"זכרונות מעוצבים מחדש" (BlogDay 2010)

תזכורת! עד הלילה בחצות הזדמנות אחרונה להירשם ואולי לזכות בהגרלת כרטיס זוגי לפסטיבל הטייפים החמישי. כל הפרטים כאן.

-------------------------------------------------

31 באוגוסט הוא התאריך בו מציינים את יום הבלוגים הבינלאומי וכותבי בלוגים ברחבי הרשת מתבקשים להמליץ ולחשוף את קהל הקוראים שלהם לבלוגים אחרים ושונים.

הבחירה שלי השנה היא זכרונות מעוצבים מחדש שכותב גבי טרטקובסקי. הבלוג קיים כבר 4 שנים ונדמה לי שלאחרונה קפץ מדרגה.

כותרת המשנה של הבלוג היא "כיצד תרבות פופולרית משנה אותנו ולהיפך" אבל הטקסטים יכולים לעניין גם את מי שלא מגדיר עצמו כצרכן תרבות פופולרית.
פוסט אחד יכול להיות לכאורה נוסטלגי אבל גם עדכני ונוגע להווה, פוסט אחר יכול להיראות אינפורמטיבי ובו זמנית אישי. לא משנה עד כמה מרחיק גבי אל העבר, איכשהו בבלוג שלו הנושאים נראים רעננים, כי בעצם גם בחיי היומיום גבי הוא אספן תקליטים וספרים אבל הם לא שמורים כמו ארכיון. להפך, דברו איתו על חוברות פופי משנות ה-70 או ביוגרפיה של צביקה פיק מ-1980 ותראו איך הכל מקבל חיים.

גבי הוא סוג של עיתונאי תרבות (שלשמחתי גם מטייל בעולם מדי פעם) והוא חוזר אל זכרונות מעוצבים מחדש כדי לדווח מה קרא, קנה, שמע או כדי לכתוב על "הקשר הסמוי בין דברים ידועים."
דוקא בכתיבה על מוזיקה וביקורת הופעות הוא מחדש לי, פשוט בגלל שיש לנו טעם שונה. בזכותו למשל נחשפתי לג'אנל מונאה.

אם ממש חייבים להציע שיפור אז הבקשה שלי היא יותר:

יותר פוסטים...בשיחה עם גבי הבנתי שהוא מחמיר בבחירת נושאי הכתיבה והיה לי חבל לחשוב כמה טקסטים עוד לא פורסמו;
יותר תמונות כי זה תמיד נחמד והעין לא שבעה בתחום של תרבות פופ;
יותר ארוך! למרות שבדרך כלל מציעים לבלוגרים לכתוב טקסטים קצרים, לדעתי בבלוג הזה הפוסטים המרשימים ביותר הם אלה שיש בהם סקירה היסטורית כמו דרום-אמריקה במוזיקה הישראלית 1974-1983, אלבומי הכלא במוזיקה הישראלית או שיתוף פעולה עם מוזיקאים בקולנוע הישראלי שפורסם כמאמר בכתב העת מערבון ובאתר וואלה.

להמשך >>

אנשי העשור במוזיקה

לא אתרים, לא שירים ולא אלבומים.
שלושת אנשי העשור שלי במוזיקה בעצם נבחרו בגלל טקסטים -

קורטני לאב – רוקרית אמריקאית, כולל סמים וסנסציות. ידועה לטוב ולרע כאלמנתו של קורט קוביין המנוח מלהקת נירוונה וכנראה חבה לו את הונה הכספי. אולי המאפיינים האלה אפשרו לה לשאת בשנת 2000 הרצאה חשובה שהתפרסמה תחת הכותרת Courtney Love does the math.
בכנס שהתקיים בהוליווד לאב העבירה ביקורת נוקבת על חברות התקליטים הגדולות בארה"ב. לאנשי התעשייה היא לא צריכה לגלות מה שהם ממילא יודעים ולמוזיקאים היא לא צריכה לספר מה שהם חווים על בשרם. לאב פנתה אלינו, הקהל. היא הבינה שמתחיל עשור של עידן האינטרנט ותחילתו של ויכוח לגבי פיראטיות ולמי הולך הכסף של צרכני המוזיקה.
בהרצאה היא חשפה בצורה מפורטת כיצד מתנהל חוזה מול מוזיקאי, מי מרוויח ואיך כל העניין מתגלגל מבחינה כספית תוך כדי שימוש בדוגמאות מספריות. היא דיברה על טכנולוגיות ועל מודלים חדשים הרבה לפני מוזיקאים אחרים. לפחות לי היא הסבירה פעם אחת ולתמיד למה ארגון RIAA ודומיו לא מייצגים אומנים אלא חברות תקליטים.
לא ידעתי שככה זה עובד. שמענו שחברות תקליטים עושות מיליונים, ידענו על אמרגנים נצלנים שהשאירו אומנים חסרי כל, ראינו פה ושם שימוש ציני ויחצ"ני באומן. אבל משהו בהרצאה הזאת פתח לי את העיניים, עד אז לא ידעתי שזו שיטה ולא הבנתי עד כמה המוזיקאי מנוצל.
חשוב שאמריקאית מוכרת דיברה על זה ולא מישהו מהשוליים, חשוב שמישהי מפוצצת בכסף דיברה על זה ולא מוזיקאי הנאבק על האפשרות ליצור, חשוב שהדברים נישאו בהוליווד.
הרבה שנים לפני מייספייס או פייסבוק, במסקנה שמגיעה בסוף ההרצאה קורטני לאב מנבאת את התהליך של העשור – דמוקרטיזציה ויחסים ישירים בין המעריצים למוזיקאים.

