27 באוקטובר - יום שימור המורשת האודיו-ויזואלית

The historic test of Israel will not be military, or economic or demographic – although we cannot exist without these – but rather its spirit, vision and prophetic destiny
(דוד בן-גוריון, ספטמבר 1951)

בשנה שעברה הכריז ארגון אונסקו של האו"ם, על היום הבינלאומי לשימור מורשת אודיו-ויזואלית, שיחול מדי שנה ב-27 באוקטובר (World Day for Audiovisual Heritage). השנה הוא מצוין בפעם השנייה תחת הכותרת Audiovisual Heritage as a Witness of Cultural Identity. כמויות אדירות של חומר אודיו-ויזואלי במדינות שונות כבר הלך לאיבוד מסיבות שונות, וחומר רב נמצא בסכנה מיידית.

אני שמחה לבשר שממש בימים אלו ארכיון הצליל הלאומי של ישראל מתחיל בפרויקט רחב היקף של דיגיטציה. באדיבותה של המנהלת ד"ר גילה פלם, אני מציגה בפניכם מסמך מקיף שנכתב על ידה המפרט את מטרות פרויקט הדיגיטציה והיבטים טכניים של ביצועו. במסמך, שהציטוט של בן-גוריון בתחילת הפוסט נלקח מתוכו, גם רקע על ארכיון הצליל הלאומי ותיאור האוספים העיקריים שבו.

בנובמבר יתקיים הכינוס החמישי בירושלים לדיגיטציה של מורשת התרבות (EVA / MINERVA 2008) בו יציגו הבכירים שבאנשי המקצוע מאירופה ומישראל את החידושים בתחום. ביום הראשון של הכנס תתבצע ההכרזה הרשמית של פרויקט הדיגיטציה בארכיון הצליל, וביום השני ירצו שורה של אורחים מחו"ל על הטכנולוגיות לשימור מוזיקה וסאונד בספריות. לא כל יום מגיעים לישראל מומחים עולמיים שכאלה, פשוט חובה לראות בתכנית מה צפוי בין השעות 9:00-13:00 -גן עדן לטכנאי קול, אספני מוזיקה ובת'כלס כל מי שהמוזיקה בנשמתו.



לגמרי בצירוף מקרים, בשבוע שעבר ארגנתי קבוצה של אנשי רדיו ואנשים שכותבים על מוזיקה לסיור מודרך בארכיון הצליל הלאומי (ירושלים) ובספרית המוזיקה במדיטק (חולון). בשני המקומות הרגשנו עד כמה הם נאבקים על מעמדם ותקציבם, ומצד שני יצאנו מעודדים ומאושרים שמוסדות כאלה קיימים בישראל. תמיד כשאני מביאה אורחים לסייר במדיטק אני מצביעה על הקיר החיצוני ושואלת: איפה יוצא לכם ללכת ברחוב ולראות על בנין את המילים Nevremind ,Bossanova, ו"מי רצח את אגנתה פאלסקוג"? בארכיון הצליל הלאומי לעומת זאת הרגשנו שנסענו אחורה בזמן (במובן הטוב של המילה), דפדפנו בתקליטים, נדהמנו מהמכשירים ולא הפסקנו לשאול את טכנאי הקול אבי נחמיאס שאלות...

רשימת קישורים
על הביקור בארכיון הצליל הלאומי ובמדיטק כתבו:
יעל רגב באפילו עז
גיא חג'ג' בעונג שבת
תומר לוין במר לוויתן
תמונות מהסיור בארכיון הצליל הלאומי (פליקר)

היום הבינלאומי לשימור מורשת אודיו-ויזואלית – אתר רשמי המפרט את המטרות והפעילויות
Digital Heritage, Israel – אתר רשמי
הפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל – אתר רשמי
שימור הזמר העברי – מסמך רקע של מרכז מחקר ומידע בכנסת (2002)
Minerva ישראל – אתר רשמי, עם פרטי הכנס

ארכיון הצליל הלאומי – אתר רשמי
Rescue, Preservation and Provision of Access to the Jewish Music Treasures of the National Sound Archives 1930-2007 - מסמך מאת ד"ר פלם על פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצליל הלאומי (2008)

מדיטק חולון – אתר רשמי
ראיון עם מנהל הספריה המוזיקלית במדיטק חולון


לקוראי הבלוג: בקרוב יפורסם החלק השני במאמר של אודי רז על תולדות הסימפול!

