דפים

יום שני, מאי 11, 2009

דפש מוד באיצטדיון ר"ג – ביקורת הופעה ראשונה ואחרונה

למרות שאני נמנעת ומתאפקת להשאיר ביקורות על מוזיקה והופעות מחוץ לתחום הסיקור כאן, היום החלטתי לחרוג משתי סיבות: א.קראתי ביקורות באתרים הגדולים והרגשתי שממש חסר להם מידע על מה שהלך אתמול בערב ב.זו הזדמנות להגיב לנושאים חשובים שגיאחה העלה בשבוע שעבר בפוסט "המון דברים יכולים לקרות ברווח בין הזמר לקהל".

היה בסדר:
*החוויה הכללית כיפית
*פלייליסט בסדר גמור (כן, כולל Flies on the Windscreen!)
*ביצועים טובים
*הופעה מושקעת ולא קצרה, דפש מוד רבתי יודעים את העבודה וזו תחושה חגיגית
*נרשמו כמה רגעים מרגשים לרבות "פאשיזם איצטדיונים" ע"פ הוראות הפעלת הקהל של Never Let Me Down

לא היה בסדר:
*להשמיע (אפילו קצת) מוזיקה של דפש מוד לפני ההופעה (נדמה לי שזה היה דרך הרדיו)
*החרמת בקבוקי מים ע"י משטרת ישראל. לא מדובר בשיקול בטחוני, שהרי מיד בכניסה נמכרים בקבוקי מים במחיר מופקע. כיוון שמדובר בתאוות בצע אני רוצה שחברת האבטחה הפרטית תחרים לי את המים ולא עובדי מדינה לובשי מדים.
*מסכי וידאו קטנים שלא מתאימים לממדי האיטצדיון (צא ולמד מפול מקרתני)
*וידאו ארט קלישאתי וקליפים שבגדול מוצו
*דייב גאהן התעייף או שכח שבאנו לשמוע במיוחד את קולו וחרג עם המינונים של שירת הקהל. Enjoy the Silence אכן המנון אבל רבק תן לנו לשמוע אותך קצת! ומה עם Stripped היפה שהפך לשירה בציבור? באמת שרק פזמון מלא אחד של גאהן היה מספיק.

חמור ובלתי נסלח: לא היה ווליום
הווליום היה כל כך נמוך שלאורך כל ההופעה כולם יכלו לשמוע את השיחות של כולם בטון דיבור רגיל.
כל רשימת "לא בסדר" היתה נסלחת לולא הבעיה המחרידה הזאת.
כל רשימת "היה בסדר" יורדת לטימיון אם אי אפשר לקבל את הדבר הבסיסי בהופעה – לשמוע.

לא ביקשנו רעש מחריש אוזניים ולא ציפינו שהבאסים יקרעו לנו את כלי הדם, אבל לא התקבל על הדעת שבהופעה ברמה כזאת בפירוש שמעו גרוע.
חשדנו שהמצב לא משהו בחימום של ה-Yeah Yeah Yeahs, שנשמע כמו mp3 בנגן אבל קיווינו שהמצב ישתפר. רבים קלטו את הבעיה וניסו לרדת כמה שיותר למטה כדי להתקרב איכשהו לרמקולים, אבל קיבלנו עדויות שזה עדיין לא טוב ומרגיש מקסימום כמו להשתתף במסיבה עם מערכת הגברה משובחת.

היינו ביציע 11 שזה בדיוק אמצע האיצטדיון. על אותה בעיה שמענו גם ממי שישב ביציעים ממול. את מי שישב גבוה או ביציעים רחוקים יותר סביר להניח שאין דרך לנחם... ההופעה בעצם פנתה רק למי שהיה בחצי הקדמי של הדשא. (גם דייב גאהן בעצמו התייחס רק לקהל שהיה ממוקם קרוב אליו לא?)
וכאילו להוסיף חטא על פשע, במסכים לא הראו דבר ממה שקורה על הבמה (לעתים רחוקות, עם אפקטים של נגטיב וכיו"ב). גם לא לראות וגם לא לשמוע זה אכזבה ענקית עם כל הכבוד לגודל המעמד והאירוע שנפל בחלקנו הישראלים שעדיין לא מכירים שירים חדשים של דפש מוד, שההופעה מורכבת מדי עבורם ושלא זוכים לראות הופעות חו"ל (כל קטע במשפט האחרון נכתב בציניות. לצערי זו במידה רבה רוח הדברים בביקורות שקראתי)
אל תאשימו את הקהל שרצה מאוד להשתתף ולהיסחף, כי למחציתו לא באמת נתנו "להיכנס" להופעה והיא לא "היגיעה" אליו.

Can't hear you / Can't see you

מדובר למעשה בהתעלמות מרבבות אנשים שישבו ביציעים (ובחלק האחורי של הדשא). אני לא מבינה בסאונד ולא יודעת אם מה שהיה צריך זה להגביר את הווליום, להוסיף רמקולים או להפנותם לצדדים, או אולי להחליט שהאיצטדיון הזה לא מתאים. אימפריה כמו דפש מוד צריכה לשלוח אנשי מקצוע מספיק זמן מראש כדי לבדוק היטב כל איזור ולהחליט על הדברים האלה.

