דפים

יום שישי, יוני 08, 2007

תחת אבטחה כבדה

"במקום בו חוסמים אתרים לא יצעדו הומוסקסואלים"
(גל מור - YNET, על ההשלכות של חוק חסימת האתרים וחוק איסור קיום מצעד הגאווה)

1. אני באמת ובתמים חושבת שח"כ אמנון כהן מש"ס עושה את הדבר "הנכון" עבור מצביעיו. לדעתי הוא דוגמא ומופת לח"כ חרוץ - הוא מייצג ומשרת את ציבור הבוחרים שלו, הוא עושה מה שהאזרחים שהצביעו עבורו מצפים ממנו ומחוקק חוקים שישרתו אותם ודרך חייהם (על כך הוא מקבל משכורת) ולמעשה זו זכותו, ואולי שליחותו, להעמיד את הצעות החוק נגד האינטרנט או נגד מצעד הגאווה להצבעה.
אם הוא מצליח להשיג רוב ותמיכה להצעותיו, הרי שיש לבדוק מי הם נציגי הציבור והח"כים מחוץ למפלגות הדתיות שתמכו בהן.
לעשות מח"כ אמנון כהן הרשע המוחלט זו טעות כי הוא לא זה שצריך לתת דין וחשבון. על הבאנרים האלה צריכים להופיע ח"כים אחרים, הם האשמים האמיתיים המאפשרים לחוקים אנטי-דמוקרטיים לעבור, בגלל שיקולים קואליציוניים מפוקפקים, או בגלל בורות.

2. בעוד כמה שעות יחל מצעד הגאווה בת"א תחת אבטחה כבדה.
אלימות זה לא דבר מפתיע, זו הרי תופעה סופר-אנושית. אלא שאלימות אפשר בהחלט להבין, אבל לא צריך בשום אופן לקבל.
סובלנות/ התעלמות/ אדישות כלפי אלימות על כל סוגיה – זה המעשה הלא אנושי, וזה מה שיום אחד יסגור פה לכולם את הבאסטה..
בשנה שעברה, בהקשר של מצעד הגאווה בירושלים, הסביר היטב את העניין עו"ד ערן אטינגר בשם פרקליטות המדינה. אני אוהבת את הטקסט הזה יותר מכל מאמר דעה, בגלל היחס ההפוך בין האופי האפור והיבש של הדברים לבין העוצמה חוצבת הלהבות של משמעותם:

"בעוד יד ימינם של העותרים מגישה עתירה המתריעה מפני אלימות והפרות סדר, יד שמאלם מלבה את אש האלימות שמפניה הם מתריעים בעתירתם.
(העתירות הוגשו על ידי) עותרים הנמנים על ציבורים שונים שהכריזו מלחמה של ממש על קיומו של המצעד ושגורמים מתוכם נוקטים זה זמן רב איומים ואלימות כדי למנוע את זכותם של הצועדים להפגין את דעותיהם ברבים.
(אסור לביהמ"ש לתת) פרס לאלימות, בדמות כפייה על המשטרה לבטל את המצעד...
נקודת המוצא היא שפעולתה של המשטרה צריכה להיות מכוונת לא נגד המשתתפים בתהלוכה אלא נגד המאיימים במעשי אלימות נגדם...כניעה לאלימות במקרה זה היא סכנה לדמוקרטיה הישראלית.
המחיר החברתי הכבד שתשלם החברה הישראלית במקרה של כניעה לאלימות הוא כבד מנשוא."

5 תגובות:

canna אמר/ה...

מסכימה עם כל מילה

אני חוששת שבקרוב נצטרך לתרגם לאנגלית את טופס הבקשה למקלט מדיני של מקס הזועם

נורית אמר/ה...

הצעות החוק האמורות מבהילות, ועוד יותר מבהילה האדישות הציבורית כלפיהן.

פוסט מעניין וחכם.

מולי אמר/ה...

אמנון כהן הוא, לכאורה ח"כ חרוץ. וברוב המקרים הייתי מסכימה איתך שהוא פועל למען בוחריו, יותר משאר חברי הכנסת. במקרה הזה, לדעתי, זה פשוט לא נכון. ציבור בוחריו של כהן כולל גם רבים הרוצים "להתערות בחברה", "אוחזים" במחשב, וגם - רחמנא לצלן - הומואים ולסביות. לבי לבי על אלה האחרונים בימים שכאלה. ועדיין, מסכימה איתך שהאכזבה הגדולה היא מהפוליטיקאים ואנשי הציבור/רוח וכו' החילונים, שמסיבות לא ענייניות מאפשרים לאלימות הזו להתגבר מתחת לאפם. ואולי אין מה להתאכזב בעצם, זה לא ממש חדש...
ושני דרך אגב - האחד - המצעד בת"א המפגינים דווקא לא היו חרדים ירושלים-סטייל, אלא ברוך מרזל וחבורתו.
השני - חבל שבהקשר של הדיון על הפורנוגרפיה באינטרנט לא מזכירים אמנון כהן ותומכיו ולו במילה אחת את נושא ניצול הנשים (לפחות בדיונים שאני שמעתי), שכן אז ייתכן שהייתי מוצאת עצמי תומכת בו.
תודה על פוסט מעניין, סליחה על תגובה ארוכה ושבת שלום.

shin אמר/ה...

תודה על פוסט מעניין ומעורר מחשבה.

קסטה אמר/ה...

מולי – מבחינה ערכית אין לי הרבה ויכוח עם ח"כ כהן, הבעיה היא שהחוק שהוא מציע אינו ישים, מטופש, וישרת מטרות וגופים אחרים לגמרי. כך שמוצע לשקול בכל זאת אם להיות בעד החוק ע"פ בחינה מדוקדקת שלו, אפילו אם מחר יכלול רטוריקה של ניצול נשים.

הוספת תגובה