דוט music. – סיומת דומיין לאתרי מוזיקה

בשנים האחרונות מתנהל קמפיין להוספת המילה music כסיומת גנרית רשמית לאתרי אינטרנט שעוסקים במוזיקה. (כמו הסיומות org .com. וכו')
היוזמה נקראת בפשטות "דוט מיוזיק" (music.) ובשנה האחרונה תפסה תאוצה בזכות קמפיין ברשתות מייספייס, פייסבוק, וטוויטר (שם נמצאים רוב העדכונים בנושא) ויש אפילו ערך בויקיפדיה וגם שיר נושא (כן, בפזמון ממש שרים "dot music yeah")
המטרה - לגייס תמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר שתפעיל לחץ להשקת הדומיין החדש. העצומה המקוונת נמצאת באתר הראשי של היוזמה (עד כה נאספו מעל 2 מיליון חתימות), שנמצא בבעלות Constantine Roussos.

כמה זמן שאני מנסה להבין מיהו קונסטנטין רוסוס, מוביל היוזמה והדובר הראשי שלה. הוא מנהל מסע הסברה למען הסיומת music כולל הופעות בכנסים מרכזיים של תעשיית המוזיקה, והציג לפני כמה שנים תכנית עסקית עבור קהילת המוזיקה שזכתה להערכה רבה. האתר music.us בבעלותו משמש כארגון הגג של כל הפרויקט.
מהדרך בה רוסוס מתאר את עצמו, נראה שידו בכל. למרות שמגדיר עצמו גם כמוזיקאי הוא ללא ספק יותר בצד של הביזנס המקוון מה שאולי מסביר את המטרות מאחורי music.
חוץ מהעובדה שמדובר בסיומת ברורה ומובחנת לאתרי מוזיקה, שתסייע בשיווק ומיתוג של מוזיקאים ברשת, הכוונה היא גם לתת דרך הדומיין פלטפורמה שמסייעת להסדיר את הפעילות המקוונת והתגמולים של האמנים. אם הבנתי נכון, אמן שרושם עצמו עם דומיין music יוכל לקבל, תחת הגג של music.us, סל אפשרויות לניהול שירותי מוזיקה מקוונים לרבות רישוי, הורדות, סטרימינג, מכירות ועוד.

כיוון שאיני מוזיקאית קשה לי לשפוט עד כמה זה נחוץ ומועיל והאם באמת כל המערכת תפעל לטובת האמנים. בסך הכל הביקורות טובות והרוח אופטימית. מצד שני עוד לא ברור מתי יצא לפועל, מה יהיה מחירו של דומיין music. וכיצד מוכיחים שראויים לקבל אותו? את סיומת edu. למשל יכולים לקבל רק מוסדות חינוך בארה"ב, את זה קל להוכיח. אבל מה יקרה במוזיקה? האם בלוגים יוכלו להיכלל בקטגוריה החדשה?

סביר להניח שרשימת 15 אתרי המוזיקה הפופולריים בעולם לא תושפע באופן דרסטי מהדומיין החדש, אבל מוזיקאים אינדיבידואלים בכל העולם יצטרכו לקחת אותו בחשבון כיוון שגם לגולשים הדבר בהחלט יכול להיות נוח.
Derek Sivers כתב טור שקצת קשור לסוגיה הזאת. Musician's own website as definitive source of all info. הוא מציע למוזיקאי ללכת על כתובת אחת (com. למשל) ולא לעבוד עם כמה אתרים במקביל. לדעתו צריך להיות אתר מרכזי שהוא המקום האולטימטיבי והשלם ביותר לכל המידע והתוצרים של להקה/זמר/ת. העלאת שיר, הוספת תאריך הופעה או פוסט בבלוג צריכים להתבצע פעם אחת. עם עדכון התכנים בין כל הרשתות החברתיות ושאר האתרים צריכות להתעסק הספקיות. הדוגמא הקרובה ביותר לכך הוא השירות של ArtistData.

ולסיום אנקדוטה. באתר codeorgan תוכלו לשמוע איך אתר מתנגן.
הכניסו כתובת url כלשהי והמתינו בסבלנות. Codeorgan מבצע סריקה של התכנים בעמוד הבית של אותו אתר ואז מתרגם את האותיות A עד G לתווים (לכן הכי טוב לבדוק על אתרים בשפות לטיניות). על פי פרמטרים נוספים ייקבעו צליל הסינתיסייזר ולופ התופים. כך למשל "נשמעים" התכנים באתר Youtube.
אז אם התוכן הוא המלך, למי אכפת מהדומיין :-)