בדרך חזרה תפסנו טרמפ מקרי עם המפיק אלון שפני (תודה :-) ודיברנו על הופעות שיצא לנו לראות בארץ ובחו"ל והאנרגיה שהיתה חסרה בערב הנ"ל. שפני אמר שדפש מוד זו להקת מועדונים ולא רוק ולכן לא מתאימה לאיצטדיונים. אני לא מסכימה איתו. זה היה נכון בעבר אבל כבר הרבה שנים דפש מוד מתיימרת ויודעת להיות גם וגם ויש אינסוף ראיות לכך שהם יכולים להרים איצטדיונים הרבה יותר גדולים מר"ג (חיפוש פשוט ביוטיוב מדגים זאת).

בשנה שעברה גיליתי לתדהמתי בשיחת טלפון עם צחי רולניק שבעיקרון הפסיק ללכת להופעות חיות. לטענתו מיצה את פורמט צריכת והגשת המוזיקה הזה ומבחינתו הבין שהשלמות וההנאה שהוא מחפש במוזיקה נמצאים בדיסקים. זה היה שוק רציני לשמוע כזה דבר ממנו אבל משום מה מאז לא יוצא לי מהראש. אתמול בערב קצת הבנתי אותו.

6 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

לצערי הרב, הכל נכון מידי. ההרגשה של יושבי היציעים היא(משיחה עם עוד כמה יוצאי יציע 11 המרכזי)שפשוט לא הוזמנו למסיבה - באסה...
אבל אל לנו בגלל האכזבה הגדולה מדפש, לפסול את קונספט ההופעות ההמוניות, כשיש הופעה טובה, זה שווה הכל, זה חודר לנשמה ואף מערכת טובה לא יכולה להתחרות בחוויה.v
יעל

אנונימי אמר/ה...

סחתיין.חסכת לי לכתוב בדיוק את אותה הביקורת! מסכים עם כל מילה.יצאתי מאוכזב מההופעה בדיוק מהסיבות שציינת.כל כך נכון מה שרשמת לגבי החרמת הבקבוקים על ידי לובשי מדים! כדאי לציין גם את התור הבלתי נתפס לשירותים שנגרם עקב מחסור חמור בשירותים הכימיים

Shoegazer אמר/ה...

תודה ,סיקור מצויין! עבור עצלנים שכמותי שהיו שם והתקשו לבטא במילים.

אני הייתי מאלה על הדשא והצלחתי לראות באופן סביר מה קורה שם על הבמה. גם הסאונד היה בסדר אבל מאלו שישבו רחוק יותר שמעתי את אותם דברים שאת מתארת.

הבעיה המרכזית מבחינתי היתה שהיתה חסרה שם נשמה.
הפלוס המרכזי עבורי היה להיות חלק מהמון אוהב ושמח.

yael אמר/ה...

לא הייתי בהופעה, אבל מניסיון עבר (REM+רדיוהד ב-1995) נדמה לי שאפשר ליהנות מהופעה באצטדיון רמת גן רק אם אתה בקדמת הדשא ותו לא. אינני מבינה את ההחלטה לקיים דווקא שם את הופעתו העתידית של לאונרד כהן מכל המקומות בארץ.

באשר לבקבוקי שתייה, זה מרגיז ומקומם אבל יש דרך כלשהי להתגבר על כך: כשעל כרטיס הכניסה מופיע איסור על הכנסת בקבוקי פלסטיק וזכוכית, מצטיידים מראש בערימת טרופיות, רצוי בתוך צידנית לא קשיחה עם שקית קרח. כל עוד זה לא נאסר על גבי הכרטיס אין שום סיבה להחרמה. מטופש, אבל עדיף על תשלום מופקע בעבור שתייה כשמתייבשים שעות על הדשא בהמתנה להופעה ובמהלכה.

וכן, מוקדם להתייאש מהופעות חיות. יש לדיסק את הקסם שלו ויש להן את הקסם שלהן ביכולתן להפתיע אותך. לפעמים לטובה ולפעמים לרעה. צריך להסתכן, מה לעשות (:

אנונימי אמר/ה...

היית 200 מטר מהבמה, ראיתי נמלים. אבל מה? היה מדהים. גם yeah yeah yeahs דפקו הופעה. חוץ מהפאקים שהיו כולם בהפקה, באמת שהיה שווה. Precious בוצע מעולה, ולמרות שהייתי מעדיפה לראות אותם על המסך, הטקסט היה לא רע. חוץ מזה הקליפים היו די על הפנים.
מה שלא הבנתי הוא איך אפשר היה לוותר על shake the disease ועל dream on...
הייתי מחליפה את peace(שלא התקבל יפה)באחד מהם.
lesson to be learned בפעם הבאה לקנות כרטים לדשא.

Keren אמר/ה...

עוד הערה קטנה אחרי שכולם אמרו כבר את הכל.... לגבי המים - כל כך מעצבן ומטריד עניין החרמת הבקבוקים בכניסה שהצלחנו להערים על השוטרים שהיו עסוקים למדי - החבאנו בקבוק ליטר וחצי בתרמיל גב עמוס לעייפה בציודים שונים כולל שמיכה והראנו לשוטרים שאנחנו זורקים בקבוק אחד... להופעות הבאות!
חוץ מזה החוויה על הדשא היתה מגניבה בהחלט!

הוספת תגובה