מלבד במקומונים, האירועים האלה מקבלים פרסום רב באינטרנט: באתרים הגדולים, בפורומים, בבלוגים ובהזמנות שנשלחות באימיילים. לערב להקות האינדי Full Exposure שהתקיים בשבוע שעבר נפתח עמוד מייספייס. אבל משום מה עדיין יש תחושה שזה עובר מפה לאוזן ויש סיכוי לפספס אירוע.
ב-2007 אני מקווה שהשיווק האינטרנטי להופעות פתוחות יהיה יותר מסודר (מספיק זמן מראש, הודעה לכל הבלוגרים המוסיקליים ולא רק לזה שהוא חבר שלך וכו')
עם כל מעט הכבוד לאייפוד מוצר השנה של 2006 הוא לדעתי ה-Ravezooka. כלי נשק שיורה צלילי הארדקור בהתאם למרחק האויב (ככל שהוא קרוב טווח התדרים נמוך). לחיצה על ההדק משחררת קרן אור ואת הסאונד. אל תחמיצו את התרשים המהמם של הנשק הקטלני (שימו לב לרצועת הגיטרה ושיש יציאת USB מתבקשת)
ב-2007 אני מקווה שהמזה"ת יכנס למרוץ חימוש מטורף של Ravezooka
שתהיה לכולכם שנת 2007 מוצלחת
סליחה אם זה צפוי או לעוס אבל חד משמעית - אתר השנה (גם) שלי הוא פנדורה. השבוע פורסם שהוא מוביל באופן גורף (מעל 50%) בהאזנות Squeezebox (חיבור מערכת סטריאו ביתית למוסיקה באינטרנט). יוצרי האתר לא מפסיקים לשפר ולהרחיב את השירות החינמי הזה מבחינה טכנית (תוספים למיניהם ואפשרויות חיפוש ושיתוף תחנות) ומבחינת תכנים (בבלוג ובפודקסט החדש). והמוזיקה? סטרימינג חלק וגידול עקבי בכמות החומרים (שימו לב לעלייה של ביצועים בהופעה חיה). עשרות שנים האזנתי לרדיו בישראל וגם בחו"ל, רוב החומרים ששמעתי בפנדורה לא שודרו בהם (בטח לא בטלוויזיה) ואם כן - רק לעתים נדירות, בשעות נידחות, עם פרסומות וחדשות שחתכו אותם. פנדורה מכסה על חסרונות אלה וגם מכיר לי עוד שירים ואומנים. השנה פנדורה לא הפסיק להיות מסוקר, יש כאלה שאהבו ויש כאלה שלא. חלק מדברי הביקורת נובעים לדעתי מחוסר הבנה מסוים והשוואות לא רלבנטיות.
ב-2007 אני מקווה לענות לחלק מהביקורת ולתת הדרכה מתקדמת יותר לשימוש ברדיו הזה.
באמצע 2006 נולד הבלוג קסטה. זה גרם לי להכיר אנשים ואתרים באינטרנט, לקרוא ולחשוב יותר על מוסיקה, ללכת להופעות. בסך הכל חוויה מומלצת, אבל אני מזהירה: זה דורש המון זמן. המאמץ למצוא זמן פנוי לכתיבה נעשה כל שבוע קשה יותר. ועדיין, אם מסתכלים ברשימת הבלוגים הישראלים שעוסקים במוסיקה, אפשר לזהות עוד כ-10 שנפלו בפח ופתחו השנה בלוג. מביניהם, בלוג המוסיקה הנבחר שלי הוא "זה מסתובב" של ערן דינר. למרות שאני בקושי בעניין של מוסיקה ישראלית דינר מצליח תמיד לרתק ויודע לספר סיפור במינון נכון של נוסטלגיה, היסטוריה ושיתוף בידע הרחב שלו. התכנים והכתיבה שלו מתאימים גם לקהל מבוגר (אין ז'רגון שאנשים מעל גיל 42 לא יבינו, למשל). זה לדעתי לא פחות חשוב מ"להסיר את האבק מעל שירים ואלבומים עבריים נשכחים"
ב-2007 אני מאחלת לדינר להרחיב את קהל קוראיו ושימשיך לגלות לנו עוד.
