עד היום לא כתבתי כאן על אוזניות, סטריאו, רמקולים ושאר דברים שאני מגדירה כ"ציוד". הסיבה פשוטה – אני לא מבינה בתחום כדי לתת ביקורות או המלצות.
מערכות אודיו הוא נושא חם בעידן הדיגיטלי – בגלל השיפורים הטכנולוגים וגם בגלל ההשוואה הבלתי פוסקת לציוד מהעידן האנלוגי, לכן בעבר ניסיתי והשתדלתי לקרוא כמה שיותר בפורומים שפועלים בחסות האתרים dtown ו- hifimusic.
מערכות אודיו הוא נושא חם בעידן הדיגיטלי – בגלל השיפורים הטכנולוגים וגם בגלל ההשוואה הבלתי פוסקת לציוד מהעידן האנלוגי, לכן בעבר ניסיתי והשתדלתי לקרוא כמה שיותר בפורומים שפועלים בחסות האתרים dtown ו- hifimusic.
לצערי לא הרחבתי את הידע שלי באופן מיוחד. הבנתי שפורומים זו במה לוהטת של אודיופילים ואנשי מקצוע מומחים, פחות או יותר. נתקלתי בהרבה מידע טכני שלא הבנתי ובהרבה וויכוחים מלאי אמוציות (ולפעמים גם קצת פלצנות) על קוצו של צליל בין אוזניות שעולות 5000 שח לאוזניות שעולות 5200 שח.
לפני חודש עמי סלנט דיבר איתי על מגבר לאוזניות שהזמין בעבודת יד מ- Aqua-Audio. סליחה, אבל מי זה ומה זאת אומרת "עבודת יד" שאלתי. התשובה של עמי היתה "בחור בשם אסף אברמוביץ'. לכי לבקר אותו, יהיה לך מעניין". בניגוד להתנהגותי בשוטף, לא חיפשתי את השם בגוגל לפני הפגישה. הגעתי לדירה קטנה בת"א בלי מחקר מקדים אבל עם הרבה שאלות.
אפשר להגדיר בפשטות את אסף כמומחה אלקטרוניקה. חוץ מעבודתו כמנהל פרוייקטים לפרנסתו, הוא האיש מאחורי Aqua-Audio הבונה מגברים על פי הזמנה אישית. רק אחרי הפגישה הבנתי שהיה גיטריסט להקת הפאנק המיתולוגית Infected Mushroom, ושכבר לפני שנים כתב מדריכי אודיו ושותף לדיונים בפורומים (כאן למשל מ-2006 תחת הכינוי "דוחף_לויתן", כדאי לקרוא כדי להבין על איזה סוג התמקצעות מדובר)
אסף לא מתלהב לדבר על עצמו. הוא חזר וטען שכל המידע נמצא בפורומים, שיש עוד אנשי מקצוע כמוהו ושהוא בסך הכל ניגש לדברים "בגישה טכנית טהורה". למען הנימוס כתבתי את נקודת המבט הצנועה שלו אבל אפשר בקלות להאמין למוזיקאי והאודיופיל אביעד בריד שכותב כאן על תהליך הזמנת ספק סוללות: "החלקים ודיוק הבניה נשארו כמו תמיד מדויקים, חכמים וברמה הגבוהה ביותר. כרגיל אצל Aqua-Audio".
"אין לי ציוד מיוחד בבית"
נכון שאין בסלון מערכת מעוצבת בעשרות אלפי שקלים אבל בתמונה רואים ציוד שלחברים שלי אין בבית... פטיפון עם זרוע של 300 דולר, מגבר לפטיפון, בקר של מנוע הפטיפון, מגבר שפורפרות (משמאל), מגברים לאוזניות, בורר של הקרוסים ברמקולים שהרי "כל ערוץ מחובר למגבר משלו שנותן את תחום התדרים שמתאים לו ואת הכל מחברים למתג ראשי" ולמטה יושבים נגן דיסקים וטייפ קסטות. את המגברים, הבורר והמתג אסף בנה בעצמו כמובן.
 |
| לחצו על התמונות להגדלה |
והרמקולים? הוא קיבל את הקופסאות והכניס לתוכן רמקולים אותם בחר בקפידה, שאיכלסו תיבות ישנות של AKAI משנות ה-70' "ואז התאמתי להם אלמנטים ובניתי בתוכם קרוסים, החלק שאומר איזה תדר הולך לכל אלמנט של הרמקול". האזנו לקטע קצר מהאלבום Fragile של Yes והיה נעים לגלות דווקא אצל איש מקצוע שלא צריך ציוד הכי יקר בעולם כדי לשמוע טוב וליהנות ממוזיקה.
הא כן, ובלי קשר לשיחה שלנו ובגלל שהייתי מסונוורת הייתי חייבת לצלם לפחות מגבר אחד שלא בנה בעצמו... לפניכם Fender מ-1968(!)