להמשך >>

חקר המידע ומוזיקה

DELOS – פרויקט שיצא לדרך ב-2004 במימון חלקי של האיחוד האירופאי (Network of Excellence on Digital Libraries), שמטרתו לקדם ולסייע בהקמת ותפעול מרכזי מידע וספריות דיגיטליות ברמה גבוהה ומתקדמת מבחינה טכנולוגית. לפי חזון הפרויקט, הדור החדש של ספריות דיגיטליות צריך להתבסס על מאגרים שגדלים ומשתכללים. מרכזי מידע דיגיטליים צריכים לאפשר לכל בני האדם נגישות לכל הידע האנושי בכל זמן ובכל מקום תוך שימוש באינטרנט. במסגרת הפרויקט יש כמובן התייחסות גם למוסיקה ואודיו. כך ישנה התייחסות לתחום במסגרת תכנון אב-טיפוס למערכת ניהול ספריות דיגיטליות, או הצעה למערכת אחזור קבצי אודיו המזהה דמיון בין מקצבים וסגנונות מוסיקה (זכרו שמדובר על מערכת לניהול ספריה, לא על רדיו פנדורה...). מחיפוש באתר (ראו למשל את הפרופיל של Andreas Rauber) התרשמתי שב-DELOS חברים מיטב החוקרים העוסקים בתיעוד דיגיטלי ולכן גם יכולים להציג את חזית המחקר בתיעוד אודיו ומוסיקה.

IASA – ארגון בינלאומי לשימור קבצי סאונד ואודיו (International Association of Sound and Audiovisual Archives), מסייע ומייעץ בהקמת ארכיונים ותיעוד קולות מוקלטים ומצולמים. חשוב להדגיש שלא מדובר רק על מוסיקה: הארגון פועל לשימור הקלטות רדיו, הקלטות שנעשו לצרכי מחקר, ארכיונים לאומיים (כולל נאומים, פולקלור וכו'), תכנון ופיתוח טכנולוגיות להקלטה ואחסון קבצי קול, וכמובן עיסוק בקטלוג ואחזור של אותן הקלטות.
בכנסים המאורגנים על ידי IASA מוקדש מושב להיבט הדיגיטלי (כך בכנס הבא בספטמבר 2008 בסידני, אוסטרליה), ושני פרסומים מיוחדים של הארגון יצאו לאור על ידי המחלקה הטכנית-
* The Safeguarding of the Audio Heritage: Ethics, Principles and Preservation Strategy
* Guidelines on the Production and Preservation of Digital Objects

IAML - ארגון עולמי של ספריות, ארכיונים ותיעוד מוסיקה (International Association of Music Libraries, Archives and Documentation). מטרת הארגון לקדם פעילות של ספריות מוסיקה בכל המישורים ולתמוך בפרויקטים ביבליוגרפים ותיעודיים של מוסיקה.
למי שלא מבין מה הקשר בין ספרנות למוסיקה מומלץ להתחיל מהגדרות וההנחיות המפורטות לגבי קטלוג של תווים ומוסיקה מודפסת ויצירות מוסיקליות. (לחצו על הקישורים למטה כדי להבין מה רמת הפירוט). גם כאן אפשר להתרשם מהתכנית העשירה באירועים השנתיים. בכנס האחרון (שוב בסידני, אוסטרליה!) יש התייחסות לא מבוטלת לטכנולוגיות ולמאגרים מקוונים. מבלי לציין זאת במפורשות, רוב הפעילויות של הארגון - קביעת סטנדרטים לקטלוג מוסיקה, הכשרת ספרנים בתחום המוסיקה ושימור מסמכים וקבצי מוסיקה – כולן עברו מהפכה בעידן הדיגיטלי וכיום מתפתחות ותלויות כמעט לחלוטין במערכות ממוחשבות.