הדבר המעצבן במוסיקה ב-2006 היו הדיווחים על דעיכתו של ה-CD לעומת mp3. הירידה במכירות וייצור של דיסקים הפכה למגמה. עצוב שאנשים מעדיפים להאזין לקובצי mp3 פחות איכותיים וגם לוותר על הערך המוסף של חוברת המילים המצורפת לדיסק ועל האזנה לאלבום כיצירת אומנות שלמה (תארו לעצמכם את הזוועה בלקנות רק שיר אחד מ-Berlin של לו ריד, או רק את "הלהיט" Karma Police מ-OK Computer של רדיוהד)
כבר עכשיו 2007 הוכרזה כשנת ה-mp3. אבל אולי תצא לנו מזה ירידה משמעותית במחירי הדיסקים?
הדבר המשמח השנה היה נפילתו המהירה של ה-DRM. אני זוכרת את הדיווחים על העניין, את גל המחאה, ולקראת סוף 2006 כבר שמענו הסתייגויות של חברות ומכירת מוסיקה "משוחררת". אישית לא נתקלתי בהגבלות השימוש והאזנה עם DRM אבל העיקרון הוא שהתנגדות לגזירה מגבילה ולא הגיונית השתלמה בסופו של דבר. למי שלא יודע במה מדובר לדעתי לא צריך לטרוח להסביר כי ממילא ב-2007 אני מקווה ש-DRM יהיה שולי.
איש השנה שלי במוסיקה הוא גיא חג'ג' (גיאחה). לא ידעתי עליו לפני מאי 2006, אבל מאז אני נדהמת איך הוא בכל מקום: בשרת העיוור, בעונג שבת ואפילו על ידי בהופעה (בחיי, זה קרה בפוקס). השנה הוא התפשט גם ל-YNET והקים את הלייבל היס (עם מורפלקסיס).
גיאחה הוא "יואב קוטנר אינטרנטי"; שילוב של עיתונאי-מבקר-חובב מוסיקה-בעל לייבל-בלוגר, אבל הוא צעיר ואני מאמינה שבעתיד יפרוץ קדימה. חוץ מכתיבה כייפית ורגישה, גיאחה נותן בית לבלוגים של משפחת העונג ובאופן תקופתי יזם השנה מבצעים נחמדים המשתפים ומזמינים את הקוראים הנאמנים והרבים שלו (ביניהם שורה בציבור, ספירת העונג, מתנה לחג). באופן אישי אני חייבת לו על העידוד והפרגון המתמידים לקסטה, ואני יודעת שהוא חבר אמיתי למוסיקאים וכותבים אחרים.
ב-2007 אני רק מאחלת שימשיך בדיוק אותו דבר! אבל כבר יודעת על עוד פרויקט אינטרנטי קטן שמתבשל...
האירוע המוסיקלי שלי ב-2006 היה הופעות חינמיות. החל מלהקות ודיג'יי שהופיעו במסיבות רחוב (רשימה חלקית: גן החשמל, ב"ס מנשר, פלורנטין) ועד להופעה של ערן צור במוזיאון ת"א. מלבד במקומונים, האירועים האלה מקבלים פרסום רב באינטרנט: באתרים הגדולים, בפורומים, בבלוגים ובהזמנות שנשלחות באימיילים. לערב להקות האינדי Full Exposure שהתקיים בשבוע שעבר נפתח עמוד מייספייס. אבל משום מה עדיין יש תחושה שזה עובר מפה לאוזן ויש סיכוי לפספס אירוע.
ב-2007 אני מקווה שהשיווק האינטרנטי להופעות פתוחות יהיה יותר מסודר (מספיק זמן מראש, הודעה לכל הבלוגרים המוסיקליים ולא רק לזה שהוא חבר שלך וכו')
עם ב-2007 אני מקווה שהמזה"ת יכנס למרוץ חימוש מטורף של Ravezooka
שתהיה לכולכם שנת 2007 מוצלחת
5 תגובות:
זה לא שלא נהניתי מכל הסיכום, אבל הכי הזדהתי עם השורה לגבי איך בלוג נוטה בערמומיות להשתלט לך על כמעט כל פינת זמן פנויה בחיים. היר , היר!
~סומק~
תענוג איתך, קסטה.
חוצמזה מצטרפת במחולות לבחירה בגיא
אחלה סיכום,זוויות מעניינות
10X
הוספת תגובה