בלוגים ישראלים על מוזיקה

אנסה לפרסם כאן רשימה כמה שיותר שלמה של בלוגים ישראלים העוסקים במוזיקה.
הרשימה תתעדכן באופן שוטף, עזרו לעדכנה ושלחו הפניות מתאימות. המלצות ותיקונים נא לשלוח במייל בלבד.

נכנסים לרשימה:
1. פורמט של בלוג (RSS, תגובות, ארכיון וכו')
2. פעילים בחודשים האחרונים או קיימים לפחות 3 חודשים
3. עברית
4. מוזיקה נושא עיקרי/מהותי בבלוג, או שמוקדשת לה קטגוריה נפרדת ומשמעותית (יסומן בכוכבית *)
5. כתיבה שלא חוצה גבולות אדומים של גזענות, הסתה, סקסיזם ואוריינטציה מסחרית בוטה

(עדכון אחרון: 17.8.2015 - כרגע ברשימה 53 בלוגים, לפי סדר א"ב)

שם + אתר	טוויטר
אומרים שפעם היה פה שמח
אחת ששומעת *
אין בעיה לפתרון שלך *
אור בזויות	@ZeraviV
אנטנות השמיימה *
אפרכסת
בעיקר מוזיקה
דויד פרץ - יוצר השיר
הבלוג של יובל אראל	@tlvcops
החוג לתולדות המוסיקה
הלא קריטי	@ShayLibrowski
המאזין
הקונכייה *	@frankzaatar
הרמוניה דרומית
זה מסתובב	@erandinar
חדי אוזן
חורים ברשת *	@holesnet
טאפאס וטאפאס	@Tapas_N_Tapas
לגדול אחורה	@Gali_Gonen
לונדון קולינג	@boaz_cohen
לעז
לקרוע מיתר - הבלוג של דני
מאבד תמלילים *	@yuval_dror
מאשין מיוזיק	@shotgunshells
מה אתה שומע? - הבלוג של זאביק פשלי
מה ששמעתם
מרפסת *
משלים בגרויות
ניימן 3.0 *
סוכן תרבות *	@avi_levkovich
סינמסקופ *	@cinemascopian
סיפור כיסוי
עונג שבת	@guyha
עשוי להכיל בוטנים	@goraly
פריק *
קוטנר רוק.נט	@YoavKutner
קולומבוס
קולות מאפריקה
קפה גיברלטר *
רדיו פרימיום להמונים	@Premium_Radio
רעש לבן
שומע חופשי
שיר ותמונה
59wordsמילים
Andy Was Wrong
Japan in a dishpan
folknrock
Morphmixtapes	@morphlexis
Noam Uziel: The Music Nudnik
Shira T.
Small Town Romance	@smalltownroman
The SideMan
ZIMMERAMMA

עשרות פוסטים על מוזיקה גם באתרים האלה:
דה מרקר ועכבר קפה

ראו גם: בלוגים ישראלים על קומיקס ואנימציה - הרשימה

רדיו פנדורה צריך חינוך

אחרי הפוסט על web 2.0 בו הזכרתי את Pandora הסתבר לי שלא כולם יודעים במה מדובר. כיוון שליידע כמה שיותר על פנדורה זו מבחינתי מצווה, אציג במשפט אחד: רדיו באינטרנט, על פי העדפות וטעם אישי, באיכות streaming מעולה ובחינם.
לב הפרויקט הוא המיפוי שעברו 400 אלף שירים במאגר. מייסד פנדורה Tim Westergren מספר שתהליך ההאזנה והניתוח נעשה בחדר אחד, בו ישבו יחדיו 35 מומחים.
כיוון שנכתבו על השירות אינספור שבחים והסברים, אני מפנה את מי שרוצה להכיר ל"תיבת פנדורה טובה", כתבה ב-YNET מאת רוני שני. כדאי.
בעצם רציתי לספר כאן מה למדתי על פנדורה אחרי שימוש אינטנסיבי של חצי שנה:
1. אל תוותרו ואל תתעייפו לסמן לגבי כל שיר ושיר האם הוא אהוב עליכם או לא. זה קצת מתיש אבל בפירוש מניב תוצאות. ככל שהזמן עובר ה-playlist המוגש לי הולך ומשתפר ונעשה יותר מדויק: כלומר יותר שירים ואמנים לבקשתי והרבה פחות שירים חדשים שלא מתאימים לי, במלים אחרות – פנדורה מצליח להכיר לי דברים טובים ולהרחיב את רשימת האמנים בסגנון המותאם לטעם שלי. וזו הרי כל הפואנטה.
2. צדק מי שטען בתחילה שאין מבחר מספיק גדול של שירים ואמנים, אך המצב הולך ומשתנה. בכל חודש מורגש שהמאגר גדל.
3. אם יש לכם טעם מוזיקלי מגוון, חשוב מאוד לפזרו על מספר תחנות. הגדירו תחנה בסגנון מוזיקלי מסוים והזינו לתוכה רשימת אומנים ושירים מועדפים באותו סגנון בלבד. אם תעשו "סלט", פנדורה יתקשה להתיישר אתכם ולמעשה לא מיציתם בכך את יכולות Genome.
לסיכום, חינוך לטווח ארוך משתלם.
אגב, לאחרונה נוסף באתר backstage: מנוע חיפוש פשוט ויעיל של אומנים ושירים. בתוצאות המתקבלות יש דיסקוגרפיה, ביוגרפיה וקישורים ישירים לרכישת הדיסקים.