Courtney Love
שנת לידה: 1964
ציטוט:
Piracy is the act of stealing an artist's work without any intention of paying for it…I'm talking about major label recording contracts


בלוגרים – יותר ממבקרים באתרי מוזיקה, יותר מחברים, קרובי משפחה או קולגות בעבודה, יותר מעיתונאים או מוכרים בחנויות מוזיקה, יותר משדרני רדיו או מוזיקאים מוערכים. מי שת'כלס נתן לי הכי הרבה מוזיקה להאזנה, מי שהכי השפיע עליי לקנות דיסק או לשקול ללכת להופעה, מי שהכי הרבה הכיר לי מוזיקה חדשה, ומי שאת הסקירות והביקורות שלו לקחתי הכי ברצינות היה בלוגר/ית.
נכון שלפעמים הם גם כותבים בעיתון או משדרים ברדיו, נכון שחלקם מוזיקאים או מתפרנסים ממוזיקה. אבל מה שקבע היא הכתיבה (והקבצים) בבלוגים האישיים שלהם.
בעשור הזה כתבו עליהם ספרים ומחקרים. היללו אותם כמי שמקדמים מכירות ומשפיעים על מצעדים וגם תבעו אותם. מה יהיה איתם בעשור הבא?

The music blogger
שנת לידה: 2003 לפי ויקיפדיה
ציטוט:
Right-click here to download zip file and don't forget to buy the music



לורנס לסיג – אקטיביסט אמריקאי, פרופסור משפטן מאוניברסיטת הארווארד.
מהמייסדים וההוגים של שיטת זכויות יוצרים המכונה Creative Commons המותאמת לעידן הדיגיטלי ומציגה אלטרנטיבה ראויה והגיונית לשיטות copyrights קיימות. עם עשרות הרצאות מבריקות שהועברו בכנסים מובילים לאורך העשור ועל ידי כתיבת טורים וספרים מעולים, לסיג נותן תוקף אקדמי למודלים אלטרנטיביים מתבקשים של צריכה והפצת תכנים, לרבות מוזיקה. הוא משפטן שחושב על שגשוג תרבותי של חברה, ולא עורך דין שפועל לשגשוג כלכלי של עסק. בספריו Free Culture ו-Remix לורנס לסיג מאבחן ומתאר את התרבות הדיגיטלית בצורה בהירה ומדויקת, תמיד מסתכל קדימה ונותן אינסוף רעיונות וחומר למחשבה לגבי מוזיקה. דבריו תמיד מבוססים מחקר, עם רפרנסים, דוגמאות וניתוח מעמיק. אף אחד לא עשה את זה כמוהו בעשור הזה.

Lawrence Lessig
שנת לידה: 1961
ציטוט:
If the Internet teaches us anything, it is that great value comes from leaving core resources in a commons, where they're free for people to build upon as they see fit


מה שהנ"ל כתבו או אמרו היה ציון דרך עבורי, כמי שאינה מוזיקאית. אני צרכנית של מוזיקה, מאזינה, אוספת, גולשת באינטרנט, חלק מהקהל. שלוש הדמויות האלה שינו ועיצבו לי את החוויות האלה בעשור שעבר.

לכל קוראי קסטה אני מאחלת שנת 2010 טובה ומוצלחת.
מוזיקה משנה חיים, לפעמים מצילה אותם. בעשור החדש נקווה שיתנו לה לזרום ולהגיע בחופשיות לאוזניים של כמה שיותר אנשים.
למרות נתוני (אי)מכירת דיסקים, זכרו שמתגלגל הרבה כסף בעולם המוזיקה. בעשור הבא קיימת הזדמנות יותר מאי פעם לפעול כך שרובו יגיע ליוצרים.

ובכל זאת...
מי איש העשור מבחינת תעשיית המוזיקה והמוזיקאים?
לדעתי גבוה מעל כולם – שון פנינג. סטודנט אמריקאי שנתן לעולם תוכנת שיתוף קבצים חלוצית בשם Napster ובין הראשונים שנאלצו להתמודד מול מערכת החוק בסוגיות עקרוניות של מוזיקה בעידן הדיגיטלי.
ידענו מה זה MP3 ויכולנו איכשהו לשתף קבצים לפני נאפסטר, אבל היא היתה פופולרית ופתחה לנו את העשור. נאפסטר נסגרה בשנת 2001 ומאותו רגע אי אפשר היה לחזור אחורה וכולם יצאו לדרך עם תעשיית מוזיקה חדשה ושונה, ולא רק בגלל תוכנות ואתרים שבאו במקומה. מאז לא נחו אנשי חברות תקליטים, מוזיקאים, עורכי דין וחובבי מוזיקה בכל העולם. נאפסטר הצית דיון גלובלי על תפיסת המוצר והצורך הקרוי מוזיקה. המהות והפעילות של נאפסטר חידדה, ואולי סללה את הדרך, לתפיסות תרבותיות וחברתיות של מושגים כמו קהילה מקוונת, שיתוף, בחירה, תיווך, ו"קניין רוחני". במישרין ובעקיפין, בעשור הזה שון פנינג טלטל את תעשיית המוזיקה, השפיע על שיווק, חשיפה ומכירות של מוזיקאים והפעיל שעות נוספות את מערכת המשפט.

