דפים

יום שישי, אוקטובר 29, 2010

השפעת המשבר הכלכלי על מוזיקאים וסטארטאפים של מוזיקה


לפני שנה שמחתי לקרוא שה-RIAA בארה"ב נאלץ להצטמצם כיוון שחברות מוזיקה גדולות אותן הארגון מייצג מרוויחות פחות (הפגיעה הקשה בהכנסות היתה אצל EMI) ולכן מעבירות פחות כסף ל-RIAA. ההתנהלות הכוחנית והכמעט מאפיונרית של הארגון הזה לא גרמה להרבה אנשים להזיל דמעה אבל המשבר הכלכלי בארה"ב כמובן פגע בכולם:
באותה תקופה החל גל רציני של פיטורים בתחנות רדיו בארה"ב, הונם של רוב המוזיקאים העשירים בבריטניה התכווץ ב-10% לפחות (בעיקר בגלל הירידות בערך של נכסי הנדל"ן ושל תיקי ההשקעות של אנשי תעשיית המוזיקה) ואחרי העשירים השבעים הגיע תורם של אמנים רבים אחרים שבקושי הצליחו לשרוד. שימו לב שאני לא מדברת על הבעיות הכלכליות של תעשיית המוזיקה בגלל שינויי הצריכה וכיו"ב אלא על השפעתו של משבר כלכלי ברמה לאומית/בינלאומית.

ב-2009 נערך על ידי LINC סקר גדול בין מוזיקאים שבדק את השפעת המיתון הכלכלי על אמנים ונקרא בפשטות The Artists and the Economic Recession. בסקר עלה שהבעיות העיקריות הן מן הסתם ירידה גדולה בהכנסות, חוסר יכולת לממן פרויקטים עתידיים, מיעוט בהופעות, כניסה לחובות ופגיעה במורל.
מהצד החיובי התברר כי בזמן מיתון האומנים השקיעו יותר זמן בעבודה ויצירה ושחלה עלייה משמעותית בשיתופי פעולה עם קולגות ועם הקהילה. היו אמנים שדוקא הלכו לקראת קהל המעריצים שנפגע גם הוא מהמשבר הכלכלי, וניסו להוריד את מחיר הכניסה להופעות ואפילו ניגנו שירים ברוח המצב.
בארה"ב הכריזו שהמשבר הגדול הסתיים רשמית בחודש יוני אבל במאמר שפורסם ב-billboard אספו עדויות של בכירים מחברות שירותי מוזיקה והבהירו שההכרזה היתה מוקדמת.

המקרה של music startups
בתוך המצב העגום הזה התנהל כל הזמן דיון לגבי סטארטאפים של מוזיקה, לכאורה לא חשובים כמו המוזיקה עצמה אבל בפועל אלה השירותים הטכנולוגים והאפליקציות שיותר ויותר אחראים להגיש ולהנגיש לנו את המוזיקה.
אני לא מומחית בכלכלה או סטארטאפים, אבל הבנתי שכנראה הם ישות מיוחדת לאור העצות והדעות המגוונות (והסותרות!) לגבי תזמון ההשקעה והעיסוק הספציפי במוזיקה. אני מביאה את הידיעות המעניינות ביותר שאספתי בסדר כרונולוגי:

מרץ 2009
כתבה שקצת הדהימה אותי מתארת את המצב העגום של סטארטאפים המתעסקים ספציפית בשירותי סטרימינג. הם נמצאים במצב אבסורדי שבו הם לא רוצים להגדיל את מספר המשתמשים, כיוון שכל משתמש עולה להם כסף (תמלוגים). בנוסף גם חברות התקליטים לא אוהבות אותם ולא ששות לשתף פעולה עם מי שמחסל את הדיסקים בהם הן עדיין נאחזות. אם הדברים אכן מדויקים לא ברור איך מראש הסטרימינג תפקד.


אפריל 2009
מנכ"לCreative Commons  שולח מסר מרגיע ואומר שדוקא מיתון הוא הזמן הנכון להקדיש מחשבה ועבודה בסטארטאפים. כמו האומנים שמצאו יותר זמן ליצור בזמן המשבר, כך גם השקט מרדיפה אחר כספים מעניק יתרון למי שבאמת רוצה לתכנן ולתכנת. לטענתו דוקא בתקופות של משבר צצו חברות עם רעיונות חדשניים.

אוגוסט 2009
Bruce Warila נותן נקודת מבט של משקיע ויזם ומנסח מסמך המתאר את מצב ההשקעות בחברות מוזיקה. לטעמי כשהוא מפרט "where are the investment opportunities" זה מרגיש כמו סיסמאות במצגת פאואר פוינט. בשורה התחתונה הוא מסכים שהמצב קשה אבל הצלחה אינה בלתי אפשרית.