מוזיקה במשחקי וידאו / דודי טרבס

טור אורח
מי זוכר את המוזיקה במשחקי הוידאו של שנות השמונים? הנה תזכורת קטנה (Super Mario Bros., 1985). מצחיק לחשוב שהמשחקים הראשונים של שנות השמונים היו אילמים או שהמוזיקה בהם היתה פרי יצירתם של מתכנתי המשחק... הנה דוגמא למוזיקה קצת יותר עדכנית (Halo 2, 2004). זה כבר נשמע הרבה יותר טוב...
קשה לי לדמיין את עצמי משחק היום ב- Halo 2 בלי מוזיקה קצבית שתלווה את מסע הטבח של מאסטר צ'יף ברחבי הגלקסיה, או נוהג במהירות מסחררת ב- Burnout בלי גיטרות חשמליות להזרמת האדרנלין.
הגישה כלפי מוזיקה במשחקי וידאו השתנתה בשנים האחרונות. אם בעבר היו המתכנתים משלבים מנגינה קליטה שתפצה על קטעי המשחק השקטים, הרי שהיום המוזיקה נתפשת כערוץ נוסף להעצמת חוויית המשחק והחברות המפתחות את המשחקים מחפשות לחנים מקוריים וחדשניים.
בסרטון מומלץ זה ניתן ללמוד על Halo 3, משחק שייצא בתחילת 2007. מרטין אודונל, מלחין המשחק מציג בשליש האחרון של הסרטון את ההפקה המוסיקאלית. לפיו: "The music and the sound is all about the drama, I am just trying to absolutely score the drama of this moment". בסרטון אפשר לראות חלק מתהליך הפקת המוזיקה.
ג'ספר קיד, המלחין של Hitman (2006) – Blood Money מספר שהגישה שלו היתה להלחין מוזיקה כאילו יצאה מראשו של Agent 47, גיבור המשחק. אגב, במשחק זה (כמו גם ב- Halo 3) הוקלטה נגינה של תזמורת חיה(!) ששולבה בקטעי המשחק השונים.
אחד המלחינים הטובים בכל הזמנים הוא נובו אואמצו (Nobuo Uematsu) היפני, שבין היתר הלחין את הלחנים עבור סדרת המשחקים Final Fantasy, אחת מסדרות המשחקים הפופולאריות בכל הזמנים. המוזיקה שלו פופולארית בתרבויות המערב והמזרח הרחוק כאחד. סגנון המוזיקה שלו משלב פופ עכשווי עם מוזיקה קלאסית. ההצלחה שלו הביאה לכך שמופקים היום קונצרטים המנגנים את המוזיקה של Final Fantasy.