Shawn Fanning
שנת לידה: 1980
ציטוט:
Napster works because people who love music share and participate

להמשך >>

סיכום אישי של 2008 במוזיקה

זהו בדיוק הפוסט ה-100 בבלוג, לכן אחרוג ממנהגי ואכתוב בנימה קצת יותר אישית.

מוזיקה ורשימות קצרות
כמו אורן ראב, אני מתקשה ולא כל כך יודעת איך לדרג אלבומים וממילא זה כבר נעשה המון מסביב בצורה מוצלחת. אני גם איטית ובדרך כלל נחשפת לאלבומים (ועל אחת כמה וכמה מתאהבת) באיחור של שנים (ראו בהמשך), כך שאין לי תובנות גדולות ומשמעותיות לגבי המוזיקה ב-2008.
זו הסיבה שנדלקתי על הרעיון של עידו שחם לספר על האלבומים שהכי עשו לו את זה השנה מכל מיני סיבות, בלי קשר לשנה שבה יצאו. אז לפי שיטה זו –

5 האלבומים שהכי ליוו אותי ב-2008:
Lou Reed – Transformer / 1972
Roxy Music – Stranded / 1973
New Model Army – No Rest for the Wicked / 1985
The Mars Volta – Frances the Mute / 2005
Interpol – Our Love to Admire / 2007
האמינו לי שלא מדובר בשניים-שלושה שירים מוצלחים אלא ביצירות מופת.

5 השירים ששמעתי בלי הפסקה ב-2008:
Television - Marquee Moon / 1977
Jean Conflict - One Day I Smile / 1988
Midlake – Roscoe / 2006
Alice Smith – Dream / 2006
Secret Life of Sophia - Nanda Devi / 2008
אני יודעת שיש עומס המלצות והאזנות עכשיו באתרי המוזיקה, אז קחו חודש קדימה וזכרו להאזין לשירים היפיפיים האלה.

5 יוצרים שהיה לי עונג לגלות פעם ראשונה ב-2008: (איטית כבר אמרתי?)
Om
Omar Rodriguez-Lopez / The Mars Volta
Perry Blake
Midlake
Bright Eyes
חייבת לחרוג ולציין שבישראל גיליתי השנה את קטב מרירי, מארש דונדורמה, יהוא ירון, התפוחים.
היו הכרויות עם רבים אחרים, אבל את הנ"ל זכיתי לראות בהופעה ו/או להתאהב באלבום שלם מתוצרתם. אגב מעניין שאת הרוב הכרתי או בינואר או לקראת סוף השנה.

קסטה ובלוגים על מוזיקה
בלוגים ותיקים, שעשו חיל יוצא דופן השנה וקפצו מדרגה מבחינת איכות והשקעה הם לדעתי מר לוויתן ועונג שבת.
בלוגים על מוזיקה שממש נולדו ב-2008 ונכנסו ל-RSS שלי כי לדעתי הם מאוד מוצלחים היו אפילו עז ולגדול אחורה.
מבחינת הבלוג קסטה אין ספק שהשנה אפשר להגיד ש"יצא לשטח". כתבו על הבלוג בעתונות המודפסת, רואיינתי ברדיו, כתבתי מאמר בהארץ, השתתפתי כמרצה בכנסים שונים וארגנתי סיור מודרך בספריות מוזיקה. ב-2009 יהיה המשך למגמה הזאת, פרטים כאן בקרוב. לשמחתי בעקבות הפעילות "החיצונית" הכרתי השנה הרבה אנשים חדשים שמתעסקים עם מוזיקה וזה הגמול הכי טוב.
כל זה איכשהו בא על חשבון הכתיבה באתר. השנה נכתבו בבלוג רק 32 פוסטים כולל הנוכחי, והוא כאמור במקרה הפוסט ה-100.

אירוע השנה שלי במוזיקה - מאחורי הקלעים בהופעה של מוריסי
(ת"א, יולי 2008) לחצו על התמונות להגדלה
עיתונאים ובלוגרים מפורסמים ידועים כ"הכי" מעריצי מוריסי וסיפרו מה היו הסמית'ס ומוריסי בשבילם. אין לי איך "להתחרות" ולהסביר יותר מהם איך מוריסי מלווה ומשפיע על חיי כבר 20 שנים, או שזה נשמע בומבסטי או שזה נשמע סתם משפט. אז מי שיודע מבין. ומי שלא, יצטרך להאמין.
בניגוד לחלק מהנ"ל מעולם לא הייתה לי אפשרות להיות בהופעה של מוריסי. כשהודיעו שהוא בא לישראל הרגשתי שנעשה לי חסד בגילי (ובגילו) המופלג, וסופסוף אוכל להגשים חלום.

באותה תקופה סבלתי מפריצת דיסק בגב. להופעה של מוריסי הייתי חייבת לשריין מקומות ישיבה. שבועות קודם ניג'סתי לקסטל ושוקי וייס שיבהירו לי בדיוק מה המרחק של מקום הישיבה ובאיזה צד של הבמה. לפני שיצאנו להופעה האזנתי לשיר Girlfriend In a Coma כדי לסגור מעגל. זה היה השיר הראשון ששמעתי בבית הספר.