פברואר 2010
מתפרסמים ריכוזי נתונים לגבי ההשקעות בחברות טכנולוגיה העוסקות במוזיקה לשנת 2009 שנחשבה קשה ביותר. ככה נראית החלוקה הגיאוגרפית של ההשקעות (קליפורניה מובילה בארה"ב, בריטניה מובילה באירופה) ואלה הסכומים שקיבלו החברות, חלקן אלמוניות וחדשות אבל יש ביניהן גם ותיקות.

אפריל 2010
Musicians for Music 2.0 – יוצאת לדרך קרן מיוחדת שנועדה לממן סטארטאפים של מוזיקה, המטרה לתמוך ב-12 פרויקטים בשנה. שימו לב להצהרת הכוונות ותכנית העבודה שמציג מייסד התכנית Charles McEnerne.

יולי 2010
שמעתם על חברת הסטארט-אפ m-Wise מהרצליה? היא תיהפך למפיצת שירים ואלבומים בסלולר של חברת המוזיקה הגדולה בעולם, יוניברסל. וזה היה רק כדי לדחוף נקודה ישראלית ולשאול עד מתי נשייך חברות כמו m-Wise להייטק הישראלי ומתי אפשר לקטלג אותן כחלק מתעשיית המוזיקה.

ספטמבר 2010
Brenden Mulligan מחברת ArtistData המעולה פרסם טיפים מעשיים כיצד לצאת לדרך עם סטארט-אפ של מוזיקה. הטור הראשון מדבר על קביעת מדדים והטור השני עוסק בנכונות לשלם על המוצר.
בשונה מאחרים, מאליגן מתייחס לסטארטאפים שנותנים שירות לאומנים. הוא מדבר על סטארטאפים שהלקוחות שלהם מוזיקאים ולא הקהל.
אגב מעניין לקרוא מהכיוון ההפוך, שיש מי שרואה את מודל הפעילות של חברות סטארט-אפ כמתאים ביותר להתנהלות עסקית של להקות ומוזיקאים. אני יודעת שיש תפיסה שענייני ביזנס מלכלכים את טוהר המוזיקה אבל אחרי שנרגעים נזכרים שבסוף החודש כולם צריכים לשלם חשבונות.

אוקטובר 2010
Dalton Cadwell מי שהיה מנכ"ל imeem, אתר מוזיקה שנסגר אחרי 6 שנות פעילות, מרצה על הכישלון ומסביר למה לסטארטאפים של מוזיקה אין סיכוי להצליח מבחינה כלכלית. לטענתו בתעשיית המוזיקה יש אנשים חכמים ומוכשרים אבל יותר מדי אופטימיים... הרצאה נדירה בכנותה ועמוסה בתובנות של ניסיון מקצועי.
כצפוי התגובה להרצאה הזאת לא איחרה לבוא, מנכ"ל אתר המוזיקה MOG עונה לקדוול: Music Startups Do Work
 
Zero Interest In Music (Startups)
מעל שנה אני עוקבת אחרי הזיגזג בנושא סטארטאפים של מוזיקה, אבל מה שהוביל אותי לכתוב את הטור הזה היא כתבה אחת בלבד שפורסמה לפני שבוע והיתה שונה מאוד מכל השאר כי לדברים שנאמרו בה השלכות דרמטיות יותר מכל משבר כלכלי -
Patrick Bradley איש עסקים גדול בבריטניה, אומר שלמשקיעים אין שום עניין בסטארטאפים של מוזיקה פשוט כי המוזיקה עצמה כבר אינה מוצר כה מבוקש.
לפני שאתם שולחים אותו לעזאזל, בקריאה שנייה אולי תיאלצו להודות בצער שאתם מבינים על מה הוא מדבר.
אנשים צורכים הופעות חיות, תכניות טלוויזיה מוזיקליות, תחרויות ריאליטי וכישרונות... הם רוצים חוויות הקשורות במוזיקה.
 