לעומת מפגשים וכנסים המתקיימים בעולם בחסות ארגונים אלה ואחרים, לא זכור לי שבישראל התקיים כנס/יום עיון/מושב עבור מידענים, אנשי IT, ספרנים או מי שקשור לתעשיית המידע, שהוקדש במיוחד למוסיקה. אודה למי שיתקן אותי ועוד יותר למי שירים את הכפפה.

להמשך >>

שולטים על קיטלוג מוזיקה - Gracenote

בלי קשר לטעמכם או כמות הזמן שאתם מבלים בהאזנה למוסיקה, סביר להניח שכולכם עשיתם שימוש פסיבי לפחות פעם אחת בחייכם במוצר של Gracenote (להלן: GN). בכל פעם שהאזנתם לדיסק או שיר באמצעות המחשב וראיתם את פרטיו (שם האלבום ואמן, שנה, רשימת השירים) הרי שהנתונים נשאבו ממאגר המידע הענק ש-GN אחראית עליו, הידוע בשמו הקודם CDDB.
קשה לתאר את העוצמה של החברה מעצם העובדה שיש לה את המאגר המאסיבי בעולם של playlists -
א. מי שמחזיק במידע הזה בעצם מזהה את קובץ האודיו המתנגן ואז מספק meta-data לגביו (לא להתבלבל עם המידע שצרוב בדיסק עצמו). הזיהוי הזה, גם אם נראה טריוויאלי הוא סוג של יכולת טכנולוגית, ו-GN היא המחזיקה ברשיון להעביר את המידע המזוהה והמתויג של הדיסקים באופן מקוון. המשמעות היא שכל נגן על המחשב שלנו או תוכנה לקיטלוג דיסקים, כורכת את החברה שפיתחה אותם בהסכם כלשהו עם GN על מנת שהתוכנה/נגן יוכלו לשאוב מהמאגר שלה נתונים ברשת. גם כאשר יש צורך להזין נתוני שירים לטלפונים סלולריים, יצרניות המכשירים הניידים מתקשרות עם GN.
ב. מי שמחזיק במידע כזה נחשב למעשה למתעד עולמי של יצירות אודיו דיגיטליות ומשמש מעין ארכיבאי ראשי. לכן כאשר חברת יאהו! השיקה השנה את מאגר המילים (lyrics) שלה הדבר נעשה בשיתוף GN, שבבעלותה גם מילים לקטלוג של למעלה ממיליון שירים. בקיצור אין פלא שהרבה אפשרויות עסקיות עוברות דרכה.

אבל אני רוצה להציע שני שימושים אקטיבים, שניהם טובים מאוד ונעשים בחינם דרך האתר של GN:
1. חיפוש דיסקוגרפיה: מכל עמוד ניתן לעשות חיפוש על פי אמן, שם אלבום או שיר. במנוע של GN אתם מחפשים על 65 מיליון שירים, מעל 6 מיליון דיסקים, 20 אלף דיוידי ועוד 8 מיליון הקלטות אודיו. (והמספרים רק עולים)

2. אתמול השיקה GN יישום מבוסס פלאש שנקרא Music Map. המאפשר לראות מי מאזין למה ואיפה בכל מקום בעולם, בהתבסס על משיכת הנתונים האוטומטית מ-GN. ניתן לבחור בתפריט יבשת ומדינה, המפה עושה זום ומצד ימין מופיעות התוצאות: עשרת האלבומים הנשמעים ביותר כרגע במדינה, ועשרת האומנים הפופולרים בכלל במדינה (בישראל אין הפתעות. שימו לב שתוצאות בעברית צריך לקרוא הפוך). כלי מעניין עם פוטנציאל לחקר העדפות מוסיקליות.

להמשך >>