כשאסף אבידן היה על הבמה לפתע הופיע מולי חבר יקר שלא זכור לי שקנה כרטיס ועוד יותר לא הבנתי איך נכנס לאזור הישיבה "היוקרתי". לפני שקלטתי מה קורה הסיר מעליו שרשרת ושם אותה על צווארי כמו מדליה, מחווה שלא אשכח כל חיי. זה היה תג All Access רשמי המאפשר להיות בכל איזור מאחורי הקלעים ועל הבמה. לא היה זמן לעכל – דחפו לי מצלמות לתיק ואחרי עשר דקות כבר מצאתי את עצמי מאחורי הקלעים לוחצת את היד לאבידן ואומרת לו סחתיין על הופעת החימום.


אני הולכת מאחורי ועל הבמה ולא מאמינה שמשהו כל כך טוב יכול לקרות. אני משתדלת לא להתבלט ולהפריע. צילמתי את הניו-יורק דולס כדי שיום אחד אוכל להראות הוכחה עם זווית הצילום שאני אשכרה על הבמה בהופעה של מוריסי. היתה לי תחושת בטן שבהופעה של מוריסי לא אעיז לצלם, אסור להיראות כמו מעריצים...אבל קצת לחץ חיצוני ובעיקר לחץ פנימי פתאום גרם לי לבקש רשות מעובד הבמה ולשאול אותו האם הוא מרשה לי לצלם את הפלייליסט של מוריסי (רשימת השירים שהודבקה על הקיר).

על פי תמונתו המופיעה בדיסק הבונוס של האלבום You Are The Quarry, לעובד קוראים דייב וסביבו היתה עננת אלכוהול קלה... כל מה שאני זוכרת זה שתוך חצי שניה הוא זרק אותי מכל המדרגות. זו היתה דחיפה רצינית שעל פי הסטנדרטים של מוריסי היתה נחשבת אלימה. הרגשתי כאב חד בגב שירד עד הברך אבל גם בלב. את התג קרע ממני בדרמטיות איש הפקה ישראלי (שלא רצה לשמוע שום הסבר) ומצאתי את עצמי מחוץ לבמה 15 דקות לפני שמוריסי עלה.

חבר שלי ניחם אותי שלא קרה כלום ובסך הכל חזרנו לנקודת ההתחלה אבל זה לא היה נכון. חזרתי למקום הישיבה בוכה מכאב פיזי וכעס של פספוס. לא הייתי מרוכזת בהופעה, פשוט לא הייתי שם. ראיתי אותה אבל לא הייתי בה. ההופעה האחת בחיים שכל כך רציתי לראות וכנראה כבר לא אראה. הראש שלי אמר שיש שירים וביצועים טובים ושאני רואה את מוריסי על באמת ולא בטלויזיה אבל לא הרגשתי כלום. עד היום לא האזנתי לשום שיר של מוריסי או הסמית'ס (עד ההופעה כמעט ולא היה יום בלי זה). עד היום לא ראיתי את הקליפים מההופעה. התלהבתי יותר מדי ורציתי יותר מדי. למדתי לקח.

2009
שייגמרו המלחמות ושכולם יהיו בריאים ומאושרים עם הרבה מוזיקה טובה

להמשך >>

עדכונים...

בגלל עומסים לא הספקתי לכתוב פוסט כבר הרבה מאוד זמן. ואז עוד משהו קרה, לפני שבועיים עברתי תאונה די נבזית וכואבת. בקיצור עכשיו אני גם מגובסת וגם לא מרוכזת. ביד אחת מנסה לכתוב פוסט סיכום 2008 אבל כבר לא בטוחה שאצליח לעשות את זה כמו שצריך. מתנצלת בפני הקוראים ומקווה שתהיה לכם סבלנות לחכות כמה שבועות עד שאחזור לשגרה.

אבל הנה משהו נחמד - לפני שבוע פורסמה במוסף כלכליסט כתבת פרופיל על קסטה תחת הכותרת בלוג בין הסלילים (ידיעות אחרונות, 7.12.08). הכותבת, רוני שני, לא ראיינה או דיברה איתי אז יצא שגיליתי את זה באיחור ובהפתעה. לקריאה לחצו כאן.

לא יודעת אם ישירות או בעקיפין בגלל הכתבה, אתמול הגיע אליי מייל מאחיות (תאומות) שהיו איתי בשנים הראשונות של בית הספר אי שם בחו"ל במסגרת שליחות ההורים שלנו. מדובר על חידוש קשר אחרי ניתוק של עשרות שנים (פעם נפגשנו לכמה דקות בלשכת גיוס. כנראה הוזמנו יחד לצו ראשון כי נולדנו בהפרש יום). בקיצור התרגשתי לגלות ששתיהן בלוגריות מעולות ויש לנו אהבות משותפות. עדי כותבת את רעל ותחרה (הרבה על קולנוע אבל לא רק), וגלי המוכרת בכינוי shoegazer, כותבת את בלוג המוזיקה המצוין לגדול אחורה.

אפרופו, רשימת בלוגים ישראלים על מוזיקה התעדכנה, גם של הקומיקס (המצטמצמת לצערי), וגם לוח כנסים על מוזיקה לשנת 2009 מתחיל להתגבש. עבור כל אלה אני תמיד צריכה עזרה ולינקים מכם אז אל תהססו לכתוב לי.