ניהול מעריצים ושיווק מוזיקה / נמרוד דוויק

טור אורח
בימים אלו העיסוק המרכזי שלי הוא בדייס מרקטינג, המשרד שהקמתי לפני מספר שנים עם אופיר קינדלר. אנחנו עוסקים בשיווק אונליין, ובלב העסק שלנו עומדת תעשיית התרבות רבתי, ומוזיקה בפרט. מלבד נוכחות, הוצאת מסרים וניהול תוכן מתמיד, אנחנו עוסקים בדבר הכי חשוב היום בתעשיית המוזיקה והוא המעריצים. כל הדיבור על שיווק ברשתות חברתיות, מומחי מדיה חברתית וכו' – סלחו לי, אבל לפני שהייתה טכנולוגיה, היו בני אדם. בשורה התחתונה, בבסיס של הבסיס, מוזיקה הייתה מוצר שאנשים יוצרים למען אנשים אחרים, בלב כל הסיפור הזה נמצאים המעריצים. ואם לצטט את הסרט האהוב עלי Almost Famous:

They don't even know what it is to be a fan. Y'know? To truly love some silly little piece of music, or some band, so much that it hurts

אם נחשוב על זה, באמת המעריצים זה הדבר הכי זנוח למצער. במשך שנים תעשיית המוזיקה התבססה על מודל Retail להכנסות. חברות התקליטים עסקו במכירת תקליטים, סוכני ההופעות עסקו במכירת הופעות, והמעריצים נתפסו כקהל צרכנים שלא ממש אפשר לתקשר איתו, אלא רק להשליך עליו את החזון שלך כאיש שיווק ולראות מה הלאה. אבל אז הגיע האינטרנט, טוב... כולנו יודעים שהתעשייה השתנתה מאז. כמות הדיסקים שהקהל הרחב החל לרכוש הידלדלה, הופעות הפכו למקור ההכנסה העיקרי, חברות התקליטים לא הצליחו להתמודד עם השינוי ורבות מהן חוו טלטלות קשות מהן יש כאלו שלא התאוששו ונרכשו על ידי המתחרות שלהן.


בתוך כל ההמולה הייתה תמיד קבוצה שנשארה נאמנה למוזיקאים, אלו המעריצים. האינטרנט הפך את הקשר של מעריצים עם האמנים להדוק יותר ובעל עוצמה רבה יותר. הערצה תמיד הייתה אלמנט בעל משמעות רגשית. היום ערוצי המידע האינטרנטיים פופולריים מתמיד, ובמובן מסוים הם מביעים את האישיות שלנו. מכאן שההצהרה על אילו אמנים אנו אוהבים היא משמעותית יותר. מי שמעריצים אמן, רוצים להיות בקשר עם אנשים הדומים להם. הם מרגישים נוח יותר לעזור לאמן אותו הם מעריצים בגלל שבמקום מסוים הוא נוגע במקומות אינטימיים באישיות שלהם. צריך רק להעריך ולאהוב את זה. אחרי הכל – כולנו היינו מעריצים. בתקופות מסוימות יותר ובתקופות אחרות פחות. מוזיקה נגעה לכולנו בנימים בשלב כזה או אחר. שקרן מי שיגיד שלא הזיל דמעה לפחות פעם אחת כאשר האזין לשיר או אלבום כלשהו.

לכן כל התחום שנקרא ניהול מעריצים הפך בשנים האחרונות לרגיש וחשוב יותר. בתקופה שבה אמנים יכולים להיות עצמאיים, וכל הלקוחות שלנו הם אמנים עצמאיים, הופכים המעריצים לקהילת הצרכנים הנאמנה ביותר. אלו האנשים שהולכים לכל הופעה, שיקנו ראשונים את האלבום, או יורידו את השיר. הם יפיצו לחברים שלהם ויעזרו לדחוף את האמנים. הם שגרירי הפה-לאוזן הטובים ביותר שיש, וחשוב לשמר איתם את היחסים.

מה זה אומר בעצם?
אני חושב שאת הדוגמא הכי טובה לתוצאות של עבודה נכונה עם מעריצים אני יכול להביא מבית – הלהקה הישנה שלי (פרברים רפיוג'יז) לא זכתה מעולם לתהילת העולם שלהקות אחרות זכו לה, אבל בזכות שנים של שימור יחסים טוב עם הקהל והמעריצים שלנו, הגענו בשקט לכמות נאה של כמה מאות אנשים בהופעה בשגרה. זה אפשר לנו לנהל כלכלת להקה נכונה ונוחה. את רוב הקשר עשינו דרך הפורום והאתר שלנו, במפגשים בעולם האמיתי עם המעריצים היותר מסורים שעזרו לנו לקדם את ההופעות. את רוב הקהל להופעות הבאנו בזכות המעריצים. כשהאלבום יצא מכרנו כמות סבירה ממנו, לא מדהימה במיוחד, אבל מי שקנו היו המעריצים המסורים שלנו. לא "סתם" אנשים מהרחוב.