הא כן, ובלי קשר לשיחה שלנו ובגלל שהייתי מסונוורת הייתי חייבת לצלם לפחות מגבר אחד שלא בנה בעצמו... לפניכם Fender מ-1968(!)
מערכות "שחזור מוזיקה"
אסף מזכיר שמערכת סטריאו לא מייצרת מוזיקה, לא משפרת אותה ואין טעם לשייך לה תכונות כמו שמייחסים לכלי נגינה. אי אפשר לקחת מכשיר מדידה ולבדוק אם ציוד נשמע קר, חם או מרגש, אבל כן אפשר לדעת בוודאות אם ציוד טוב או לא מבחינה טכנית. מערכת שמע היא בסך הכל ברזלים והשאלה האם היא מצליחה לשחזר את המוזיקה טוב. לכן הדבר שבעצם הכי משנה זו ההקלטה הראשונית, כי חומר גלם רע אי אפשר לתקן בשום מצב – חד משמעית אין ציוד בעולם שיוכל לעזור בדיעבד להקלטה גרועה.
אסף תמיד היה איש שהתעסק עם אלקטרוניקה ומוזיקה. בסוף שנות ה-90 רצה לקנות מגבר חדש וכך יצא שנקלע לפורום אודיו וגילה בו את דת האודיופיליה, לטוב ולרע. הוא מסכים שכדי שתהיה לך מערכת מאוד טובה צריך להשקיע כסף, אבל לא כל מה שיקר תמיד טוב. וכאן נכנסים לתמונה וויכוחים בין אנשים שהוציאו הון עתק על ציוד (אגב שימו לב שהם אף פעם לא מאוכזבים מהקנייה שלהם :-) שלעתים מעורבים בהם אינטרסים כלכליים, שיקולי אגו ולפעמים קצת אמונה עיוורת שאינה מבוססת על מציאות טכנית.
האתגר המקצועי הראשון בתחום הגיע מאדם שדיבר על מתג במחיר X ואסף הציע לבנות בעצמו מתג זהה בחצי המחיר. בהמשך הגיע אתגר נוסף של בניית מגבר לאוזניות וכך פשטה השמועה והוא החל לבנות גם מגברים לפטיפונים. בעיקרון הוא לא מתעסק עם עבודות תיקון ושדרוג אלא בונה מאפס. באתר של Aqua-Audio אפשר לראות את המוצרים לצד פירוט טכני. כך נראה שולחן העבודה שלו:
וזו דוגמא למכשיר שבנה לצרכי עבודתו, הבודק שפופרות: (לחצו על התמונות להגדלה)
אז במה שומעים הכי טוב?
הפתיעה אותי דעתו החיובית של אסף על דיסקים. התרגלתי לקרוא ולשמוע הרבה דברים רעים על עליבותם של הדיסקים לעומת התקליטים אבל אסף מדגיש שהבעיה מעולם לא היתה ב-CD אלא בטכנאים שהעבירו אליו את חומר הגלם בצורה גרועה. בשנים הראשונות לא ידעו איך לקחת את המדיום הזה ולשים עליו נכון את המידע ולכן הדיסקים הראשונים נשמעים רע לעומת הוצאות מאוחרות. מהרגע שהעניינים הטכניים נפתרו אפשר להגיע עם דיסק לתוצאות המקסימליות מבחינת איכות הסאונד שהאוזן שלנו מסוגלת לקלוט. אז כן, אולי הדיסק מת מבחינת מכירות אבל מי שהמציא את הטכנולוגיה לא רימה אותנו והוא אכן יותר טוב מתקליט. הבעיה נבעה מכך שהאולפנים לא ידעו להתמודד עם הדיסקים מבחינה טכנית או שהסרטים המגנטים מהם המירו את המוזיקה נשחקו ולכן התקליט הישן והמקורי נשמע לכאורה רענן וטוב יותר.
לשאלתי האם באמת יש ציוד אודיו שמתאים לז'אנר מסוים אסף מתלבט ובסוף נעתר לתת כמה אמירות כלליות בלבד: במוזיקה קלאסית מנסים להקליט כמה שיותר דינמי וקרוב לקונצרט חי אבל צריך לזכור שאי אפשר לגמרי לקבל את החוויה. ציוד שפורפרות נותן נפח שנשמע טוב ומתאים למוזיקה ווקלית שאינה עמוסה, אך ממש לא מתאים למוזיקה עשירה בכלי נגינה שתישמע מעוותת. במוזיקת פופ ההקלטה כידוע מאוד דחוסה ולכן מערכת יותר מדי איכותית לא תתאים (כמו שבמסך יותר מדי חד אנחנו מגלים את הקמטים על פניהם של השחקנים). אבל בשורה התחתונה אסף מספר שבצעירותו האזין לבוטלגים באיכות נוראית ומה שתמיד עניין אותו הוא בראש ובראשונה השיר והמוזיקה, הסאונד לא היה הערך העליון.
לסיום, איך לא, הצצה לאוסף הקסטות שלו:
 |
| וכאן כדאי במיוחד ללחוץ על התמונה! |