להמשך >>

Yahoo! ו-Google פורצות עם שירותי מוזיקה

רובכם שמעתם כי חברת מיקרוסופט הציעה לקנות את יאהו*. הצעת המיזוג, שבגדול נועדה לסייע להתמודד ולהתחרות מול גוגל, נדחתה על ידי יאהו (מהלך נכון לדעת רבים ולרווחת הגולשים).
בין כל הדיווחים שימו לב שנושא המוזיקה חזר ועלה בהקשר של החברות הנ"ל: לפעמים בלי קשר להצעת הרכישה (בעיצומה של הסערה יאהו רכשה את FoxyTunes), ולפעמים הדיווחים ממש התמקדו בניבוי השפעות אפשריות של מיקרוסופט על תחום המוזיקה ביאהו.

בשנים האחרונות כבר ידוע שחברות גדולות (בתחומי מדיה, תוכנה, סלולר, אינטרנט וכו') מודעות היטב לחשיבות נושא שירותי המוזיקה, אבל השנה נראה שהגיע תורן של יאהו וגוגל.
בעייני זה סמלי שהחברות ש"עשו" לנו את האינטרנט, סוגרות מעגל של מהפיכת המוזיקה באינטרנט ויראו סופסוף מה הן יכולות להציע בתחום.
ריכזתי כמה מהדיווחים האחרונים עליהן הקשורים במוזיקה. החליטו אתם לאן זה יתגלגל לאור ההתפתחויות.

יאהו
הפרויקט הסודי!
לפני חודש נתקלתי בידיעה ראשונית שיאהו מתכננת משהו מאוד רציני הקשור במוזיקה. ההשערה של הכותב, היא שיאהו הולכת לכיוון של סטנדרדט פתוח בכל הנוגע לרכישת מוזיקה, שיתוף ונגנים. ההשערה מבוססת על מצגת של Ian Rogers, סגן נשיא מחלקת הפיתוח של Yahoo! Music.
במקביל, באתר Hypebot גם דיווחו על פרויקט מוזיקה ענק שמתכננת יאהו והפעם התבססו על בלוג צוות הפיתוח של יאהו שלא משאיר מקום לספק: קבלו את Blog Remix - פלטפורמה מפלצתית לניהול ועריכת בלוגים מוזיקליים, מבוססת על טכנולוגיית Adobe AIR.


עסקאות קטנות על הדרך...
יאהו העבירה את ניהול שירותי המוזיקה שלה ל-Rhapsody – במקרה זה מדובר על subscription, כלומר מנויים ישלמו מראש סכום קבוע של 13$ וייהנו מהורדות בלתי מוגבלות. ומדוע יאהו נפרדה ממנויי המוזיקה? הנה התשובה: בשבועות האחרונים יאהו בוחנת מול חברות המוזיקה אפשרות למודל של מוזיקה חופשית תמורת חשיפה לפרסומות. מדובר בתחרות ישירה מול CBS (הבעלים של last.fm) שהולכת בדיוק בכיוון זה.

כאמור, יאהו רכשה את FoxyTunes – סטארט-אפ ישראלי שפיתח תוכנה המאפשרת שליטה בנגנים מתוך הדפדפן, אבל בלי קשר שימו לב שהשיקה לא מזמן את Yahoo! media player – המזהה קבצי mp3 באתר, יוצר רשימת השמעה (playlist) וכמובן מנגן אותה.


גוגל
הפרויקט הסודי!
גוגל מתכוונת להיכנס חזק לתחום הבידור בטלוויזיה. את מי היא מגייסת להוביל את המהלך? את Simon Fuller, מי שהיה אמרגן להקת Spice Girls וממציא התכנית American Idol ("כוכב נולד" האמריקאי המניב מיליונים). פולר עצמו מעיד כי הפרויקט יעשה מהפך גלובלי בדרך ההפצה של בידור ומוזיקה.

עסקאות קטנות על הדרך...
גוגל תעבוד עם חברת Top100.cn הסינית כדי לאפשר הורדה חינמית של שירים ברשת תמורת צפייה בפרסומות (Top100.cn כבר חתמה על הסכמים עם חברות מוזיקה גדולות). המהלך אמור לעזור לגוגל להתחרות עם מנוע החיפוש הסיני הענק Baidu העוקף את אתרי ההורדות החסומים על ידי גוגל, שלא מסתכנת בתביעה משפטית בארה"ב. בגוגל זוכרים שרק לפני חצי שנה תבעה IFPI את Yahoo! China (מחציתה בבעלות יאהו האמריקאית) שנאלצה לשלם פיצויים.

אפרופו סין, מעל 90% מצריכת המוזיקה במדינה היא "פיראטית". חברות המוזיקה מרוויחות ממודלים אחרים כמו הסכמי פרסום, הופעות, ספונסרים ועוד. כדאי לקרוא סדרת כתבות באתר Hypebot על תעשיית המוזיקה בסין: A Guide To The Music Industry In China