בשביל לעבוד נכון עם המעריצים, צריך להיות איפה שהם נמצאים. האמן צריך להיות נוכח איפה שהם מדברים, לתת להם פלטפורמה נכונה לשיחה, להיות אורגני לחיים שלהם. הוא צריך לתקשר אליהם, לדבר בגובה העיניים ולשמר את הדיאלוג איתם.
אנחנו עובדים עם האמנים בשביל לפתח את התחומים הללו, עוזרים להם לייצר תוכן רלוונטי ומעניין שמתקשר עם התדמית והמוזיקה שלהם. אנחנו משמרים את הקשר עם הקהל, קשובים להלכי הרוח אצלו, ומפיצים עדכונים ותגובות מהאמן לקהל וההיפך. אנחנו מכוונים את הפעילות של המעריצים סביב שיאים – הופעות, סינגלים, אלבומים, פעילות אחרת.

האם זה עובד? כן. אנחנו מרגישים שינוי. אנחנו מרגישים אותו בקהל שמגיע להופעות, מרגישים אותו בדחיפה של שירים חדשים.
האם זה מזויף? לא. אני חושב שיש כבר הבנה אצל הקהל שלא תמיד זה דווקא האמן באופן ישיר שדוחף להם את המידע. המשווק גם לעולם לא מזדהה בתור האמן עצמו. הכנות היא הדבר החשוב ביותר בעולם של ניהול מעריצים. המעריצים צריכים לדעת שחושבים עליהם, שמכבדים אותם ולא מוכרים להם לוקשים. פישלת עם המעריצים – איבדת את בני הברית הכי חשובים שיש לך.


נמרוד דוויק – איש שיווק, יח"צ, מנהל אמנים ומפיק. מנהל ומקים חברת השיווק Dice Marketing, מנהל ומקים הלייבל High Fiber. מבקר מוזיקה במקומון העיר מודיעין ומנהל פורום מוזיקה שחורה באתר "תפוז". בעל תואר שני בפילוסופיה של המדע והיסטוריה של הרעיונות. כותב את הבלוג סימני דרך.

"נוער מיוזיקלי" – מבצע התרמה ארצי

עדכון 13.11.2010: לימים כבר הספקתי להיפגש עם מנכ"ל העמותה, נבחר לה שם סופי - "מקור" וגם יש אתר רשמי שבו תוכלו למצוא הרבה מאוד מידע: www.makor.org.il

בשבוע שעבר נפרדתי מפרויקט ערים בלילה של עמותת עלם הפועלת למען נוער במצבי סיכון. אחרי 6 שנים של התנדבות כרכזת מחקר עשו לי מעין ערב פרידה. לא אכחיש שהתרגשתי והשווצתי בתעודת ההוקרה שקיבלתי, אבל בשיא הרצינות ובלי ציניות אפשר להגיד שאני ממש מודה ושמחה שיצא לי להכיר את הפרויקט הזה וסליחה על הקלישאה אבל אין שום ספק שקיבלתי המון.
בין שאר התובנות שזכיתי ללמוד מהשנים ב"ערים בלילה" זו חשיבותה ועוצמתה של גישת "הפחתת נזקים". נוער בסיכון לא יכול בבת אחת להתגבר על קשיים ובטח לא לשנות את תנאי המחיה והסביבה. עד כמה שאנחנו אוהבים סיפורי סינדרלה הוליוודיים לא תמיד ניתן לתקן לגמרי בעיות עמוקות או מתמשכות. ועל כן חשוב לזכור שיש משמעות אדירה להאט החמרה, למנוע הידרדרות וכל שיפור או סיוע שיעשו את החיים יותר טובים ונסבלים. יש משמעות לשיפור איכותם בכל שלב ובכל רמה. את כל זה אני מספרת כדי שלא יהיה ספק מדוע גם מוזיקה יכולה להואיל המון לנוער בסיכון.
בהצטרפות מקרים הגיע אליי מייל המבשר על מיזם שקשור בבני נוער ומוזיקה. מיותר לציין שאורו עייני כי באמת מה יכול להיות יותר טוב מזה? מדובר בעמותה חדשה שעוד אין לה אתר באינטרנט ושמה (הלא סופי) הוא "נוער מיוזיקלי" והיא מבקשת מכולכם תרומה של כלי נגינה, ציוד הקלטה והגברה, חומרי האזנה וקריאה.
אני מקווה לדבר בקרוב עם מנכ"ל העמותה כדי לחזור ולכתוב בהרחבה על כל העניין כי אין לי הרבה מידע מעבר לאותו מייל שאפרסם כלשונו (להלן). אז בינתיים אנא העבירו את התוכן לכמה שיותר אנשים, פרסמו ברשתות חברתיות ופורומים רלבנטיים והעיקר שיהיה בהצלחה.
מוזיקה אינה פתרון קסם לנוער חסר בית או לקשיי קליטה של נוער עולה. כלי הנגינה והדיסקים שלכם לא יחסלו את העוני או יתקנו את מעמד בני הנוער של העובדים הזרים. אבל אין ספק שמוזיקה היא אמצעי אדיר לשדרוג איכות החיים.
------------------------------------------------------