להלן טריילר של Final Fantasy X, המוזיקה ברקע הולחנה ע"י נובו. באתר המעריצים הלא רשמי שלו תוכלו למצוא קטעים שהוקלטו במסעות ההופעות של נובו.
אופן שילוב המוזיקה במשחק היא אומנות בפני עצמה, הלחן צריך לבנות את האוירה ככל שהמשחק מתקדם. המוזיקה מתאימה עצמה לקצב המשחק (Dreamfall: The Longest Journey, 2006), ממש כמו בסרט פעולה, כשמתחילה סצינת פעולה ועימה גם המוזיקה המתאימה.
תעשיית משחקי הוידאו ידועה כגורם המביא לפיתוחים המתקדמים של חומרת המחשב. מעבדים חזקים יותר, זיכרון גדול יותר ובין היתר גם כרטיסי קול טובים יותר. ככל שמערכות השמע של המחשב משתכללות יכולות הפקת הצלילים של המשחקים עולות בהתאמה. הודות להתקדמות זו מפותחים היום משחקים, המשתמשים בטכנולוגיות מעולם הקולנוע כמו Dolby Digital, ואפקטי surround.
אז מה נשאר עוד לחדש בעולם המוזיקה למשחקים? ובכן, האפשרות להאזין למוזיקה מותאמת אישית (מתוך מאגרי המוזיקה של המשתמשים ולא של המשחק). כמו כן אחד התכנונים המדליקים הוא היכולת לשמוע את המוזיקה ישירות מהאינטרנט, יכולת שתוסיף מימד חדש למשחקי המכוניות השונים. ב- Xbox 360 (קונסולת המשחק החדשה מבית מיקרוסופט) התשתית לכך כבר קיימת וסביר שתהיה גם בקונסולות מתחרות. טכנולוגיות כמו DOME הופכות לממשיות.
לסיכום, מוזיקה במשחקי וידאו הינה ערוץ נוסף להעצמת חוויית המשחק ומושקעת בה אנרגיה רבה ליצירת האוירה המתאימה ביותר. יש מי שיאמר שעל המוזיקה יקום ויפול משחק!

דודי טרבס - איש מחשבים ומנהל צוות פיתוח, גיימר מושבע של Xbox (מה זה PlayStation?). נשוי באושר עם מתחרה בעייתית ב- PES 5, איתה הוא מגדל בכיף שני מאסטר צ'יפים קטנים

מילים (מרושעות)

כיום לא אסבול שיר גרוע גם אם המילים שלו אלוהיות, אבל בעבר המילים (lyrics) היו עבורי אידיאולוגיה. עד סוף התיכון ידעתי עשרות תקליטים בעל-פה, ולא לצורך קריוקי. זכור לי היטב רגע גילוי הקסם בלהקשיב לתקליט יחד עם המילים: זה היה ב-1981 עם תקליטון הילדים של Marina Vlady (צרפתית).
לא תמיד ניתן היה להשיג את מילות השירים כיוון שלא לכל תקליט מצורפות המילים ואני מזכירה שלפני עשור עדיין לא היה אינטרנט בכל בית. היינו מגבירים את הווליום עוד יותר ומנסים לפענח...
הרשת נתנה פתרון סוגי לענין כבר מראשית ימיה. הופיעו בה, ועדיין ישנם, עשרות אתרים למילות שירים, הממוינים ע"פ אמן או שם שיר.
השיפור הנוסף היגיע מאז הופעת גוגל ועליית המדרגה של מנועי החיפוש: גם אם לא יודעים פרטי אמן/שיר מספיק לרשום משפט מתוך השיר + המילה lyrics ויש תוצאות.
והנה השיפור הבא למתקדמים: EvilLyrics!
תוכנה שחוסכת את שלב החיפוש - ברגע שמכניסים דיסק למחשב או מנגנים קובץ (בתנאי שבשמו מזוהה שם אמן או שיר), התוכנה תזהה ותציג באופן אוטומטי את מילות השיר. הטקסטים "נשאבים" מתוך אתרים שונים ונכון להיום מדובר על מאגר של 15 מיליון שירים (הצלחתי לקבל גם מילים לשירים בגרמנית וצרפתית, אך לא בעברית).
EvilLyrics חינמית וקומפקטית (300KB) ופועלת עם כל הנגנים הידועים.
מי שגם מוכן להקליק בתפריט יוכל לקבל את המילים לכל האלבום או שירים נוספים של אותו אמן, קישור לאתר האמן, אפשרות לשמור או לשלוח את המילים בדואל, חיפוש אקורדים ועוד.