זה לא עניין טכנלוגי של דיסקים לעומת קבצים או סטרימינג לעומת הורדות. כנראה שהאזנה נטו למוזיקה הולכת ומתמעטת.
"Yes, they’ll still listen but it ain’t premium – give them the experience…"

יום חמישי, אוקטובר 14, 2010

אל תקנו "מים מינרליים" (מים מבוקבקים)

היום מציינים ברחבי העולם את Blog Action Day המוקדש לנושא מים. אלפי בלוגרים יכתבו פוסט שיציג היבטים שונים של בעיית המים הגלובלית, ואתם מוזמנים להציץ ברשימה שסוקרת חלק מהם.
אני אתייחס לנושא מים מבוקבקים (bottled water), שבמשך שנים רבות מוכרים לנו בשם הסקסי "מים מינרליים".
המטרה האופטימית שלי: לשכנע לפחות שני קוראים להפסיק לרכוש מים בבקבוקי פלסטיק.
מה הבעיה עם מים מבוקבקים?
וידאו:
The Story of Bottled Water – כנראה הסרטון הכי מפורסם בנושא, אמנם קצת בטון דידקטי אבל כדאי מאוד (כתוביות בעברית)
Tapped – סרט מטריד המתמקד בחומרים הרעילים שבבקבוקים, תהליכי הייצור והנזק הסביבתי הבלתי נתפס שגורמת תעשיית המים המבוקבקים. הקישור לטריילר, את הסרט המלא ניתן למצוא ברשת שיתוף הקבצים הקרובה למקום מגוריכם
Most Bottled Water is Tap – למרות תמונות של מפלים ויערות, לרוב מדובר במי ברז שעברו פילטר פשוט במקרה הטוב, כתבה מ-CNN
Bottled Water vs Tap Water – מבחן הטעם... כתבה מהתכנית 20/20
The Truth About Bottled Water – מבט משעשע מתוך התכנית של Penn & Teller
FLOW – for the love of water – קטע רלבנטי לגבי מים מבוקבקים (דקה 1:20- 9:00), סרט שהמלצתי עליו בעבר
Blue Gold – סרט תעודה לאו דוקא על מים מבוקבקים אבל בוחן את השערורייה בהפרטת משאב המים (תהליך שצובר תאוצה בישראל)

מסמכים וכתבות על ישראל:
מה לשתות במקום מים מבוקבקים
מי ברז – עשרות שנים שתיתי מי ברז ולא חליתי בשום מחלה, חסכתי מקום בבית ולא הרסתי את הגב בסחיבת "שישיות". נכון שלפעמים היה להם טעם של כלור ואז פשוט מחכים שתי דקות כדי שיתנדף מהקנקן ומוסיפים 2 טיפות לימון שעושות פלאים. עם יד הלב – האם ביישוב בו אתם גרים טעם המים עד כדי כך בלתי נסבל?
קנקן עם פילטר - בעקבות שיפוצים תכופים בצנרת הישנה של הבניין נפגעה איכות המים בגלל חול וחלודה. רכשתי קנקן עם פילטר בסכום חד פעמי של 120 שקלים ומאז המים בסדר גמור. החיסרון הוא הצורך במילוי הקנקן והוצאה חודשית של 30 שקלים על פילטר חדש, בחיי שזה פחות מטריד מלסחוב בקבוקים וגם יותר זול בחשבון חודשי.
בר מים חשמלי לטעמי אלה המים הטובים ביותר. המחיר יקר והפתרון מן הסתם מתאים למי שיש אפשרות כלכלית.
אך בכל זאת לדעתי העניין שווה בדיקה במקומות עבודה ומקומות ציבוריים וגם במקרה של מספר נפשות גדול בדירה שבה ממילא הוצאה שנתית גבוהה על מים מבוקבקים (הכוונה גם למתקן מיכלי הפלסטיק הגדולים).
יש החוששים מהמקום שהמכשיר תופס. זה אמנם נכון, אבל מצד שני גם "שישיות" ובקבוקים תופסים מקום על הרצפה או בארון. שלא לדבר על מתקן עם מיכל פלסטיק גדול שאפשר רק לברך על סילוק הדבר המכוער מהבית/משרד ועל פינוי מגדל גבוה של מיכלי פלסטיק שבדרך כלל מעטרים קיר אומלל.

לסיכום - מה יוצא לכם מלהפסיק לרכוש מים מבוקבקים
1. כולכם תסייעו באופן משמעותי לאיכות הסביבה.
2. כולכם תגנו על הגב שלכם שלא אוהב סחיבות מיותרות (גם אם עכשיו נדמה שזה לא רלבנטי...)
3. חלקכם תחסכו כסף.
4. חלקכם (תלוי ממי קניתם) יפסיקו להיות פראייריים של חברה X שכנראה שיקרה לכם לגבי מקור המים ו/או איכותם ו/או עדיפותם על פני אופציות אחרות ו/או לגבי מיחזור וייצור ידידותי לסביבה.

הערות לסיום
* איני מייצגת שום חברה או ארגון ואין לי שום אינטרס לפסול או להמליץ על מוצר זה או אחר.
* אתם רשאים ואף מוזמנים להפיץ ולהעביר הלאה את הפוסט הזה. 
* נקודת המוצא של הדברים היא צרכנות נבונה ושמירה על איכות הסביבה ואין לראות בהם המלצות בריאותיות.