מחשבות על בזבוז מזון

היום מציינים ברחבי העולם את Blog Action Day (#BAD11) המוקדש לנושא מזון. אלפי בלוגרים יכתבו פוסט שיציג היבטים שונים בנושא, אתם מוזמנים להירשם ולהצטרף.

השפיץ של הנקניק בסופרמרקט

שאלתי במחלקת נקניקים אם אני יכולה לקבל את שפיץ הנקניק עבור הכלבה ששמרתי עליה. ראיתי שהמוכרת מתכוונת לזרוק לפח את קצה גליל הנקניק וחשבתי שאוכל לפנק בו את הכלבה. המוכרת סירבה בתוקף ונשבעה שאוסרים עליה לתת את הנתח הזה, הראתה לי פח מלא בקצוות נקניקים. הבשר לא מקולקל, הוא בסדר גמור, פשוט בשוליים כבר קשה לחתוך פרוסות בגודל שישביע את רצון הלקוחות, זה מובן. אבל אם ניקח שני שפיצים כאלה בכל נקניק, נכפיל בכמות הנקניקים שנמכרים בכל חודש, בכל סופרמרקט, אפשר להבין שיש פה פרות שלמות ועופות לא מעטים שהופכים אשפה.
איזה נזק נגרם אם השאריות ניתנות ללקוחות המבקשים זאת כצ'ופרים לחיות המחמד שלהם? האם רשתות המזון חוששות שנעביר את שאריות המזון הטרי הזה לאנשים עניים, חס וחלילה, ונגרום לירידה במכירות המזון?

נימוסי שולחן שפג תוקפם

אנשים שחיים בהזיה וחושבים שמה שיעשה אותם ליידי או ג'נטלמן זה תמיד להשאיר קצת אוכל בצלחת או שלא יאכלו את הביס האחרון, אויש נו.

שום ופטרוזיליה

לפני שלוש שנים דיברתי עם חבר שעבר לאוסטרליה על מחירי ירקות ופירות שם ובישראל. נפל לנו האסימון שראש שום וצרור פטרוזיליה, מזונות בריאות שלא יסולאו בפז, נערמים בחנויות בלי יותר מדי תשומת לב ונתפסים לא יקרים במיוחד, איך בעוד כמה שנים ייחשבו חומרי גלם יקרים ומבוקשים כמו היחס בהווה לנפט. אני חותכת שום ופטרוזיליה בהכרת תודה שיש לי אותם בכלל ובטוחה שמעצמות אמיתיות בעוד שלושה עשורים לא יהיו אלה שרודפות אחרי נפט אלא כאלה שיהיה להן שום ופטרוזיליה. תגידו שאני מגזימה אבל פעם גם לא חשבו שמים יעלו כל כך הרבה כסף.

אירועים שמחים יכולים להיות עוד יותר משמחים

חתונה בחודש קיצי. מוכר לרובכם, מספר המוזמנים ידוע מראש ועדיין כמויות המזון לא פרופורציונליות, מספר המנות גדול מדי והמלצרים מפנים צלחות גדושות בירקות, דגים ובשרים. במיוחד זוכרת מאות צלחות גלידות עשויות פירות שנמסו, שולחנות ענקיים עם אגמי חלב שצפים בהם קילוגרמים של פירות טריים. הכל יורד לטמיון. מובן שלאורחים חשוב לארח ברוחב לב ובשפע ואני האחרונה להטיף לאחרים לאכול מעט, רק מקווה שכבר יקומו בתי המלון וגני אירועים שיסכימו ויידעו איך לטפל בעודפים של אוכל ולהעביר אותם הלאה למי שצריך.

ללמוד מאמא

אמא שלי גדלה בבית שבו מקליפות אבטיח ופרחים עושים ריבות, כשפירות "עייפים" עושים מהם מיצים או עוגות, מגרעיני מלון שנאספו כל הקיץ מכינים משקה אלוהי, ממיץ הבשר לאחר בישול הצלי מכינים ציר למרק, לא נותנים לחלב להתקלקל – כמה ימים לפני כבר מרתיחים אותו ומכינים דייסת אורז. הכל נשמע כאילו חינני וגורמה אלא שהחיים היו כל כך קשים שלא עושה שום חשק להתרפק על הזמנים האלה. אבל אולי יש דברים שכדאי ללמוד כי גם לנו, או לילדים, הולכים להיות חיים קשים בכל הקשור למזון, ואולי בעצם עכשיו זה כבר קורה.