להמשך >>

גאונות ובלוגים - סיכום 2007

גאונות
לפני חודשיים פורסמה בטלגרף הבריטי רשימת 100 גאונים שחיים איתנו היום. את הרשימה הרכיבו ששה מומחים מחברת ייעוץ גדולה שנקראת Creators Synectics. הם התבססו על רשימות של "Greatest living thinkers" שמלאו עבורם 8000 בריטים ושקללו את התוצאות על פי מספר קריטריונים. ברשימה מככבים לא מעט אנשים מתחום המוסיקה (13 מתוך 100) וכיוון שמדובר על אנשים חיים מוצארט לא בפנים, אלא דולי פרטון, ריק רובין, דייויד בואי, מוריסי ועוד גאונים בני זמננו. לדעתי הרשימה מעניינת וטובה, בהנחה שלוקחים בחשבון את ההטיה הבריטית שבה.
את כל זה אני מספרת כי בדיוק ביום שהרשימה פורסמה, כתבתי ביקורת על האלבום צודק כמו גשם של קובי אור עבור "הגיבור הלא מושר 2007", פרויקט סוף השנה באתר השרת העיוור. וחשבתי לעצמי אם היו מבקשים מ-8000 ישראלים לרשום מי הם הגאונים שחיים בינינו, מה הסיכוי שקובי אור היה מצליח להיכנס לרשימה.

בלוגים
אני שמחה לבשר ש"מבקר האתרים" באתר תפוז המליץ וציין את קסטה בסיכום נבחרי 2007 (לצד גיאחה מורי ורבי).

ובאנגלית, אלה בלוגים של מוסיקה שזכו במקום הראשון לשנת 2007 בתחרות שאורגנה על ידי אתר Hypebot. תקופת ההצבעה היתה די קצרה אבל הצביעו כאלף, ובנוסף הבלוגים נבחרו על ידי צוות שופטים ומידת פופולריות. כדאי לבדוק:

Best Music News Blog - The Daily Swarm
Best Music Discovery Blog - The Daily Chorus
Best Niche Music Blog - Mutant Sounds

שתהיה לכולכם שנת 2008 נהדרת!

להמשך >>

בלוגים ישראלים על קומיקס ואנימציה

בעקבות ההצלחה הגדולה של רשימת הבלוגים הישראלים על מוזיקה, אנסה לפרסם כאן רשימה כמה שיותר שלמה של בלוגים ישראלים העוסקים באנימציה, קומיקס, קריקטורה ואיור.
הרשימה תתעדכן באופן שוטף, עזרו לעדכנה ושלחו הפניות מתאימות. המלצות ותיקונים נא לשלוח במייל.
נכנסים לרשימה:
1. פורמט של בלוג (RSS, תגובות, ארכיון וכו')
2. פעילים בחודשים האחרונים.
3. עברית
4. קומיקס, אנימציה, קריקטורה, איור - נושא עיקרי/מהותי בבלוג,
או שמוקדשת להם קטגוריה נפרדת ומשמעותית *
5. כתיבה שלא חוצה גבולות אדומים של גזענות, הסתה, סקסיזם ואוריינטציה מסחרית בוטה.

הפנייה משלימה:
אצל כפינה תוכלו למצוא בקישור הזה פוסט מצוין עם רשימת המלצות לוודקסטים ופודקסטים על אנימציה וקומיקס (אנגלית)

-----------------------------------------------
(עדכון אחרון: 20.9.2014 - כרגע ברשימה 18 בלוגים, לפי סדר א"ב)

אנימטורית
בום פאף פאו אקשן!
בלון דיבור
דברים שקרו באמת
דני קרמן
הו לא
החיים המסריחים שלי
יומן של דמות קומיקס
מהגנה למאבק
מישל קישקה - בלוג ועוד
סטודיו קומיקום
סינמסקופ *
עלילון (גירסת בטא)
רשימות מחצי החיים, כמעט
שוליית הקוסם
שניה לפני שגולש
plan b
the realist

להמשך >>

תחילת שנה: בסימן התחדשות

הפוסט הראשון של 2007 בסימן התחדשות. הנה רשימת הדברים שקרו בקסטה בשבוע הראשון של השנה:

סופסוף לבלוג יש באנר ראוי משלו. למעשה יש שלושה!
בכל פעם שתעשו refresh יטען באופן רנדומלי באנר אחר. לאור התגובות שהיגיעו באימייל וכאן בפוסט הוחלט שבאנר1 יהיה הראשי ויופיע בעמוד הבית והמדורים, באנר2 יופיע בכניסה לפוסטים ובאנר3 יופיע בכניסה לארכיון. את שלושת הבאנרים יצרה נטע כנה המוכשרת, וכיוון שאת כולם אהבתי לא הצלחתי להכריע אז הוחלט ללכת על כולם. אשמח לשמוע איזה מהבאנרים אתם מעדיפים. תוכלו לראות אותם גם כאן: באנר1, באנר2, באנר3

הרבה ארגונים מציגים בתקופה זו את לוח האירועים שלהם לשנה הקרובה, ולכן רשימת הכנסים התעדכנה. מי שטס לחו"ל יכול להתחיל לתכנן, מדובר באירועים שווים בהחלט. חשוב לי מאוד לדווח גם לגבי מה שקורה כאן בישראל ולכך דרושה עזרתכם: אנא העבירו לי פרטים אפילו אודות הרצאה בודדת (בתנאי שעוסקת כמובן במוסיקה בעידן הדיגיטלי...)

רשימת הבלוגים הישראלים העוסקים במוסיקה היגיעה השבוע חצתה את 50! הרשימה היא אחד העמודים הפופולרים בקסטה ואני שמחה שאתם משתמשים בה.

בסרגל של קסטה (משמאל) נוסף תפריט "אודות", וכן שיוך לרישיון BY-NC שלCreative Commons.

