דפים

יום שלישי, נובמבר 27, 2007

חקר המידע ומוזיקה

DELOS – פרויקט שיצא לדרך ב-2004 במימון חלקי של האיחוד האירופאי (Network of Excellence on Digital Libraries), שמטרתו לקדם ולסייע בהקמת ותפעול מרכזי מידע וספריות דיגיטליות ברמה גבוהה ומתקדמת מבחינה טכנולוגית. לפי חזון הפרויקט, הדור החדש של ספריות דיגיטליות צריך להתבסס על מאגרים שגדלים ומשתכללים. מרכזי מידע דיגיטליים צריכים לאפשר לכל בני האדם נגישות לכל הידע האנושי בכל זמן ובכל מקום תוך שימוש באינטרנט. במסגרת הפרויקט יש כמובן התייחסות גם למוסיקה ואודיו. כך ישנה התייחסות לתחום במסגרת תכנון אב-טיפוס למערכת ניהול ספריות דיגיטליות, או הצעה למערכת אחזור קבצי אודיו המזהה דמיון בין מקצבים וסגנונות מוסיקה (זכרו שמדובר על מערכת לניהול ספריה, לא על רדיו פנדורה...). מחיפוש באתר (ראו למשל את הפרופיל של Andreas Rauber) התרשמתי שב-DELOS חברים מיטב החוקרים העוסקים בתיעוד דיגיטלי ולכן גם יכולים להציג את חזית המחקר בתיעוד אודיו ומוסיקה.

IASA – ארגון בינלאומי לשימור קבצי סאונד ואודיו (International Association of Sound and Audiovisual Archives), מסייע ומייעץ בהקמת ארכיונים ותיעוד קולות מוקלטים ומצולמים. חשוב להדגיש שלא מדובר רק על מוסיקה: הארגון פועל לשימור הקלטות רדיו, הקלטות שנעשו לצרכי מחקר, ארכיונים לאומיים (כולל נאומים, פולקלור וכו'), תכנון ופיתוח טכנולוגיות להקלטה ואחסון קבצי קול, וכמובן עיסוק בקטלוג ואחזור של אותן הקלטות.
בכנסים המאורגנים על ידי IASA מוקדש מושב להיבט הדיגיטלי (כך בכנס הבא בספטמבר 2008 בסידני, אוסטרליה), ושני פרסומים מיוחדים של הארגון יצאו לאור על ידי המחלקה הטכנית-
* The Safeguarding of the Audio Heritage: Ethics, Principles and Preservation Strategy
* Guidelines on the Production and Preservation of Digital Objects


IAML - ארגון עולמי של ספריות, ארכיונים ותיעוד מוסיקה (International Association of Music Libraries, Archives and Documentation). מטרת הארגון לקדם פעילות של ספריות מוסיקה בכל המישורים ולתמוך בפרויקטים ביבליוגרפים ותיעודיים של מוסיקה.
למי שלא מבין מה הקשר בין ספרנות למוסיקה מומלץ להתחיל מהגדרות וההנחיות המפורטות לגבי קטלוג של תווים ומוסיקה מודפסת ויצירות מוסיקליות. (לחצו על הקישורים למטה כדי להבין מה רמת הפירוט). גם כאן אפשר להתרשם מהתכנית העשירה באירועים השנתיים. בכנס האחרון (שוב בסידני, אוסטרליה!) יש התייחסות לא מבוטלת לטכנולוגיות ולמאגרים מקוונים. מבלי לציין זאת במפורשות, רוב הפעילויות של הארגון - קביעת סטנדרטים לקטלוג מוסיקה, הכשרת ספרנים בתחום המוסיקה ושימור מסמכים וקבצי מוסיקה – כולן עברו מהפכה בעידן הדיגיטלי וכיום מתפתחות ותלויות כמעט לחלוטין במערכות ממוחשבות.

לעומת מפגשים וכנסים המתקיימים בעולם בחסות ארגונים אלה ואחרים, לא זכור לי שבישראל התקיים כנס/יום עיון/מושב עבור מידענים, אנשי IT, ספרנים או מי שקשור לתעשיית המידע, שהוקדש במיוחד למוסיקה. אודה למי שיתקן אותי ועוד יותר למי שירים את הכפפה.

יום שבת, נובמבר 03, 2007

שולטים על קיטלוג מוזיקה - Gracenote

בלי קשר לטעמכם או כמות הזמן שאתם מבלים בהאזנה למוסיקה, סביר להניח שכולכם עשיתם שימוש פסיבי לפחות פעם אחת בחייכם במוצר של Gracenote (להלן: GN). בכל פעם שהאזנתם לדיסק או שיר באמצעות המחשב וראיתם את פרטיו (שם האלבום ואמן, שנה, רשימת השירים) הרי שהנתונים נשאבו ממאגר המידע הענק ש-GN אחראית עליו, הידוע בשמו הקודם CDDB.
קשה לתאר את העוצמה של החברה מעצם העובדה שיש לה את המאגר המאסיבי בעולם של playlists -
א. מי שמחזיק במידע הזה בעצם מזהה את קובץ האודיו המתנגן ואז מספק meta-data לגביו (לא להתבלבל עם המידע שצרוב בדיסק עצמו). הזיהוי הזה, גם אם נראה טריוויאלי הוא סוג של יכולת טכנולוגית, ו-GN היא המחזיקה ברשיון להעביר את המידע המזוהה והמתויג של הדיסקים באופן מקוון. המשמעות היא שכל נגן על המחשב שלנו או תוכנה לקיטלוג דיסקים, כורכת את החברה שפיתחה אותם בהסכם כלשהו עם GN על מנת שהתוכנה/נגן יוכלו לשאוב מהמאגר שלה נתונים ברשת. גם כאשר יש צורך להזין נתוני שירים לטלפונים סלולריים, יצרניות המכשירים הניידים מתקשרות עם GN.
ב. מי שמחזיק במידע כזה נחשב למעשה למתעד עולמי של יצירות אודיו דיגיטליות ומשמש מעין ארכיבאי ראשי. לכן כאשר חברת יאהו! השיקה השנה את מאגר המילים (lyrics) שלה הדבר נעשה בשיתוף GN, שבבעלותה גם מילים לקטלוג של למעלה ממיליון שירים. בקיצור אין פלא שהרבה אפשרויות עסקיות עוברות דרכה.

אבל אני רוצה להציע שני שימושים אקטיבים, שניהם טובים מאוד ונעשים בחינם דרך האתר של GN:
1. חיפוש דיסקוגרפיה: מכל עמוד ניתן לעשות חיפוש על פי אמן, שם אלבום או שיר. במנוע של GN אתם מחפשים על 65 מיליון שירים, מעל 6 מיליון דיסקים, 20 אלף דיוידי ועוד 8 מיליון הקלטות אודיו. (והמספרים רק עולים)

2. אתמול השיקה GN יישום מבוסס פלאש שנקרא Music Map. המאפשר לראות מי מאזין למה ואיפה בכל מקום בעולם, בהתבסס על משיכת הנתונים האוטומטית מ-GN. ניתן לבחור בתפריט יבשת ומדינה, המפה עושה זום ומצד ימין מופיעות התוצאות: עשרת האלבומים הנשמעים ביותר כרגע במדינה, ועשרת האומנים הפופולרים בכלל במדינה (בישראל אין הפתעות. שימו לב שתוצאות בעברית צריך לקרוא הפוך). כלי מעניין עם פוטנציאל לחקר העדפות מוסיקליות.