להמשך >>

אל תקנו "מים מינרליים" (מים מבוקבקים)

היום מציינים ברחבי העולם את Blog Action Day המוקדש לנושא מים. אלפי בלוגרים יכתבו פוסט שיציג היבטים שונים של בעיית המים הגלובלית, ואתם מוזמנים להציץ ברשימה שסוקרת חלק מהם.

אני אתייחס לנושא מים מבוקבקים (bottled water), שבמשך שנים רבות מוכרים לנו בשם הסקסי "מים מינרליים".
המטרה האופטימית שלי: לשכנע לפחות שני קוראים להפסיק לרכוש מים בבקבוקי פלסטיק.

מה הבעיה עם מים מבוקבקים?

וידאו:

The Story of Bottled Water – כנראה הסרטון הכי מפורסם בנושא, אמנם קצת בטון דידקטי אבל כדאי מאוד (כתוביות בעברית)

Tapped – סרט מטריד המתמקד בחומרים הרעילים שבבקבוקים, תהליכי הייצור והנזק הסביבתי הבלתי נתפס שגורמת תעשיית המים המבוקבקים. הקישור לטריילר, את הסרט המלא ניתן למצוא ברשת שיתוף הקבצים הקרובה למקום מגוריכם

Most Bottled Water is Tap – למרות תמונות של מפלים ויערות, לרוב מדובר במי ברז שעברו פילטר פשוט במקרה הטוב, כתבה מ-CNN

Bottled Water vs Tap Water – מבחן הטעם... כתבה מהתכנית 20/20

The Truth About Bottled Water – מבט משעשע מתוך התכנית של Penn & Teller

FLOW – for the love of water – קטע רלבנטי לגבי מים מבוקבקים (דקה 1:20- 9:00), סרט שהמלצתי עליו בעבר

Blue Gold – סרט תעודה לאו דוקא על מים מבוקבקים אבל בוחן את השערורייה בהפרטת משאב המים (תהליך שצובר תאוצה בישראל)

מסמכים וכתבות על ישראל:

מי שתייה מהברז לעומת מים מבוקבקים (ספטמבר 2008)
מהנדסת במש' הבריאות: מי בקבוקים לא בריאים (אקטובר 2008)
משבר המים הגיע גם לבקבוקים (פברואר 2009)

מינרליים או מים מהברז? (פברואר 2009)

מה עדיף לילדים: מים מינרליים או מי ברז? (פברואר 2009)
המומחים ממליצים: שתו מים מהברז, זה בריא (אקטובר 2009)

מקורות יפחיתו ב-30 אחוז את כמות הכלור במים (מרץ 2010)

משרד הבריאות מתגייס להצלת חברות המים המינרליים (יוני 2010)

מאיפה בדיוק מגיעים המים המינרליים שמוכרים לנו? (יוני 2010)

משרד הבריאות מרחיב את הגדרת המים המינרליים (יוני 2010)

מה יש בפנים: בקבוק מי עדן (ספטמבר 2010)
נביעות + בולשיט (אוקטובר 2010)
השמפניה של הטבע - מאמר דעה (מרץ 2011)
רוצים שנחזור אל הברזים: המדינה יוצאת למאבק במים המינרליים (מאי 2011)
מי ברז בישראל: האם הם ראויים לשתייה? (נובמבר 2011)
מסע בעקבות תעשיית המים בישראל - כתבת וידאו תכנית "המקור" (פברואר 2012)

מה לשתות במקום מים מבוקבקים

מי ברז – עשרות שנים שתיתי מי ברז ולא חליתי בשום מחלה, חסכתי מקום בבית ולא הרסתי את הגב בסחיבת "שישיות". נכון שלפעמים היה להם טעם של כלור ואז פשוט מחכים שתי דקות כדי שיתנדף מהקנקן ומוסיפים 2 טיפות לימון שעושות פלאים. עם יד הלב – האם ביישוב בו אתם גרים טעם המים עד כדי כך בלתי נסבל?

קנקן עם פילטר - בעקבות שיפוצים תכופים בצנרת הישנה של הבניין נפגעה איכות המים בגלל חול וחלודה. רכשתי קנקן עם פילטר בסכום חד פעמי של 120 שקלים ומאז המים בסדר גמור. החיסרון הוא הצורך במילוי הקנקן והוצאה חודשית של 30 שקלים על פילטר חדש, בחיי שזה פחות מטריד מלסחוב בקבוקים וגם יותר זול בחשבון חודשי.