יש לך כלי נגינה זרוק במחסן? יש לנו מטרה טובה עבורו

עשרות אלפי בני נוער בישראל מוגדרים כ"נוער בסיכון": נערים שנשרו ממסגרות לימוד פורמאליות; בני נוער המכורים לסמים או אלכוהול; בנים ובנות המגיעים מרקע של אלימות או ניצול מיני; נוער עולה, שטרם מצא את דרכו להשתלבות בחברה הישראלית, כמו גם ילדי עובדים זרים; נערים ונערות חסרי בית, או 'סתם' כאלה שחיים עמוק מתחת לקו העוני.
בתחום אחד, לכל הפחות, בני הנוער "בסיכון" אינם שונים מן הנוער ה"נורמטיבי": האהבה למוזיקה והכישרון לעסוק בה. אך בניגוד לנער הממוצע, שבאפשרותם של הוריו לדאוג לו לכלי נגינה ולפתח את תחביבו המוזיקלי, בני הנוער בסיכון אינם נהנים מאפשרויות אלה.

"נוער מיוזיקלי" הוא מיזם שנועד לשנות מציאות זו. מטרתו היא להקים ולהפעיל ברחבי הארץ מרכזי מוזיקה, שיאפשרו לבני נוער בסיכון למצוא מפלט מוזיקלי: לנגן, לשיר, להאזין, לכתוב, ליצור, לחבור להרכבים מוזיקליים, להקליט, להופיע, ובאמצעים אלה – למצוא מוקד עניין ועיסוק יצירתי, כלים לביטוי אישי, פורקן תסכולים, העלאת הדימוי העצמי, יצירת תחושות שייכות וגאווה וקשירת קשרים חברתיים.

כל אחד ממרכזי הנוער המיוזיקלי ימוקם במקלט או מבנה שיועמד למטרה זו ע"י רשות מקומית. המבנה יותאם אקוסטית כחדר חזרות, יצויד בכלי נגינה וציוד נלווה, והנערים הבאים בשעריו יונחו ע"י צוות מקצועי, סטודנטים למוזיקה ומתנדבים בשנת שירות ו/או שירות לאומי. הפעילות כולה היא פרי יוזמתה של "העמותה לקידום יצירה מוזיקלית מקורית" (ע"ר), המשתפת פעולה לצורך זה עם "Muzik – בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה".
מרכזי "נוער מיוזיקלי" ראשונים עומדים להיפתח בקרוב בנתניה, באַזוֹר ובגבעת אולגה.
על מנת לצייד את מרכזי הנוער המיוזיקלי פותחת העמותה במבצע התרמה ארצי של כלי נגינה משומשים וציוד נלווה:
כלי נגינה - פסנתר / אורגן / גיטרה / גיטרה בס / מגברי גיטרה ובס / תופים / כלי הקשה / כלי נשיפה / כלי קשת / אקורדיון / ציוד dj.
ציוד הגברה – מגברים / רמקולים / פרוססורים / קונסולה / מיקרופונים / כבלים / סטנדים.
ציוד אולפני - מחשב מוזיקה / תוכנות ליצירה והפקה / כרטיס קול / מכשירי אפקטים ומעבדי צליל / מקלדת שליטה / סינטיסייזר / מיקסר / אוזניות / מוניטורים / מיקרופונים / חומרים אקוסטיים.
חומרי קריאה והאזנה – דיסקים, תקליטים, ספרי מוזיקה ומגזינים.

כל כלי ו/או פריט ציוד במצב פעיל יתקבל בתודה ובברכה, יזכה את התורם בתעודת הוקרה ויהפוך אותו לשותף פעיל בדרך המוזיקלית לקידומם של בני הנוער בסיכון בישראל.
המעוניינים לתרום מתבקשים ליצור קשר ישיר עם מנכ"ל העמותה, גדעון אבן ארי: ea.gidon (at) gmail.com