בדיוק לפני 17 שנים, ביוני 1989, הלכתי לקנות בחנות בעיר חולון שנקראה 1/3 33 את אחד התקליטים הטובים אי פעם – Meat Is Murder של ה-Smiths. התקליט נמכר ללא דף מילים. רק עשירים זכו לכך, כלומר מי שכבר קנה את מכשיר הקומפקט-דיסק היקר קיבל ב-CD את חוברת המילים. למזלי המוכר הצדיק הבין את גודל הבעיה ובצעד אמיץ קרע את עטיפת הדיסק, נתן לי עט וחבילת דפים ואמר לי להתחיל להעתיק (להוציא מהחנות את חוברת הדיסק לא בא בחשבון). התיישבתי על רצפת החנות והעתקתי. לקח שעות אבל היה תענוג.
למחרת לא הלכתי לבית ספר. מהבוקר האזנתי לתקליט בלי סוף, עם הדפים כמובן. ליתר ביטחון ולמקרה שיום אחד יסגרו לנו את האינטרנט, אני שומרת את הדפים עד היום -תראו כאן בהגדלה.
הסיפור הוא לא רק אנקדוטה, כי למרות הכל גם היום לא תצליחו למצוא מילים לכל השירים. מי שיצליח למצוא ברשת את המילים לשירThe Bride Ship של הלהקה Crime & the City Solution - יזכה בפרס!

last.fm –מוזיקה ו- web 2.0

מי שטרם מבין/מכיר מה זה web 2.0 – כדאי לקרוא הסבר כאן. בקצרה: "שירותים אינטרנטיים המאפשרים לגולשים להשתתף בקביעת תוכן האתרים בהם הם מבקרים וליהנות משיתוף במידע עם גולשים אחרים".
בשנים האחרונות גם הגולשים עצמם הם אלה שמזינים מידע ותוכן לרשת: בלוגים (תגיות), תמונות (flickr), וידאו (YouTube), מוזיקה (My Space), העדפות (Pandora) וכן הלאה – התכנים והאנשים באתרים אלה מתחברים ומקושרים.
איך זה בא לידי ביטוי במוזיקה? אתרי web 2.0 למיניהם מרחיבים בצורה אדירה את החוויה החברתית-מוזיקלית: מצד אחד הידע המוזיקלי שלנו מתרחב ע"י היכרות עם חומרים חדשים, ומצד שני הם ממקדים ומקרבים אותנו אליה, כיוון שהיא נעשית הרבה יותר מותאמת להעדפותינו.
last.fm הוא דוגמא קלאסית למיצוי האפשרויות האלה.



last.fm מאפשר לכל אחד ליצור תחנות רדיו מותאמות אישית עם מוזיקה מועדפת, לקבל רשימות מידע ותחנות רדיו אחרות דומות בהתבסס על המלצות של אחרים בעלי טעם דומה, וכמובן ליצור קשר עם חברים אחרים ולהצטרף לקבוצות דיון של ז'אנרים מוזיקליים או אמנים ספציפיים.
שילוב כל אלה הופך את last.fm ל"מפלצת" של קהילה חברתית-מוזיקלית. לכל חבר בקהילה ולכל אמן/להקה יש עמוד מידע שכמובן ניתנים לשינוי ועריכה (wiki) ולתיוג (tags) ובקיצור הדינאמיות והרישות כמעט אינסופיים.
מגיעות גם מחמאות על העיצוב והשימושיות באתר שמופעל ע"י Audioscrobbler, מי שאחראים לפיתוח מערכת החיפוש על מאגר עצום של פרופילים מוזיקליים.
יש דברים שמבינים רק כשמתנסים. אני מציעה פשוט להיכנס לאתר, להקיש שם של זמר אהוב ולהתחיל במסע.

הנה רשימה של עוד עשרות אתרי web 2.0 מתחום המוסיקה.

עמרי רוח-מדבר מדבר על "הסייבורג הווקאלי"