בר מים חשמלי – לטעמי אלה המים הטובים ביותר. המחיר יקר והפתרון מן הסתם מתאים למי שיש אפשרות כלכלית.
אך בכל זאת לדעתי העניין שווה בדיקה במקומות עבודה ומקומות ציבוריים וגם במקרה של מספר נפשות גדול בדירה שבה ממילא הוצאה שנתית גבוהה על מים מבוקבקים (הכוונה גם למתקן מיכלי הפלסטיק הגדולים).
יש החוששים מהמקום שהמכשיר תופס. זה אמנם נכון, אבל מצד שני גם "שישיות" ובקבוקים תופסים מקום על הרצפה או בארון. שלא לדבר על מתקן עם מיכל פלסטיק גדול שאפשר רק לברך על סילוק הדבר המכוער מהבית/משרד ועל פינוי מגדל גבוה של מיכלי פלסטיק שבדרך כלל מעטרים קיר אומלל.

לסיכום - מה יוצא לכם מלהפסיק לרכוש מים מבוקבקים

1. כולכם תסייעו באופן משמעותי לאיכות הסביבה.

2. כולכם תגנו על הגב שלכם שלא אוהב סחיבות מיותרות (גם אם עכשיו נדמה שזה לא רלבנטי...)

3. חלקכם תחסכו כסף.

4. חלקכם (תלוי ממי קניתם) יפסיקו להיות פראייריים של חברה X שכנראה שיקרה לכם לגבי מקור המים ו/או איכותם ו/או עדיפותם על פני אופציות אחרות ו/או לגבי מיחזור וייצור ידידותי לסביבה.

הערות לסיום

* איני מייצגת שום חברה או ארגון ואין לי שום אינטרס לפסול או להמליץ על מוצר זה או אחר.
* אתם רשאים ואף מוזמנים להפיץ ולהעביר הלאה את הפוסט הזה. 
* נקודת המוצא של הדברים היא צרכנות נבונה ושמירה על איכות הסביבה ואין לראות בהם המלצות בריאותיות.

להמשך >>

FLOW - סרט תעודה על מים (Blog Action Day 2009)

גם השנה נרשמתי לפרויקט Blog Action Day שחל היום והפעם מוקדש לשינוי האקלים. בניגוד לפוסטים בשנים קודמות לא השקעתי בחיפוש נושאים מקשרים בין שינוי אקלים למוזיקה כי בחרתי להציג את הנושא דרך סרט תעודה משובח מ-2008 בנושא מים.
הסרט, שזכה בפרסים, נקרא FLOW – for the love of water והוא למעשה בודק למי שייכים המים, מה המשמעות של בעלות על מים והאם לגיטימי שבכלל תהיה שאלה כזו. בעלות פרטית על מים הולכת ומתפשטת ברחבי העולם (גם בישראל). השאיבה המרובה, הקמת סכרים, הטיות של מקורות– גורמים לייבוש או ניתוק מוחלט ממים באזורים שונים, זיהום מקורות, שינוי מרקם החיים של בעלי חיים ובני אדם ובסופו של דבר משפיעים גם על האקלים (בצורות, צמחייה וכו').
אני מודה שהסרט לא דן בעיקר על שינוי האקלים, אבל הוא בהחלט מציין אותו כסיבה משמעותית למחסור הקשה במים ומדגים יפה שגם בבעיה שעל פי כל קנה מידה נראית ענקית המשפט המפורסם של Margaret Mead בתוקף יותר מתמיד:

Never doubt that a small group of thoughtful, committed citizens can change the world
Indeed, it is the only thing that ever has

אני צורכת סרטי תעודה בכמויות מסחריות ומי שמכיר אותי יודע שאי אפשר לחשוד בי שאני "מחבקת עצים" (כינוי לאנשים ירוקים במיוחד :-), לכן אולי תעריכו יותר את העובדה ש-FLOW מלווה אותי הרבה מאוד זמן ונשאר בזיכרון.
יוצרת הסרט, Irena Salina, מבהירה היטב כיצד מים הופכים לסוגיה הפוליטית והסביבתית העיקרית במאה ה-21. היא מראה את המצב בארה"ב, אסיה, דרום אמריקה ועוד. הסרט מאוד מעניין ובחלקים מסוימים ממש מדהים, האנשים "הפשוטים" שמופיעים בו מעוררים השראה ומצליחים לרגש.
זה סרט מדאיג אבל לא מדכא. זה לא עוד סרט שמזהיר שאין מים וזה לא עוד סרט שמאשים תאגידים. העוצמה שלו היא בהצגת פתרונות טכניים מגוונים וגם פן מעשי לכל אחד (למשל סוגית מים מינרלים). אורך הסרט כ-80 דקות והלוואי שמישהו ירים את הכפפה ויזום תרגום לעברית.
אתר רשמי – רכישת הדיוידי, טריילר, ביקורות, חתימה על עצומה
צפייה ביוטיוב - אנגלית, 8 חלקים (הסרט נמצא גם ברשתות שיתוף קבצים)