להמשך >>

לאהוב מוזיקה בעידן הדיגיטלי: סיכום 2006

אין כאן דירוגי אלבומים ושירים כי גם סיכום השנה במוזיקה יהיה נאמן לאופי התכנים של קסטה. השתדלתי להתמקד במה שהתרחש בישראל או לפחות במה שמשפיע גלובלית על אוהבי מוזיקה אבל אני עדיין מדגישה שזאת השנה שהיתה לי:
סליחה אם זה צפוי או לעוס אבל חד משמעית - אתר השנה (גם) שלי הוא פנדורה. השבוע פורסם שהוא מוביל באופן גורף (מעל 50%) בהאזנות Squeezebox (חיבור מערכת סטריאו ביתית למוסיקה באינטרנט). יוצרי האתר לא מפסיקים לשפר ולהרחיב את השירות החינמי הזה מבחינה טכנית (תוספים למיניהם ואפשרויות חיפוש ושיתוף תחנות) ומבחינת תכנים (בבלוג ובפודקסט החדש). והמוזיקה? סטרימינג חלק וגידול עקבי בכמות החומרים (שימו לב לעלייה של ביצועים בהופעה חיה). עשרות שנים האזנתי לרדיו בישראל וגם בחו"ל, רוב החומרים ששמעתי בפנדורה לא שודרו בהם (בטח לא בטלוויזיה) ואם כן - רק לעתים נדירות, בשעות נידחות, עם פרסומות וחדשות שחתכו אותם. פנדורה מכסה על חסרונות אלה וגם מכיר לי עוד שירים ואומנים. השנה פנדורה לא הפסיק להיות מסוקר, יש כאלה שאהבו ויש כאלה שלא. חלק מדברי הביקורת נובעים לדעתי מחוסר הבנה מסוים והשוואות לא רלבנטיות.
ב-2007 אני מקווה לענות לחלק מהביקורת ולתת הדרכה מתקדמת יותר לשימוש ברדיו הזה.

באמצע 2006 נולד הבלוג קסטה. זה גרם לי להכיר אנשים ואתרים באינטרנט, לקרוא ולחשוב יותר על מוסיקה, ללכת להופעות. בסך הכל חוויה מומלצת, אבל אני מזהירה: זה דורש המון זמן. המאמץ למצוא זמן פנוי לכתיבה נעשה כל שבוע קשה יותר. ועדיין, אם מסתכלים ברשימת הבלוגים הישראלים שעוסקים במוסיקה, אפשר לזהות עוד כ-10 שנפלו בפח ופתחו השנה בלוג. מביניהם, בלוג המוסיקה הנבחר שלי הוא "זה מסתובב" של ערן דינר. למרות שאני בקושי בעניין של מוסיקה ישראלית דינר מצליח תמיד לרתק ויודע לספר סיפור במינון נכון של נוסטלגיה, היסטוריה ושיתוף בידע הרחב שלו. התכנים והכתיבה שלו מתאימים גם לקהל מבוגר (אין ז'רגון שאנשים מעל גיל 42 לא יבינו, למשל). זה לדעתי לא פחות חשוב מ"להסיר את האבק מעל שירים ואלבומים עבריים נשכחים"
ב-2007 אני מאחלת לדינר להרחיב את קהל קוראיו ושימשיך לגלות לנו עוד.

הדבר המעצבן במוסיקה ב-2006 היו הדיווחים על דעיכתו של ה-CD לעומת mp3. הירידה במכירות וייצור של דיסקים הפכה למגמה. עצוב שאנשים מעדיפים להאזין לקובצי mp3 פחות איכותיים וגם לוותר על הערך המוסף של חוברת המילים המצורפת לדיסק ועל האזנה לאלבום כיצירת אומנות שלמה (תארו לעצמכם את הזוועה בלקנות רק שיר אחד מ-Berlin של לו ריד, או רק את "הלהיט" Karma Police מ-OK Computer של רדיוהד)
כבר עכשיו 2007 הוכרזה כשנת ה-mp3. אבל אולי תצא לנו מזה ירידה משמעותית במחירי הדיסקים?
הדבר המשמח השנה היה נפילתו המהירה של ה-DRM. אני זוכרת את הדיווחים על העניין, את גל המחאה, ולקראת סוף 2006 כבר שמענו הסתייגויות של חברות ומכירת מוסיקה "משוחררת". אישית לא נתקלתי בהגבלות השימוש והאזנה עם DRM אבל העיקרון הוא שהתנגדות לגזירה מגבילה ולא הגיונית השתלמה בסופו של דבר. למי שלא יודע במה מדובר לדעתי לא צריך לטרוח להסביר כי ממילא ב-2007 אני מקווה ש-DRM יהיה שולי.

