דפים

יום רביעי, פברואר 28, 2007

מגילת זכויות אוהבי המוזיקה

בהשראת מכתב התנצלות שקיבל מחברת תעופה, ניסח השבוע Bruce Houghton, מומחה לטכנולוגיה ותעשיית המוסיקה וכותב הבלוג Hypebot, את "A Music Lover's Bill of Rights".
(האם לדעתכם אלה זכויות של אוהב מוזיקה או בעצם זכויות צרכן?)

1. ניתן יהיה לשמוע את המוזיקה שרכשתי בכל מכשיר/חומרה שברשותי.
2. המכשירים שאתם מוכרים להשמעת מוזיקה יעשו שימוש במערכות הפעלה תואמות.
3. לא ינקטו צעדים משפטיים כנגד אוהבי מוזיקה המחליפים ביניהם מוסיקה שלא למטרות רווח מסחרי.
4. עמלות המתווספות למחירו של כרטיס הופעה לא יעלו על 20% מערכו הנקוב.
5. כשאני באולם/מועדון הופעות בבעלותכם – התייחסו אליי כאורח שלכם.
6. אנשים שנותנים או מקבלים כסף או מתנות תמורת נגינת שירים ברדיו ציבורי, יישלחו למאסר.
7. אומנים, לייבלים ואחרים שאינם מכבדים אותי – אל להם לצפות לקבל את כספי.
8. אם אתם מעוניינים שארכוש מוזיקה שלכם – הציעו לי הן איכות והן תמורה לכספי.
ואני מוסיפה סעיף 9
מוזיקה וספרות אינן מותרות, הן אבני בנין של תרבות וחינוך. צריכתן חייבת להיתפס כחוויה שהיא מעבר ל"בידור". לפיכך, לא יתכן שתמחור דיסק (או ספר) יהיה כמחירו של בקבוק יין יקר.

מה אתם הייתם מוסיפים? אולי משהו שרלבנטי בייחוד בישראל?

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

תוספות שלי:

1. כבדו את הקהל שלכם, את האמנים ואת שמו הטוב של המועדון, והתחילו הופעות בשעה הנקובה. איחור של רבע שעה זה מקובל, איחור גדול יותר הוא כבר מניירות רוקסטאריות שמזלזלות ופוגעות בקהל, שצריך לקום למחרת בבוקר לעבוד כדי להרוויח כסף שיוכל להוציא עליכם.

2. מסכים עם קסטה - מחירים שווים לכל נפש הם אבן יסוד חשובה לחינוך לתרבות.

3. (הרחבה על סעיף 8 המקורי) השקיעו באריזה. קורה לא פעם שמאזין טורח לקנות דיסק במיטב כספו ומקבל אינסרט של דף יחיד, או חוברת מעוצבת בחובבנות ומלאת שגיאות. זה לא מגיע לנו ולא מגיע לאמן.

4. חברות התקליטים - הראו לנו שהאמן חשוב לכם, התייחסו אליו בהגינות וזיכרו שאתן משרתות אותו ולא להיפך. אם נדע שהאמן מקבל חלק זעום בהכנסות, לא נקנה דיסקים. לא אתן יוצרות את האמנות שאנחנו רוצים לקנות, אלא הוא.

5. אוהבי מוזיקה הם ידידיכם, לא אויביכם. טפחו אותם.

אנונימי אמר/ה...

כ"כ כ"כ תמים מצידכם!

ברגע שהחבובים רואים שטרות, אין להם שום סיבה להתייחס אלייך באדיבות. הם רואים בך אך עץ שטרות!
זה נכון לגבי כל "עסק" באשר הוא, החברה המנוונת נמצאת שם כבר שנים.

לו הכל היה מבוסס על אינדיווידואלים, כמו שזה עובד בלייבלים הקטנים באמת, אפשר היה לפחות לדבר עם מישהו, כאן מדברים לדף או לחוזה וגם זה במקרה הטוב.

דומה שאיתם אפשר לדבר רק ב"חרם צרכנים", הזוממים אתם אחד?

הוספת תגובה