נ.ב - שמתי לב בכל שנה שאין הרבה בלוגים מישראל השותפים לפרויקט Blog Action Day. נכון שזה לא תמיד מתאים לרוח הבלוג שלך אבל לדעתי שווה לעשות מאמץ ולהצטרף לעוד אלפים ברחבי העולם ולשתף פעולה עם ההתארגנות.
כדאי להירשם לרשימת התפוצה של הפרויקט ולקראת התאריך המיועד בשנה הבאה תקבלו סקר לגבי נושא מועדף. לאחר שיהיה רוב לנושא מסוים יקבע תאריך סופי ואז תקבלו הנחיות לא מסובכות כיצד לשלב באנר בבלוג, פרסום בטוויטר וכיו"ב.

להמשך >>

איך למחזר קסטות

בפוסט הרבה קישורים לתמונות מדליקות, כדאי מאוד להקליק ולראות!

לכבוד blog action day שחל היום, גם הבלוג קסטה מצטרף ללמעלה מ-20 אלף בלוגרים ברחבי העולם ומקדיש פוסט לאיכות הסביבה.
בשנה האחרונה ליקטתי דוגמאות לשימושים אלטרנטיביים בקסטות הישנות שרובנו כבר לא מאזינים להן. השתדלו לצמצם כמות הפסולת ולא למהר להשליך לפח את אוסף הקסטות, כי האדמה, הים ובעלי החיים כנראה נואשים מהזבל שלנו.

הקסטות מורכבות מסרט מגנטי, ברגים קטנים עשויים מתכת שאפשר לעשות בהם שימוש חוזר, מדבקת נייר (שפחות מפריעה) והרבה פלסטיק - חומר שכדור הארץ לא אוהב.
אם יש לכם הצעות נוספות אתם מוזמנים לכתוב לי ואעדכן. חשוב מאוד שיהיה לינק לתמונה (או טקסט) שמדגימים את אופן מיחזור הקסטה. (הפוסט יהיה תחת תפריט רשימות מתעדכנות בצד שמאל)

יודגש שמדובר על מיחזור קסטות קיימות או החלקים המרכיבים אותן. לכן דוגמאות כמו USB במארז קסטה או פסל ענק של קסטה – ייפסלו! אלה חפצים שרק מאמצים את דימוי של קסטה, אבל לא ממחזרים, להפך.

להלן הצעות לשימוש אלטרנטיבי או מיחזור של קסטות:

שימוש בכל הקסטה

1. מוזיקה – אם יש לכם טייפ למה שלא תאזינו למוזיקה שבקסטות? לא בגלל שהיא באיכות טובה, אלא בגלל שיש ערך רגשי למיקסטייפ שהכנתם או הכינו לכם, בגלל הנוסטלגיה של תוכניות הרדיו שהקלטתם, החומרים הנדירים שיש בהן ואינם ניתנים לשחזור. שרון קנטור מאזינה לקסטות באוטו שלה.

2. אספנות - אחרי הכל מדובר בחפץ שיש לו עשרות דגמים וצבעים ויום אחד יהפוך לממצא ארכיאולוגי. יש אתרים שמציגים אוספים כאלה ומיותר לציין שתוכלו למכור ב-eBay ולהרוויח.