איש השנה שלי במוסיקה הוא גיא חג'ג' (גיאחה). לא ידעתי עליו לפני מאי 2006, אבל מאז אני נדהמת איך הוא בכל מקום: בשרת העיוור, בעונג שבת ואפילו על ידי בהופעה (בחיי, זה קרה בפוקס). השנה הוא התפשט גם ל-YNET והקים את הלייבל היס (עם מורפלקסיס).
גיאחה הוא "יואב קוטנר אינטרנטי"; שילוב של עיתונאי-מבקר-חובב מוסיקה-בעל לייבל-בלוגר, אבל הוא צעיר ואני מאמינה שבעתיד יפרוץ קדימה. חוץ מכתיבה כייפית ורגישה, גיאחה נותן בית לבלוגים של משפחת העונג ובאופן תקופתי יזם השנה מבצעים נחמדים המשתפים ומזמינים את הקוראים הנאמנים והרבים שלו (ביניהם שורה בציבור, ספירת העונג, מתנה לחג). באופן אישי אני חייבת לו על העידוד והפרגון המתמידים לקסטה, ואני יודעת שהוא חבר אמיתי למוסיקאים וכותבים אחרים.
ב-2007 אני רק מאחלת שימשיך בדיוק אותו דבר! אבל כבר יודעת על עוד פרויקט אינטרנטי קטן שמתבשל...

האירוע המוסיקלי שלי ב-2006 היה הופעות חינמיות. החל מלהקות ודיג'יי שהופיעו במסיבות רחוב (רשימה חלקית: גן החשמל, ב"ס מנשר, פלורנטין) ועד להופעה של ערן צור במוזיאון ת"א. מלבד במקומונים, האירועים האלה מקבלים פרסום רב באינטרנט: באתרים הגדולים, בפורומים, בבלוגים ובהזמנות שנשלחות באימיילים. לערב להקות האינדי Full Exposure שהתקיים בשבוע שעבר נפתח עמוד מייספייס. אבל משום מה עדיין יש תחושה שזה עובר מפה לאוזן ויש סיכוי לפספס אירוע.
ב-2007 אני מקווה שהשיווק האינטרנטי להופעות פתוחות יהיה יותר מסודר (מספיק זמן מראש, הודעה לכל הבלוגרים המוסיקליים ולא רק לזה שהוא חבר שלך וכו')

עם כל מעט הכבוד לאייפוד מוצר השנה של 2006 הוא לדעתי ה-Ravezooka. כלי נשק שיורה צלילי הארדקור בהתאם למרחק האויב (ככל שהוא קרוב טווח התדרים נמוך). לחיצה על ההדק משחררת קרן אור ואת הסאונד. אל תחמיצו את התרשים המהמם של הנשק הקטלני (שימו לב לרצועת הגיטרה ושיש יציאת USB מתבקשת)
ב-2007 אני מקווה שהמזה"ת יכנס למרוץ חימוש מטורף של Ravezooka

שתהיה לכולכם שנת 2007 מוצלחת

להמשך >>

בלוגים ישראלים על מוזיקה

אנסה לפרסם כאן רשימה כמה שיותר שלמה של בלוגים ישראלים העוסקים במוזיקה.
הרשימה תתעדכן באופן שוטף, עזרו לעדכנה ושלחו הפניות מתאימות. המלצות ותיקונים נא לשלוח במייל בלבד.

נכנסים לרשימה:
1. פורמט של בלוג (RSS, תגובות, ארכיון וכו')
2. פעילים בחודשים האחרונים או קיימים לפחות 3 חודשים
3. עברית
4. מוזיקה נושא עיקרי/מהותי בבלוג, או שמוקדשת לה קטגוריה נפרדת ומשמעותית (יסומן בכוכבית *)
5. כתיבה שלא חוצה גבולות אדומים של גזענות, הסתה, סקסיזם ואוריינטציה מסחרית בוטה

(עדכון אחרון: 17.8.2015 - כרגע ברשימה 53 בלוגים, לפי סדר א"ב)

שם + אתר	טוויטר
אומרים שפעם היה פה שמח
אחת ששומעת *
אין בעיה לפתרון שלך *
אור בזויות	@ZeraviV
אנטנות השמיימה *
אפרכסת
בעיקר מוזיקה
דויד פרץ - יוצר השיר
הבלוג של יובל אראל	@tlvcops
החוג לתולדות המוסיקה
הלא קריטי	@ShayLibrowski
המאזין
הקונכייה *	@frankzaatar
הרמוניה דרומית
זה מסתובב	@erandinar
חדי אוזן
חורים ברשת *	@holesnet
טאפאס וטאפאס	@Tapas_N_Tapas
לגדול אחורה	@Gali_Gonen
לונדון קולינג	@boaz_cohen
לעז
לקרוע מיתר - הבלוג של דני
מאבד תמלילים *	@yuval_dror
מאשין מיוזיק	@shotgunshells
מה אתה שומע? - הבלוג של זאביק פשלי
מה ששמעתם
מרפסת *
משלים בגרויות
ניימן 3.0 *
סוכן תרבות *	@avi_levkovich
סינמסקופ *	@cinemascopian
סיפור כיסוי
עונג שבת	@guyha
עשוי להכיל בוטנים	@goraly
פריק *
קוטנר רוק.נט	@YoavKutner
קולומבוס
קולות מאפריקה
קפה גיברלטר *
רדיו פרימיום להמונים	@Premium_Radio
רעש לבן
שומע חופשי
שיר ותמונה
59wordsמילים
Andy Was Wrong
Japan in a dishpan
folknrock
Morphmixtapes	@morphlexis
Noam Uziel: The Music Nudnik
Shira T.
Small Town Romance	@smalltownroman
The SideMan
ZIMMERAMMA

עשרות פוסטים על מוזיקה גם באתרים האלה:
דה מרקר ועכבר קפה

ראו גם: בלוגים ישראלים על קומיקס ואנימציה - הרשימה

להמשך >>