השבוע הלכתי לשמוע את הרצאתו של הדוקטורנט עמרי רוח-מדבר (להלן: ר"מ) מהתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באונ' בר-אילן. ר"מ חוקר מפרספקטיבות מגוונות את השינויים שמתחוללים בעולם המוזיקה בעקבות כניסה של טכנולוגיה. ההרצאה על ה"סייבורג הווקאלי" היא לטענתו רק "הערת שוליים" במחקר, אבל אני יכולה להעיד שבתור הערת שוליים היה מרתק לשמוע על התהליך ההיסטורי של התופעה ובסיום אפילו התנהל דיון עם לא מעט אמוציות על מה נחשב "טבעי" ומהי "אומנות".
על מה מדובר? בשנים האחרונות ישנו שימוש הולך וגובר ב"עיוות מכונתי" של הקול. זה קורה כל הזמן בפרסומות, משחקי מחשב וכמובן מוזיקה. בייחוד בתרבות הפופ אין כמעט זמר/ת שלא עושים שימוש באפקט מתכתי של קולם. דוגמאות מוכרות: Cher עם השיר Believe, שרית חדד – קצת משוגעת והרשימה מתארכת לאינספור אומנים ושירים.
למה זה מעניין? כי לטענת ר"מ מדובר בתופעה, שכלל לא היתה נפוצה לפני העידן הדיגיטלי ובטח שלא נחשבה אומנותית.
ר"מ מציג בהרצאה סקירה של 90 השנים שקדמו לעשור הנוכחי ומציג את האופנים בהם שונה הקול האנושי: מסתבר שעיוות הקול נחשב תופעה שולית וניסיונית או שנעשה לצרכים שאינם אומנותיים. אמנם אחרי שנות ה-40 הטכנולוגיה כבר נכנסת לתחום האומנות אבל הקול הסינתטי נשמע מ"גרונם" של חפצים וכלים (בתקליטי ילדים וסרטי אנימציה) – כלומר הקול המלאכותי יוחס רק לאובייקטים שהם לא אנושיים.
בשנות ה-60 וה-70 ה"סייבורג הווקאלי" בא לידי ביטוי בסרטים כמו אודיסיאה בחלל (בסצנת "מותו" של המחשב HAL), התפוז המכני (באמצעות סינתיסייזר moog) - אבל עדיין היה מדובר בהקשרים לא חיוביים ובסצנות לא מוסריות. אם בכל זאת שולב במוזיקה דובר על סוג של אוונגרד ("הגיטרה המדברת" אצל Pink Floyd או Peter Frampton).
השינוי הבולט כיום, לטענת ר"מ, הוא שמדובר בתופעה רווחת של ממש, שאינה מוסתרת (ואף מובלטת) ומופיעה בהקשרים אומנותיים או מסחריים חיוביים לגמרי. הקול המכונתי מיוחס לזמרים אנושיים שלא מתרגשים מהעבודה שכולנו יודעים שזהו לא קולם האמיתי. ומכאן שיש שינוי פילוסופי עמוק ומהותי של מה שנחשב בחברתנו ראוי מבחינה מוזיקלית ואומנותית. היחס שלנו אל מכונות השתנה, היחס שלנו אל ה"טבעי" השתנה ואלה גררו גם טרנספורמציה בתפיסת האסתטיקה בתרבות שלנו.

למה אין פתרון הולם למסחר "P2P" של מוזיקה יד-שניה?

מה עושים בישראל כשרוצים לקנות, למכור או להחליף תקליטים ודיסקים משומשים בצורה ישירה? (כלומר מסחר בין אנשים פרטיים, בלי חנויות או מתווכים). יש כמה אופציות ברשת, אף אחד מהן לדעתי לא מזהירה:

eBay ודומיו- לא כולם יודעים ו/או מעוניינים להתעסק עם ebay ולישראלים זה לא במיוחד אטרקטיבי בגלל המשלוח: הרבה לא רוצים להתעסק עם קונים/מוכרים ישראלים, המשלוח יקר ולשלוח תקליט בצורה בטוחה בדואר זה פרוצדורה;
פורומים מוסיקה יד שנייה (כדוגמת וואלה!) - המודעות "נקברות" בתחתית הפורום, יש אי סדר וחוסר אחידות בפרטי המודעות ואפשרויות החיפוש לא ממש קיימות;
אתרי תיווך - משאירים לעצמם עמלה, מעצבן.

מה הייתי רוצה? שיתנו לנו זירה מקוונת למכור ולקנות תקליטים ודיסקים בצורה מסודרת ונקייה מעמלות. עובדה: המודל כבר קיים מספר שנים בשוק הספרים המשומשים.
שני אתרים טובים לקניה ומכירה של ספרים משומשים, מאפשרים קיטלוג מצוין לכל פריט ולא הוקמו למטרות רווח: FindABook (של חברת "סינרגיה") ו"עם הספר" (של נימרוד להבי), לא מתערבים ביחסי מוכר-קונה ומספקים מנשקים נוחים ומערכת פורומים.
פניתי לבעלי האתרים האלה בשאלה האם יש סיכוי שיסכימו לתת פלטפורמה זהה לתחום המוזיקה ולצערי התשובות היו: "יש תכנון לכך אבל כרגע אין תקציב..." (FAB) "יש סיכוי אבל לא בחודשים הקרובים - אני צריך זמן פנוי בשביל זה ..." (להבי)

האם מישהו מוכן להרים את הכפפה? מי שמכיר/ה הצעות חדשות בעניין מוזמן לכתוב.