3. אומנות -
Found Tapes תערוכה מתמשכת ומרתקת המציגה קסטות שנמצאו במקומות שונים בעולם ובמקרה זה מדובר במצווה כפולה כיוון שהקסטות נאספות מהרחובות ופחי האשפה
תמונת קיר 1
פסל ראש אייל

4. צעצועים -
רובוטריקים (מומלץ להקליק על כל תמונה! מרשים ביותר);
בכתבה זו מוצע פשוט לתת לילדים את הקסטות והם כבר ישמחו לפרק ולהרכיב אותן, להשתמש באריזות כקופסאות או לבנות מגדלים

5. בגדים -
אבזמים לחגורות;


6. תכשיטים -
שרשרת 1; שרשרת 2 (קסטה קטנה)

7. תיקים וארנקים
תיק 1; תיק 2;
ארנק 1;
ארנק 2

8. ציוד משרדי:
מתקן עפרונות ועטים

9. רהיטים
אהיל למנורה
ארונית



שימוש במארז הפלסטיק בלבד
8. נגן mp3
9. יצירת אומנות – פסלים של שלדים וגולגלות
10. ארנקים - לקנייה או בייצור עצמי
11. disk on key - לקנייה או בייצור עצמי
12. כריכת פנקס


שימוש בסרט המגנטי בלבד
13. מארז לאייפוד
14. בדים ולבוש - שמלה; כיסוי לכורסא; "בד" לסריגת תיק ערב, כובע, עגילים
15. חבל - בכתבה הזאת מוצע להשתמש בסרט לקשירת עיתונים או כסרט עטיפה למתנה, כמו כן חלקאים ממליצים לקשור בין עמודים בגינה/שדה כיוון שסרט מגנטי מרעיש כשהוא זז ברוח והדבר מסייע בהברחת ציפורים.
16. קישוט - סרטים מעוצבים לעץ חג המולד או לסוכה

הערת סיום על דיסקים: בשבוע שעבר גיליתי את הכורסה הזאת שעשויה מדיסקים. אני חושדת שאינם משומשים ולא נעשה כאן מיחזור אלא שימוש בדיסקים חדשים.

אין ספק שאפשר לעשות מהם הרבה דברים ואולי יוקדש להם פוסט נפרד בעתיד. בכל אופן החלטתי לא להתייחס לסוגיית הדיסקים כיוון שהם עדיין בשימוש. בינתיים זכרו לא להשתולל עם הצריבות ולנצל את מלוא הנפח של הדיסקים. קראו כאן על הפסולת המזיקה בגלל תחלופה גבוהה של נגנים והעלייה במספר הדיסקים המושלכים.

להמשך >>

לארוז מוזיקה בעידן הדיגיטלי

מי שעוקב אחרי מעללי הלייבל היס, יודע כמה תלאות עברו אנשיו בניסיון ליצור מארז מיוחד, שלא בקופסת פלסטיק, לדיסק של דויד פרץ. הסאגה של היס תסתיים ממש היום, אבל במשך השבועות היו רגעים ששאלתי מה המוטיבציה להתעקשות הזאת. אתמול כתב לי אורן ראב שהוא מאמין כי יש משמעות גדולה לדרך בה ארוזה ומוגשת המוסיקה (למי שדבק בפורמט הדיסק) אך בהמשך הוסיף שמצדו זה חסר חשיבות כי אצלו הדיסק "נשאב ישירות לאייפוד".

האם דווקא עכשיו הצרכנים יצפו לאריזה שתהיה עשירה יותר או שונה ואומנותית?
ה-White Stripes לא ממתינים לתשובה ומוציאים את האלבום החדש בשלל אריזות: גם CD, גם תקליט וגם כונן USB המעוצב בדמותם. הם למעשה ממשיכים טרנד ולא הראשונים- Exodus המחודש של בוב מארלי יצא על USB נייד ובקרוב ייצאו כך סינגלים בבריטניה.



אז איך ייראו חנויות הדיסקים, כמו דוכנים של מחזיקי מפתחות? Tony Sachs טוען שהחנויות גוססות, ולאו דווקא הדיסקים כפי שמקובל לטעון. כן, יש חשיבות לדרך בה המוסיקה מוגשת, הצרכנים כנראה אוהבים לקנות אותה גם לצד כוס קפה בסטארבקס ולא רק מסודרת על מדפים.

עם חנויות או בלעדיהן, עם אריזה או בלעדיה - ארגונים סביבתיים טוענים שמעבר תעשיית המוזיקה מחומר פיזי לדיגיטלי לא בהכרח מיטיב עם הסביבה, ובטווח הקצר אפילו מסב יותר נזקים מאשר יתרונות. הסיבות:  
א. אין ירידה ניכרת לעין במספר הדיסקים המושלכים. אמנם פחות דיסקים בחנויות, אך קונים יותר דיסקים ריקים לצריבה
ב. נגני MP3 מכילים מתכות וכימיקלים שונים, הנחשבים למזיקים סביבתיים, יותר מכל דיסק או אריזתו. התחלופה הגבוהה שלהם מגדילה את כמות הפסולת.

להמשך >>